הכללים השתנו: מקלטי המס וחברות האוף שור כבר לא סודיים כמו פעם

"מסמכי פנדורה", 12 מיליון מסמכים שדלפו מסוכנויות כלכליות, שהתפרסמו ביום ראשון על ידי ארגון התחקירנים העולמי ICIJ, מצטרפים לרשימת הדלפות מכובדת של מידע כלכלי חסוי מהשנים האחרונות, בראשן "מסמכי פנמה" - דליפת הענק של מסמכים שחשפה רשת של חברות אוף-שור סודיות ששימשה כנראה להסתרת הון, העלמת מס והלבנת הון, שחשיפתה הובילו לסבב פשיטות על חברות שונות בארץ המספקות שירותי הקמת חברות אוף-שור לישראלים. רשות המסים הישראלית שמה את ידה בשנים האחרונות על שלל רשימות נוספות של חשבונות ונכסים של ישראלים בחו"ל, בהן "הרשימה הגרמנית", רשימת לקוחות בנק UBS שווייץ, שפרסומה הביא לחקירתם של עשרות לקוחות לא-מדווחים ולהגשת מספר כתבי אישום, לצד רשימת החשבונות הסודיים בבנק HSBC שווייץ.

כעת מדובר בהדלפה הגדולה ביותר בהיסטוריה של מיליוני מסמכים חסויים שנצברו אצל חברות ייעוץ בינלאומיות וגלגול כספים של יותר מ-100 מיליארדרים, כ-30 מנהיגי עולם ו-300 פקידי ציבור למיניהם. כמו בכל הדלפות העבר, גם בהדלפה הזאת מככבים לא מעט ישראלים, חלקם מוכרים וחלקם פחות. בין השמות הבולטים במסמכים, ניר ברקת, חיים רמון, משפחת שטיינמץ ועוד, אבל גם עסקים קטנים בארץ שהעדיפו להירשם במקלטי מס.

להעיר את רשות המסים

הקמת חברה במקלטי מס אינה מהווה עבירה, ולא מעט אנשי עסקים בעולם בחרו לאורך השנים בהתאגדות ב"מדינות אוף-שור" מטעמי מיסוי, ובין היתר בפנמה, ברמודה, הולנד, קפריסין, לוקסמבורג, איי קוד, איי קיימן, איי הבתולה והונג-קונג. ואולם, בישראל קיימת חובת דיווח על אחזקה של כל חברה זרה בחו"ל: לפי החוק, אזרח שהוא בעל שליטה בחברה זרה חייב לדווח לרשות המסים בדוח מיוחד, במסגרת הצהרת ההון המוגשת על-ידו. אולם, לא כל הישראלים הפועלים בחו"ל מקיימים חובה זו. בעקבות ההדלפות הקודמות פעלה רשות המסים כדי לחשוף את אותם ישראלים שלא פעלו בהתאם לחובות הדיווח, וכעת צפויה גם הרשימה הזאת להוביל לבירורים וחקירות.

  

לדברי מומחה המס עו"ד איתי ברכה, "מקלטי מס בעולם היוו לאורך שנים אלטרנטיבה נוחה לאנשי עסקים ישראלים להחזיק הון, נכסים או חברות תוך הסתרת זהותם, לעיתים מתוך כוונה להעלים מס, אך קיימות סיבות רבות אחרות: ניהול מסחר עם מדינות שהמסחר מול ישראל אינו אפשרי, הסתרת נכסים משותף במקרה של סכסוך ועוד. פתיחת חברות וחשבונות בנק במקלטי מס הפכו אטרקטיביות כל כך, הודות לאפשרות להחזיק חברה באמצעות נאמנים ובעלי תפקיד אשר אינם הבעלים שביושר של אותם הנכסים ובכך להסתיר למעשה את זהות הבעלים האמיתיים".

לדברי עו"ד ברכה, "השיקול בבחירת מקלט המס נובע ממספר סיבות ובראשן - פטור ממס על הכנסות המופקות מחוץ למדינה, אפשרות הסתרת זהות הבעלים, קרבה גאוגרפית, קיומה של מערכת בנקאית מפותחת, קיומן של רשת אמנות למניעת כפל מס שמחזיק אותו מקלט מס, מה שמקל על תכנוני מס בינלאומיים ומביא להפחתת מס ניכרת בפעילות המתקיימת במספר מדינות שונות ועוד. לעיתים הבחירה נעשית לאור הקשרים אותם מחזיק המייצג, מתכנן המס, דווקא עם נותני שירות באותה המדינה".

ברכה מוסיף כי כלל המדינות הנתפסות כמקלטי מס בעולם הצטרפו בשנים האחרונות ל-CRS - הסטנדרט לחילופי מידע בינלאומיים בין רשויות מס. "מדינות שלא הצטרפו הופעלו נגדן בעבר סנקציות והוכנסו לרשימות שחורות. היום כולם בחילופי המידע, גם פנמה והבהמס ומדינות אחרות. שווייץ הייתה בעבר גם היא מקלט מס, אך החוקים במדינה השתנו, ולא קיים כבר פטור מוחלט ממס אלא רק שיעורי מס אטרקטיביים של 5-10%", הוא אומר.

במהלך העשור האחרון נעשים מהלכים רגולטוריים בינלאומיים שנועדו לצמצם את השימוש במקלטי מס. באופן זה, במרבית מדינות העולם קיימת חובה חוקית להצהיר על הבעלים האמיתי של החברה ("בעל הזכות שביושר"), ומרבית המוסדות הפיננסיים בעולם מחוייבים בזיהוי נהנה הקצה בחשבונות הבנק, גם אם מדובר בחשבונות השייכים לחברות אוף-שור, ולאחר מכן המידע מועבר לרשויות המס הרלוונטיות, לפי תושבות המס של נהנה הקצה ועוד.

פרקטיקה מקובלת

עו"ד אסף הופמן, שותף, מנהל מחלקת מיסוי בינלאומי ועסקאות בינלאומיות במשרד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות', מסביר כי חרף המאבק הגלובלי בהון השחור ובמקלטי המס בעשור האחרון, ישנם עדיין לא מעט מקומות מסתור בעולם עבור אנשי עסקים המעוניינים בכך, לגיטימיים ולא לגיטימיים. "חשיפת המסמכים מוכיחה פעם נוספת כי אנשי עסקים רבים מחזיקים באמצעות חברות הממוקמות במקלטי מס בנכסים רבים ברחבי העולם, כדי לשמור על חשאיות בכל הנוגע לנכסים שבבעלותם, ובחלק מהמקרים מדובר גם ברצון של בעלי הכנסים לשלם מסים בהיקף נמוך מהנהוג במדינתם. בכל הקשור לישראלים המופיעים במסמכים, חשוב לציין שתושב ישראלי חייב במס על מלוא הכנסותיו, לרבות דיווח על היותו בעלים של חברות זרות, וכן דיווח על נאמנויות שבהן הוא מעורב. פתיחת חברות במקלטי מס זו פרקטיקה חוקית ומקובלת בקרב אנשי עסקים בכירים, ובתנאי שאלו דואגים לדווח כדין לרשויות המס בישראל על אותן נאמנויות וחברות זרות".

לדברי עו"ד אורי גולדמן ממשרד גולדמן ושות' המתמחה במיסוי ותכנוני מס, צריך להיזהר ממסקנות נמהרות. "תכנון מס נתפס פעמים רבות, שלא בצדק, כמעשה תחמנות - אך חשוב לזכור שתכנון מס כשלעצמו הוא עניין חוקי לגמרי". לדבריו, "מבלי להתייחס באופן ספציפי לשמות המוזכרים בפרשה, יוזכר כי המיסוי בישראל הוא פרסונלי. כלומר, אם השליטה והניהול היא מישראל, גם המס צריך להיות משולם בישראל, כפי שלמשל נקבע בפרשת בר רפאלי. עם זאת, אם מבצעים את תכנון המס נכון, למשל באמצעות הקמה חוקית של נאמנות זרה במקלט מס ששם גם תהיה השליטה והניהול - הרי שאין לשלם מס בישראל".