"פייסבוק שלטה בכל - במידע המוטעה, בשיח הקוטבי והמתלהם": חושף הסודות של צוקרברג בראיון בלעדי

ג'ף הורביץ, העיתונאי שאחראי לסדרת התחקירים המהדהדת של הוול סטריט ג'ורנל "תיקי פייסבוק", הוא אולי האיש שיקרב במו-ידיו את הרגולציה על ענקית האינטרנט החשאית • "פייסבוק כשלה לייצר סביבה בטוחה ברשת שלה. זו הבעיה הכי גדולה שלה, והיא עצמה מודעת אליה"

מנכ''ל פייסבוק מארק צוקרברג מעיד בפני דיון בוועדת שירותים פיננסיים בבית בגבעת הקפיטול בוושינגטון / צילום: Andrew Harnik
מנכ''ל פייסבוק מארק צוקרברג מעיד בפני דיון בוועדת שירותים פיננסיים בבית בגבעת הקפיטול בוושינגטון / צילום: Andrew Harnik

מיד אחרי מערכת הבחירות האחרונה בארה"ב בסוף השנה שעברה החליט העיתונאי ג'ף הורביץ, המסקר בשנתיים האחרונות את פעילות פייסבוק עבור העיתון האמריקאי הוול סטריט ג'ורנל, לפנות לעובדי חטיבה חדשה ומסקרנת שהוקמה ברשת החברתית: יחידת היושרה האזרחית (Civic Integrity).

הורביץ (40) פנה לכמה עובדים בחטיבה, שהפכה למקור ידע בכל הנושאים השנויים במחלוקת, בהם שיח אלים, מידע מוטעה ושמירה על הדמוקרטיה בזמן הבחירות - אבל איש מהם לא רצה לשוחח איתו והוא קיבל מכולם כתף קרה.

אלא שאז פייסבוק החליטה לפרק בחשאי את היחידה, ופרנסיס האוגן, עובדת לשעבר בה, החליטה שזה הזמן ליצור קשר עם הכתב שפנה אליה ואל עמיתיה - והעבירה לו תילי תילים של מסמכים פנימיים החושפים את קודש הקודשים של החברה: איך פועל האלגוריתם של ענקית האינטרנט, מחקרים פנימיים בנושאים שונים כמו סחר בבני אדם בפייסבוק, פגיעה בבריאות הנפש של צעירים ועידוד תיאוריות קונספירציה בקורונה.

כשהורביץ וצוות כתבי הוול סטריט ג'ורנל שעובד עמו ראו לראשונה את המסמכים הם היו בהלם, אך מיד הבינו שמדובר בפצצה מתקתקת. "הופתעתי בכלל לגלות שפייסבוק העלו את הנתונים על דף", אומר הורביץ בראיון מיוחד לגלובס. הסיבה להפתעה היא שהמסמכים מוכיחים שהחברה ערה לנזק האדיר שהיא גורמת, ולמרות זאת, לא רק שהיא לא חושפת את הנזק בפני הציבור, היא גם לא נוקטת צעדים משמעותיים כדי לעצור אותו ולמזער אותו.

העיתונאי ג'ף הורביץ / צילום: Associated Press, j. David Ake
 העיתונאי ג'ף הורביץ / צילום: Associated Press, j. David Ake

אל המסמכים ההם שקיבל הורביץ אי שם בסוף השנה מהאוגן נחשף העולם כולו בחודש האחרון, והורביץ הפך באופן רשמי לסיוט הגדול של פייסבוק. כמו עינוי סיני לרשת החברתית הגדולה בעולם הוא משחרר מאז תחילת ספטמבר מדי כמה ימים תחקיר החושף פרשה חדשה, שהופכת מיד לשיחת היום: פעם זה מסמך פנימי של פייסבוק המעיד כי החברה מכירה בהשלכות הנפשיות השליליות שיש לאינסטגרם על בני נוער, פעם זה דיון פנימי על מעורבותה בשיח פוליטי אלים ובפעולות אלימות במדינות נחשלות.

זה כמובן לא התחקיר הראשון שמתפרסם על ענקית האינטרנט. היא כבר ספגה תחקירים רבים. המפורסם שבהם הוא תחקיר קיימברידג' אנליטיקה, שהראה כיצד חברות מסחריות מוכרות את הנתונים הכמוסים ביותר של המשתמשים שלהן עבור קמפיינים פוליטיים. היא כבר מורגלת באינסוף דיונים בסנאט, וגם סרטים תיעודיים ועלילתיים רבים הופקו על אודותיה.

ובכל זאת, נראה שהמכה שהנחיתו הפעם הורביץ, האוגן והוול סטריט ג'ורנל על פייסבוק שונה ובעלת עוצמה מיוחדת. סדרת התחקירים - שטרם התפרסמה במלואה - מגיעה מלב החברה, וליתר דיוק מאחת היחידות הכי רגישות שלה, אם לא הרגישה ביותר; זו שאצרה בתוכה את מרבית המסמכים הפנימיים על הנושאים השנויים ביותר במחלוקת.

"הקש ששבר את גב הגמל"

סדרת התחקירים שפרסם הורביץ מעמידה את פייסבוק במרכז דיון חברתי נוקב שמוכיח שוב את הצורך לשאול את השאלה: עד כמה פייסבוק מזיקה או מועילה למשתמשיה ולסדר החברתי בכללו. וחשוב מכך: האם החברה, שפועלת תחת מעטה חשאיות וכמעט לא כפופה לרגולציה, מסוגלת או רוצה בכלל לשנות את התנהלותה בשעה שהיא רואה לנגד עיניה את השורה התחתונה היא?

התחקיר, שכאמור מתבסס על עשרות אלפי מסמכים, מראה כי פייסבוק העדיפה למקסם רווחים על פני בטיחות המשתמשים. התחקיר הראשון שפורסם בסדרת הכתבות חשף מערכת בשם "XCheck", שנועדה להגן על מיליוני משתמשים בעלי פרופיל גבוה מפני כללי השיח של פייסבוק. במילים אחרות: פייסבוק מעניקה "הנחות סלב" לרשימה של כ-5.8 מיליון משתמשים שיכולים להפיץ "פורנו נקמה" ולעבור על חוקים ששאר מיליארדי המשתמשים מחויבים אליהם. בסקירה פנימית של החברה פעולות המערכת כונו כ"הפרת אמונים". "בניגוד לשאר הקהילה שלנו, אנשים אלה יכולים להפר את הסטנדרטים שלנו בלי השלכות", נכתב.

התחקיר השני, שעורר הדים שהגיעו עד לסנאט האמריקאי, חשף כי פייסבוק הייתה מודעת להשלכות הנפשיות הקשות של אינסטגרם על בנות נוער. לפי מסמכי פייסבוק עצמה, כשליש מהנערות שנשאלו על ידה דיווחו שהרגישו רע לגבי גופן. בקרב בני נוער שדיווחו על מחשבות אובדניות 13% בריטים ו-6% אמריקאים תלו את הבעיה באינסטגרם. על פי החוקרים, פייסבוק התקשתה לטפל בבעיה. משמע - הם רצו להשאיר את האפליקציה ממכרת, אבל אם יטפלו בבעיה, יפגעו בהתמכרות לאפליקציה. בדיון שנערך בסנאט בעקבות הפרסום נאלצה אנטיגונה דיוויס, האחראית על הבטיחות בפייסבוק, להתפתל ולענות לשאלות הסנאטורים בנושאים שונים הקשורים לבריאות הנפש של צעירים.

התחקיר השלישי עוסק בשינוי האלגוריתם הגדול שנעשה ב-2018 ובאופן שבו הפך את פייסבוק לזירה אלימה, מקטבת ורעילה בכך שאילץ מובילי קמפיין, בהן מפלגות פוליטיות, להציג עמדות קיצוניות יותר; התחקיר הרביעי התמקד במודעות של החברה לפעילות המתרחשת בפלטפורמה שלה - סחר בבני אדם. לפי התחקיר, החשש המרכזי של פייסבוק היה כי אם תפעיל רגולציה פנימית כדי לטפל בנושא סחר בבני אדם, תפגע בכך בשותפיה העסקיים - ולכן נמנעה מלנקוט צעדים; התחקיר החמישי הוכיח כיצד פייסבוק שירתה דווקא את מתנגדי החיסונים: החברה אמנם הדהדה את הפוסטים הרשמיים של ארגוני הבריאות, אבל אגב כך הפיצה את תגובותיהם של מתנגדי חיסונים ותיאוריות קונספירציה; השישי עסק בתוכניות של פייסבוק לשימור גולשים קטינים; והכתבה השביעית והאחרונה לעת עתה עוסקת ביחסי הכוחות בתוך החברה ובחלוקת כוח האדם בין מנהליה. כל הכתבות יופיעו במלואן בגלובס בתרגום בלעדי לעברית במהלך השבוע הבא.

אחרי חודש שלם שבו הוול סטריט ג'ורנל והורביץ חובטים בפייסבוק עם תחקיריהם המהדהדים, נחשפה השבוע האוגן, המדליפה ושותפתו של הורביץ, לעיני המצלמות של התוכנית "60 דקות", זאת רק לאחר שפייסבוק התחייבה מול הקונגרס לא לנקוט הליכים נגדה או לנקום בה. בין היתר הדגישה האוגן בראיון את הנזקים של אינסטגרם לדימוי הגוף של נערות: "המחקר הפנימי של פייסבוק מעיד שאותן בנות מתחילות לצרוך את התוכן על הפרעות אכילה - וזה גורם להן להיות מדוכאות יותר, מה שמוביל אותן להשתמש יותר באפליקציה. וככה הן באותו מעגל קסמים. זה לא רק שאינסטגרם פוגעת בנוער. לפי המחקר הפנימי של פייסבוק, היא גרועה מכל רשת חברתית אחרת".

פרנסיס האוגן, המקור לתחקירים של הורביץ / צילום: Associated Press, Robert Fortunato
 פרנסיס האוגן, המקור לתחקירים של הורביץ / צילום: Associated Press, Robert Fortunato

מאוחר יותר השבוע הגיעה האוגן לשימוע בסנאט שבמסגרתו קראה להגברת הפיקוח על פייסבוק, אשר לדבריה מעצימה את השיח המקטב ואת השנאה בקרב משתמשיה בעולם - וענתה על שאלות הסנאטורים השונים. חלקם, אגב, ניצלו זאת כדי לתקוף אותה. האוגן אמורה גם לתת מול הסנאט עדות בשבועה בהמשך.

"אני חושב שהיום כבר ברור לכולם מדוע האוגן בחרה לצעוד קדימה ולהיחשף", אומר לנו הורביץ. "היא הגיעה למסקנה שפייסבוק אינה יכולה לפתור את בעיותיה בעצמה, ופירוק היחידה שהייתה מוקדשת לנושאים כל כך חשובים שבה עבדה היה מבחינתה הקש ששבר את גב הגמל". אגב, את ההגנה משפטית עליה מצאה האוגן ברשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), שלה תוכנית מיוחדת עבור מדליפי מסמכים המוכיחים כי חברות נסחרות פועלות בניגוד לרצון המשקיעים שלהן.

"השיח סביב פייסבוק חייב להשתנות"

הראיון עם הורביץ, המתגורר בסן פרנסיסקו, נערך בשעות הלילה הקטנות. באופן סימבולי כמעט, זה קורה לאחר התקלה הקולוסאלית שהשביתה למשך שעות ארוכות את פעילות פייסבוק, וואטסאפ ואינסטגרם. "כבר היו להן השבתות כאלה או אחרות בעבר, וקשה לדעת אם תהיה לכך השפעה ארוכת טווח על החברה. זה נראה בהחלט רע לחברה ולא תורם לאמון ולביטחון במערכת שלה.

"ההשבתה של וואטסאפ", הוא ממשיך ומאבחן, "היא הדבר הגדול והחשוב ביותר באירוע: לפתע פתאום מיליארדי אנשים התלויים בשירות אחד הבינו את התלות הרבה שלהם באפליקציה ואת הצורך שלהם להמתין עד שפייסבוק תספק תשובות למה שקרה. זו תזכורת חותכת לעובדה שאין לנו מספיק תובנות או יכולת פיקוח על מה שקורה בחברה".

עד כמה סדרת החשיפות שלך ושל האוגן היא נקודת מפנה בתולדות פייסבוק?
"פייסבוק קיבלה המון תשומת לב שלילית במהלך השנים, כך שאי אפשר להגיד שדווקא עכשיו זו נקודת מפנה. אבל מה שמרשים בסיפור הוא היסודיות שבה האוגן פעלה, הדרך שבה היא תיעדה את המסמכים ואת האופן בו פייסבוק עובדת. התקווה שלה, שאותה שיתפה איתי ועל כך היא צפויה עוד לדבר, היא האופן שבו השיח סביב פייסבוק צריך להשתנות. במקום להתווכח על השיח הפוליטי המפלג או על סעיף 230 בחוקי ארה"ב, שמגן על רשתות חברתיות מתביעת לשון הרע על פוסטים של משתמשים, בואו ניקח צעד אחד אחורה ונחשוב על הערך האמיתי שחברות כמו פייסבוק יכולות לספק לנו, ומהי רמת השקיפות שאנחנו צריכים לצפות ממנה ורמת הפיקוח עליה שיכולה להיות בידינו".

מה הייתה התגובה של פייסבוק לתחקיר שלכם במהלך העבודה? קיבלתם איומים או מכתבים?
"פייסבוק אמרה שהיא לא שוללת הליכים משפטיים אפשריים נגד האוגן, שהאמינה שהיא עושה את המעשה הנכון ושהייתה מוגנת לפי חוק, אבל זה סיכון שהיא החליטה שהיא מוכנה לקחת. אשר לפרסום עצמו לא קיבלנו מכתבים מעורכי דין, ואני לא מכיר מעורבות של עורכי דין מהצד שלהם בפרשה הזאת. התגובות שאני קיבלתי לגבי הכתבות היו מאוד חיוביות ולא חשתי בהתנגדויות רבות. נכון, לפייסבוק היו כמה השגות לגבי האופן שבו הצגנו את המסמכים שלהם, אבל ההסתייגות שלהם הייתה מוגבלת - כי הרי בסופו של דבר אלה הם המסמכים שהם חיברו. קשה מאוד להתווכח על מסמך שאתה בעצמך חיברת".

"לא סביר שהחברה תשתנה מבפנים"

מבין כל התחקירים שפורסמו עד כה זה שזכה להכי הרבה תהודה היה כאמור התחקיר על ההשפעות השליליות של אינסטגרם על בני הנוער - והוא גם שהגיע לסנאט. אלא שהורביץ מבקש שהדיון לא יתמצה בזה: "מה שחשוב לקחת מהתחקירים הללו הוא המכניקה מאחורי הפלטפורמה של פייסבוק, השיקולים שמפעילים את הפלטפורמה הזאת והכישלון של פייסבוק בהשקעה בסביבה בטוחה ברשת שלה. בזה מתמצית הבעיה שלה - כשל מערכתי שהיא עצמה מודעת אליו".

פייסבוק לא נותרה חייבת. בתגובה על תחקיר שהתמקד באינסטגרם היא פרסמה שניים מהמסמכים האלה כדי להוכיח כי המסגור של הוול סטריט ג'ורנל מוטעה וכי הממצאים שהוצגו אינם נכונים. "אני חושב שזה מעולה שפייסבוק מפרסמת מסמכים פנימיים", אומר לנו הורביץ בתגובה למהלך של פייסבוק, "וטוב שהם יהיו ברשות הציבור. צריך לברך על כל מהלך כזה מצדה, ולזכור שהיא חושפת בסופו של דבר מה שהיא רוצה לחשוף". גם העיתון שלו לא נותר חייב ובתגובה פרסם את כל ששת המסמכים הפנימיים שהיו הבסיס לכתבת אינסטגרם.

אגב, תגובות מעניינות ולא רשמיות של פייסבוק אפשר היה למצוא בשני פרסומים של בכירים בחברה: בפוסט שפרסם ראש המחקר שלה נכתב כי בני נוער רבים "מרגישים ששימוש באינסטגרם עוזר להם כאשר הם חווים רגעים קשים", כך נכתב.

בבלוג של סגן הנשיא בפייסבוק ניק קלג נכתב: "לגיטימי בהחלט שאנו נדרשים לתת דין וחשבון על ההתמודדות שלנו איתם", כתב, "אבל הכתבות הכילו טענות שגויות. במרכזה של סדרת המאמרים הזאת ישנה טענה שהיא פשוט שקרית - שלפיה פייסבוק עורכת מחקרים ואז מתעלמת מהם באופן שיטתי ומכוון, אם ממצאיהם אינם נוחים לה. הטענה מתאפשרת רק באמצעות בחירה סלקטיבית של אמירות ודוגמאות בודדות מתוך חומרים שהודלפו".

אתה מאמין שלפייסבוק יש בכלל יכולת לפתור את הכשל הפנימי שלה?
"אני לא יכול לדבר בשמה של החברה, אבל אנשים כמו פרנסיס האוגן ועובדים אחרים שעבדו ביחידת היושרה שלה הגיעו למסקנה שלא סביר שהיא תשתנה מבפנים, ושהיא לא תפתור את הבעיות שלה בעצמה. אז האם יהיה פתרון חיצוני? קצת מוקדם מדי לצפות אילו פעולות יינקטו בארה"ב, אירופה או בכל מקום אחר בעולם. אבל לטעמי,וזה מה שהפתיע אותי בכל העבודה על התחקיר, כל הנושאים שדובר עליהם במשך השנים כמגרעות של הרשתות החברתיות - המידע המוטעה, השיח הקוטבי והמתלהם - כל זה היה משהו שפייסבוק שלטה בו בעצם ולא עשתה מספיק כדי להתמודד איתו. היו פתרונות שהעלינו בשיח התקשורתי, אבל פייסבוק לא הקשיבה".

"התפשטות גלובלית מסוכנת"

בחודש מאי האחרון התעוררה ישראל למציאות מקוטבת של פרעות בין יהודים לערבים, תקיפות אלימות, שריפת מכוניות ומבנים, שהבשילו בסופו של דבר למבצע "שומר החומות". את המהומות, שהחלו בין השאר סביב ירושלים, קושר הורביץ לדוח פנימי של פייסבוק, שדן בין השאר במגבלות הרשת החברתית לנטר פעילות בשפות זרות כמו ערבית. "לפייסבוק יש בעיה קשה לנטר שיח אלים בניבים רבים בערבית, והייתה לכך השפעה מכרעת על הצתת גלי אלימות באזור, בכלל זה אירועי מאי שנגעו למסגד אל־אקצא. יש לכך השלכה על יהודים וגם על ערבים".

הורביץ ציין באחד התחקירים שלו בחודש האחרון כי השפה הערבית משותפת למיליוני משתמשי פייסבוק במה שהחברה מכנה כאזור גיאוגרפי רגיש. אלא שמרבית בודקי ומנטרי התוכן בערבית המועסקים בפייסבוק מדברים בניב מרוקאי, ומתקשים להבחין בשיח אלים בניבים אחרים. הם גם עושים טעויות בהגבלות המוטלות על פוסטים ברשת.

"הקצאה של יותר משאבים לשיפור המערכות שלנו בערבית היא נושא בעל חשיבות עליונה", כתב אחד העובדים במסמך שנחשף בתחקיר, אלא שחודשים לאחר כתיבת המסמך, במאי האחרון, פרץ העימות האלים בישראל בין ערבים ליהודים, ולפי הדיווח פייסבוק הורידה באופן משמעותי את התפוצה של ידיעות חדשותיות בערבית שהופצו ברשת, כמו גם של פעילים בולטים, והורידה פוסטים שהכילו את המילה "אל-אקצא". אחד המנהלים בפייסבוק התנצל על כך במסמך פנימי.

התחקירים שלהם שותף הורביץ שופכים אור גם על פעילות ההתרחבות הגלובלית של פייסבוק למדינות עולם שלישי, פעילות המנוהלת מפייסבוק ישראל ושותפים לה גם מנהלים בכירים ישראלים בארה"ב. במסגרת הפרויקטים "פייסבוק לייט" ו"פייסבוק אקספרס WiFi" מחברת פייסבוק עסקים רבים לאינטרנט במדינות עניות ומסבסדת טלפונים וחבילות גלישה לאזרחיהן במטרה להגדיל את מספר המשתמשים באפליקציה ואת ההשפעה הגלובלית שלה.

אלא שהשירות לא תמיד מועיל למדינות עצמן, כפי שהעידה האוגן: "הייתה לנו בדיחה פנימית ביחידת השיח בפייסבוק על כך שאם תרצה לדעת באיזו מדינת עולם שלישי צפוי להתפתח משבר בעוד שנתיים, תבדוק אילו מדינות פייסבוק מחברת בימים אלה", תיארה בראיון ל"60 דקות". "זה היה סוג של הומור שחור שפיתחנו במחלקה. מדובר בעניין כלכלי: העלות של ניטור השיח ומניעת שיח שנאה אלים ברשתות במדינות זרות היה יקר כמעט כמו הקמה של תשתית התקשורת בעצמה, כך שלא השתלם להפעיל את שירות הניטור בשפות רבות. מתוך 5,000 שפות פייסבוק מבצעת ניטור שיח אלים ב-50 שפות בלבד.

"כך, במדינות עולם שלישי אלימות יכולה להתפרץ בקלות ללא השגחה ובאמצעות פייסבוק - ובשל כך מתו אנשים. קח מדינה באפריקה, שבה תושבי כפר מקבלים תמונת פייק ניוז של כפר שכן שכביכול מתבצע בו טבח שלא התקיים וקריאה ליטול נשק ולבוא ולהציל את בני הדודים שלהם. מה אתה חושב שיקרה כשקבוצת החמושים הזאת תופיע בכפר?".

"הדבר המדאיג הוא שפייסבוק מעולם לא השקיעה באופן מהותי ביצירה של סביבה בטוחה למשתמשים", אומר הורביץ. "היא לא ממש דאגה להשקיע בפעילות ניטור במקומות רבים בעולם שאליהם התרחבה, שלא לדבר על שמירה על שיח הגון. יש עוד עבודה רבה לפניה בהתמודדות עם משתמשים מרקעים מוחלשים, כי הרי היא נבנתה על ידי תלמידי קולג' מצטיינים עבור תלמידים אחרים בארה"ב, ומאז התרחבה אל האזורים הנחשלים ביותר בעולם ולמשתמשים שעבור חלקם פייסבוק היא פיסת הטכנולוגיה הראשונה שהם פוגשים. הממצאים במחקרים שלהם עצמם מראים שישנם סיכונים גדולים יותר במקומות שבהם מתחברים אל הרשת בפעם הראשונה, היכן שאין ידע קודם ואוריינות בשימוש באינטרנט והקהילות הן פגיעות יותר".

צרו איתנו קשר *5988