בנט טען שהמשק משתקם מהקורונה. עד כמה הוא דייק?

בנט הציג תמונת מצב אופטימית לגבי כלכלת ישראל. עד כמה הוא דייק? • המשרוקית של גלובס

ראש הממשלה נפתלי בנט
ראש הממשלה נפתלי בנט

בנאום פתיחת כנס החורף של הכנסת התייחס ראש הממשלה נפתלי בנט לשורה של מדדים כלכליים. "חברים", הוא פנה למליאה, "אי אפשר להתווכח עם העובדות: הצמיחה בעלייה, הגירעון מצטמצם יותר מהר מהצפוי, האבטלה יורדת - אלה הנתונים, אלה העובדות". בדקנו.

האבטלה יורדת? לא בדיוק

בימים כתיקונם נתוני האבטלה שפורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה התייחסו רק למספר "הבלתי מועסקים". כלומר, אנשים שאינם עובדים אך מחפשים עבודה. מאז הקורונה הסיטואציה הפכה למורכבת יותר ובלמ"ס מפרסמים נתונים שנוגעים לשני פרמטרים נוספים: מי שנעדרים זמנית מהעבודה בשל הקורונה, קרי יצאו לחל"ת; ואנשים שנפלטו לחלוטין מכוח העבודה בשל הקורונה, כלומר שאינם עובדים וגם לא מחפשים עבודה.

בכל הפרמטרים מצב האבטלה במחצית הראשונה של ספטמבר 2021 (הנתונים האחרונים שפורסמו) היה טוב יותר מאשר במחצית השנייה של יוני 2021, אז הושבעה הממשלה ה-36. עם זאת, הירידה לא הייתה רציפה: האבטלה הגיעה לשפל במחצית השנייה של יולי 2021, ולאחר מכן עלתה. יתרה מכך, אם מתייחסים רק להשוואה בין הנתונים האחרונים שפורסמו, לבין הנתונים שקדמו להם (שנוגעים למחצית השנייה של אוגוסט) הרי שבפרמטר של "האבטלה הרחבה" נרשמה עלייה קלה: מכ-334 אלף מובטלים לכ-338 אלף.

גם בחטיבת המחקר של בנק ישראל לא מסכימים שהנתונים בירידה, ושם קבעו, על סמך נתוני הלמ"ס, כי הנתונים "מצביעים על יציבות בשיעור האבטלה הרחבה".

אנשי המחקר של הבנק גם ציינו כי העובדה שהמשרות הפנויות החדשות מאוישות בקצב איטי יחסית מצביעה על כך שייתכן שישנה אבטלה מבנית גבוהה יותר.

מטעם בנט נמסר שהוא התבסס על נתוני הלמ"ס, מהם עולה כי "בחודשים האחרונים מגמת שיעור הבלתי מועסקים (מובטלים), וגם אלה שנעדרו זמנית (בגלל קורונה) בירידה". כאמור, בקטגוריות אלו אכן ישנה ירידה, אך מספר האנשים שיצאו ממעגל העבודה בשל הקורונה גדל.

 
  

הצמיחה בעלייה? כן, אבל

הנתון הרשמי האחרון לגבי הצמיחה נוגע בכלל לרבעון השני שבמהלך רובו המכריע בנט כלל לא היה ראש ממשלה. אלא מה? באוקטובר, שלושה ימים לאחר הנאום של בנט, בנק ישראל עדכן את תחזית הצמיחה שלו ל-2021 מ-5.5% ל-7%. כלומר, ניתן להניח שברבעון הבא, שכולו תחת בנט, אכן תהיה עלייה.

הגירעון מצטמצם? נכון

באוגוסט התרחשה ירידה של 0.8% בגירעון ביחס לחודש הקודם, ולפי משרד האוצר הנתון מהווה את הירידה החדה ביותר בגירעון מאז פרוץ משבר הקורונה. בחודש זה הופסק תשלום דמי החל"ת לבני פחות מבני 45. כלומר, הגירעון, כפי שבנט אמר, אכן מצטמצם, במיוחד עם צמצום תוכנית הסיוע.

בשורה התחתונה: דבריו של בנט נכונים ברובם. לא נכון לקבוע באופן גורף כי האבטלה בירידה, ולפי ניתוח של בנק ישראל היא במצב "יציב"; אך הצמיחה אכן צפויה לרשום עלייה (אם כי בזמן נאומו של בנט הנתונים על כך טרם פורסמו רשמית), והגירעון אכן הצטמצם באופן ניכר באוגוסט, במקביל לסיום תשלום החל"ת לבני פחות מ-45.

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: נפתלי בנט
מפלגה: ימינה
מקום: פתיחת כנס החורף של הכנסת
תאריך: 4.10.2021
ציטוט: "הצמיחה בעלייה, הגירעון מצטמצם יותר מהר מהצפוי, האבטלה יורדת - אלו הנתונים, אלה העובדות".
ציון: נכון ברובו

בנאום פתיחת כנס החורף של הכנסת, ראש הממשלה נפתלי בנט אמר: "חברים, אי אפשר להתווכח עם העובדות, הצמיחה בעלייה, הגירעון מצטמצם יותר מהר מהצפוי, האבטלה יורדת - אלה הנתונים, אלה העובדות".

אבטלה

מאז הקורונה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בוחנת שלושה גורמי אבטלה: בלתי מועסקים, קרי אנשים שאינם עובדים אך מחפשים עבודה; מי שנעדרים זמנית מהעבודה בשל הקורונה, קרי יצאו לחל"ת; ואנשים שנפלטו לחלוטין מכוח העבודה בשל הקורונה, כלומר שאינם עובדים וגם לא מחפשים עבודה. בימים כתיקונם הלמ"ס כוללת באבטלה רק את הבלתי מועסקים, אבל בשל המצב הייחודי שיצרה הקורונה ניתן הלמ"ס גם סופרת את הבלתי מועסקים יחד עם הנמצאים בחל"ת בשל הקורונה וגם את שלושת הגורמים יחד.

בשלוש הספירות, כפי שעובדו על-ידי המשרוקית, מצב האבטלה במחצית הראשונה של ספטמבר 2021 (ממנה יש את הנתונים האחרונים, שהתפרסמו ביום הנאום של בנט) היה טוב יותר מאשר במחצית השנייה של יוני 2021, אז הושבעה הממשלה ה-36. עם זאת, הירידה לא הייתה רציפה: בכל המדדים היא הגיעה לשפל במחצית השנייה של יולי 2021, ולאחר מכן עלתה. אך משם יש הבדל במגמות, בהתאם לצורת הספירה.

כאשר סופרים בלתי מועסקים בלבד, במחצית השנייה של יולי 2021 היו כ-193,000 כאלו. עד המחצית השנייה של אוגוסט כבר היו 237,200 בלתי מועסקים. במחצית הראשונה של ספטמבר הייתה ירידה ל-201,900 כאלו, קרוב ל-9,000 יותר בלתי מועסקים מאשר במחצית השנייה של יולי. אם מוסיפים אליהם גם את מקבלי החל"ת, קו המגמה זהה: מ-228,000 במחצית השנייה של יולי ל-262,600 במחצית השנייה של אוגוסט, ולאחר מכן 240,900 במחצית הראשונה של ספטמבר - קרוב ל-13,000 יותר מאשר במחצית השנייה של יולי. אם לוקחים את ההגדרה המרחיבה ביותר לאבטלה, הקו משתנה: במחצית השנייה של יולי האבטלה הרחבה עמדה על 322,900 איש. במחצית הראשונה של אוגוסט האבטלה עלתה ל-349,600 איש, ולאחר מכן ירדה ל-333,500 איש במחצית השנייה של אוגוסט. במחצית הראשונה של ספטמבר הייתה עלייה קלה של כ-4,200 מובטלים, שהעלו את המספר 337,700 איש. ייתכן שחלק ממי שהפסיקו להיות מוגדרים שכבלתי מועסקים או בחל"ת לא חזרו לעבודה אלא נפלטו משוק העבודה ונספרים בנפרד.

חטיבת המחקר של בנק ישראל, בהתבסס על נתוני הלמ"ס, קבעה שהנתונים "מצביעים על יציבות בשיעור האבטלה הרחבה". עוד הוסיפה חטיבת המחקר שהעובדה שהמשרות הפנויות החדשות מאוישות בקצב איטי יחסית מצביעה על כך שייתכן שישנה אבטלה מבנית גבוהה יותר.

מטעם בנט נמסר שהוא התבסס על נתוני הלמ"ס, מהם עולה כי "בחודשים האחרונים מגמת שיעור הבלתי מועסקים (מובטלים), וגם אלה שנעדרו זמנית (בגלל קורונה) בירידה". כאמור, בקטגוריות אלו אכן ישנה ירידה, אך מספר האנשים שיצאו ממעגל העבודה בשל הקורונה גדל.

צמיחה

נכון לכתיבת שורות אלה, האומדן האחרון של הלמ"ס לגבי התמ"ג הוא לרבעון השני של 2021, בו מוערך שהייתה צמיחה של 16.6% בחישוב שנתי לעומת הרבעון הראשון, הודות לפתיחת המגבלות בתקופה זו. אך ממשלת בנט-לפיד הושבעה רק ב-13 ביוני, בסוף הרבעון השני. כלומר, עדיין אין נתונים הנוגעים לתקופת כהונתו של בנט כראש הממשלה. יש לציין שבאוקטובר, שלושה ימים לאחר הנאום, בנק ישראל עדכן את תחזית הצמיחה שלו ל-2021 מ-5.5% שנחזו ביולי ל-7%.

גירעון

נתוני הגירעון זמינים בדוח ביצוע התקציב של האוצר, שעובדו בטבלה הבאה. לפי נתוני האוצר, מאז פברואר 2021 הגירעון המצטבר כאחוז מהתמ"ג נמצא במגמת ירידה מתמדת, מ-12.4% אז ל-8% בלבד באוגוסט, החודש האחרון לגביו פרסמו נתונים טרם הנאום של בנט. באוגוסט התרחשה ירידה של 0.8% ביחס לחודש הקודם, שלפי משרד האוצר מהווה את הירידה החדה ביותר בגירעון מאז פרוץ משבר הקורונה. באוצר הסבירו שהדבר נובע מתקבולי מסים גבוהים וירידה בהוצאות תכנית הסיוע הכלכלי. בחודש זה הופסק תשלום דמי החל"ת לבני פחות מבני 45 לאחר שהוחלט לסיים את מתווה החל"ת ב-30 ביוני (שכן ביולי עוד שולמו דמי אבטלה לזכאים מיוני), לאחר שביולי אמרו במשרד שלמרות הגידול בהיקף ההכנסות (שבינואר-יולי 2021 היה גדול מהתקופה המקבילה ב-2019) היקף ההוצאות נותר גבוה בשל תכנית הסיוע הכלכלי. כלומר, הגירעון, כפי שבנט אמר, אכן מצטמצם, במיוחד עם צמצום תכנית הסיוע.

שבוע לאחר נאומו של בנט פורסמו נתונים גם לגבי ספטמבר. בחודש זה הגירעון המשיך לרדת עד ל-7.4%. להערכת משרד האוצר, לולא הסטת תשלומי המסים לאור חגי תשרי שהמעיטו את ימי העסקים, הגירעון היה יורד אף יותר, ל-6.8%.

לסיכום, האבטלה, במובנה הרחב שנגרם בעקבות הקורונה, נמצאת להגדרת בנק ישראל במצב יציב, ובכל מקרה הנתונים הזמינים האחרונים הראו עלייה קלה ולא ירידה. אין נתונים רשמיים של הצמיחה ברבעון השלישי, הרבעון בו הממשלה הנוכחית שלטה לכל אורכו, אבל בנק ישראל הגדיל החודש את תחזיות הצמיחה לעומת התחזית שנתן ביולי. נתוני משרד האוצר מראים ירידה בגירעון מאז פברואר, כשבאוגוסט הירידה התחזקה במקביל לסיום תשלום בני החל"ת לבני פחות מ-45. לכן דבריו של בנט נכונים ברובם.

תחקיר: אוריה בר-מאיר

צרו איתנו קשר *5988