רוב אזורי התיעדוף של הנדל בפריסת תשתיות: יישובים יהודים בפריפריה וביו"ש

הנדל מפרסם היום את הרשימה של היישובים שהוא מתכוון לזרז בהם פריסת תשתיות, כאשר מדובר בעיקר ביישובים סמוכי גדר וגבול ורק מעט יישובים ערביים

סיבים אופטיים. החשש הוא ממחסור בציוד תקשורת בדור החמישי ובנתבים לאספקת אינטרנט מהיר על גבי סיבים אופטיים / צילום: Shutterstock
סיבים אופטיים. החשש הוא ממחסור בציוד תקשורת בדור החמישי ובנתבים לאספקת אינטרנט מהיר על גבי סיבים אופטיים / צילום: Shutterstock

שר התקשורת יועז הנדל מפרסם היום (ג') את רשימת היישובים שבכוונתו לקדם בהם פריסת תשתיות סיבים אופטיים. מדובר על רשימה ששר התקשורת רשאי על פי החוק לתעדף באופן כך שהיישובים בתחומים אלו יקבלו קדימות במסגרת המנגנון המכרזי כך ש-15% לפחות מכלל משקי הבית שייפרשו באמצעות המכרז שצפוי לצאת בשנה הקרובה, יהיו התחומים המתועדפים.

מהרשימה ניכר כי מדובר בעיקר ביישובים יהודיים סמוכי גדר, יישובים ביו"ש, ומעט יישובים דרוזים וערביים.

לפי המשרד מדובר ביישובים סמוכי גבול (יישובים שבתיהם, כולם או חלקם, נמצאים בטווח איום על פי שיקולי מערכת הביטחון - טווח של עד 9 ק"מ מגבול לבנון ועד 7 ק"מ מגבולות אחרים או מגדר המערכת סביב רצועת עזה) ויישובים מאוימים (יישובים בתחום יהודה ושומרון, המסווגים על ידי מערכת הביטחון ברמות איום 5-3 (רמות האיום הגבוהות ביותר).

פרסום הרשימה מגיע כעת משום שהמשרד מתכוון לפרסם השבוע את המכרזים הראשונים שבהם ייפרסו תשתיות במסגרת קרן תמרוץ ייעודית שנועדה לממן פריסה באזורים שבהם בזק לא פורסת תשתיות סיבים אופטיים. מדובר על מתווה שנועד למצוא פתרון רחב לבעיית חוסר הכדאיות הכלכלית בפריסה באזורים שיש בהם ביקושים נמוכים כמו יישובים חרדיים או אזורים שהפריסה בהם אינה כלכלית משום שהם קטנים מדי או רחוקים מאוד, או שקיימת לגביהם בעיה טופוגרפית שלא מאפשרת פריסה קרקעית.

בין היישובים לדוגמה ניתן למצוא מושבים סמוכי גבול כמו אביבים, זרעית, ויישובים ביו"ש כמו אדורה, בקעות, סנסנה ויישובים דרוזים כמו בוקעאתא ומג'דל שמס, מסעדה, לצד יישובים ערביים קטנים כמו כסרא-סמיע, ר'ג'אר ועראמשה.

ההסבר למיעוט היישובים במגזר הערבי אומר שהרשימה נבנתה לפי חלוקה יחסית באוכלוסייה. בנוסף, המכרזים אמורים לכסות את כל המדינה שעליהם בזק ויתרה ולכן במשרד התקשורת מצפים שהפתרון ליישובים ומגזרים אלה יגיע דרך המכרזים עצמם והרשימה של הנדל היא רק אמצעי אחד לעידוד הפריסה.

נסביר כי המכרזים הם אלו שלפיהם ניתן יהיה לדעת האם מדיניות המשרד נכונה או שהמתווה כולו הוא כישלון אחד גדול. המבחן הוא בשאלה האם וכמה מתמודדים ישתתפו במכרזים. אם יהיו מתמודדים שיממשו את הזכייה ויילכו ויפרסו באזורים שבזק ויתרה עליהם, אזי ייתכן ונראה התקדמות בפריסת התשתיות, אבל אם לא יהיו ביקושים לפריסה באזורים אלה אזי יהיה צורך לעשות חשיבה מחדש כיצד פותרים את הבעיה. צריך לזכור כי האזורים שבזק ויתרה עליהם הם האזורים עם הכדאיות הכלכלית הנמוכה ביותר. מדובר בעיקר במגזר חרדי וערבי ויישובים ממש מרוחקים שלא כדאי לפרוס בהם בהיעדר תמריצים ממשלתיים. מכאן ניתן להניח שאם לבזק לא כדאי לפרוס במקומות אלה, לאחרים יהיה קשה שבעתיים.

לדברי הנדל: "המשימה המרכזית שלי כשר תקשורת היא לחבר את ישראל בכל מקום. נגישות ותחרות לכל אחד ללא הבדלי דת גזע, מין וגאוגרפיה ובמיוחד בפריפריה".
מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין: "מתווה הסיבים שהעברנו בכנסת מבטיח שאף יישוב בישראל לא ישאר מאחור. חברות התקשורת פורשות תשתיות מתקדמות בקצב מהיר מהצפוי, ואנחנו מדביקים פער של עשור".

צרו איתנו קשר *5988