המבקר: למרות תקציבי העתק, הסכמי הגג מפגרים אחרי הציפיות

דוח מבקר המדינה מסביר את הפיגור בחסמי תכנון ותשתיות שלא נפתרו לאורך השנים וקורא לרמ"י ולמשדר השיכון לעקוב אחרי התקדמות הסכמי הגג • הביקורת העלתה כי קשיים וחסמים לאורך שלבי התכנון, הפיתוח והשיווק מקשים על הרשויות לעמוד בקצב השיווק • דוח מבקר המדינה

מה שהולך מצוין על הנייר ובטבלאות האקסל - לא תמיד מתורגם לשטח / צילום: Shutterstock, Pormezz
מה שהולך מצוין על הנייר ובטבלאות האקסל - לא תמיד מתורגם לשטח / צילום: Shutterstock, Pormezz

הסכמי הגג, אחד מהצעדים העיקריים שהממשלות האחרונות בנו עליהם בתוכניות שלהן להגדיל את היצע הדיור - מפגרים אחרי הציפיות, על אף התקציבים האדירים שהוקצו לכך - 67 מיליארד שקל. עד לסוף השנה שעברה שווקו קרקעות לכ-80 אלף יחידות דיור, כשליש מהיקף השיווקים שתוכנן. מבקר המדינה מסביר את הפיגור בחסמי תכנון ותשתיות שלא נפתרו לאורך השנים וקורא לרמ"י ולמשרד השיכון לעקוב אחרי התקדמות הסכמי הגג.

בין ינואר 2008 לדצמבר שנה שעברה מחירי הדירות עלו ב-103% במונחים ריאליים. הסכמי הגג פותחו ב-2013 על ידי שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, במגמה לייצר היצע דירות שיוכל למתן את עליות המחירים. מדובר בהסכמים שנחתמו בשנים האחרונות בין רשויות מקומיות לבין הממשלה ורמ"י, שכוללים הפשרה אינטנסיבית של קרקעות, קידום התכנון עליהן, בנייה, ומימון התשתיות ומבני הציבור על ידי המדינה.

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

בתקופת שר האוצר משה כחלון ההסכמים נוספו ל"ארגז כלים" שלו ליצירת מלאי דירות חדש, והם כללו תוכניות ל-475 אלף יחידות דיור. עד סוף שנת 2020 קצב השיווק אמור היה להיות של 2,000 יחידות דיור בשנה בכל אחת מ-32 הרשויות שחתמו עד סוף 2020 על הסכם גג.

בסך-הכול ציפו שעד כה ישווקו קרקעות ל-241 אלף דירות. המבקר כותב על כך כי "ניתן היה לצפות שהסכמי הגג יהיו אמצעי מרכזי למילוי צורכי הדיור של האוכלוסייה בישראל, היות שלפי התוכנית האסטרטגית לדיור נדרשים תכנונן של כ-2.6 מיליון יחידות דיור ובנייתן של כ-1.5 מיליון יח"ד עד לשנת 2040", כותב המבקר.

ואולם כרגיל, מה שהולך מצוין על הנייר ובטבלאות האקסל - לא תמיד מתורגם לשטח.

קשיים וחסמים מקשים על הרשויות לעמוד בקצב השיווק

הביקורת העלתה כי קשיים וחסמים לאורך שלבי התכנון, הפיתוח והשיווק מקשים על הרשויות לעמוד בקצב השיווק, ובפועל עד סוף שנת 2020 שווקו קרקעות בהיקף של כ-80,000 יח"ד בכלל הרשויות, ששיעורן הממוצע כ-33% מההיקף הצפוי לפי קצב השיווק. "עקב כך לא תוכל הממשלה לתת מענה לצורכי הדיור במדינה", סיכם המבקר.

עוד עלה כי עד סוף השנה שעברה שווקו כ-7% בלבד משטחי התעסוקה שנשללו בהסכמי הגג - כ-1.3 מיליון מ"ר מתוך סך כולל של כ-17.6 מיליון מ"ר של שטחי התעסוקה שנכללו בתוכניות שבהסכמי הגג. "תוספת בנייה ניכרת של יח"ד ללא תוספת מספקת של מקורות הכנסה נוספים, ובפרט ארנונה עסקית, עלולה לפגוע ביכולתן של הרשויות לספק בעתיד שירותים ברמה נאותה לתושבים", כותב המבקר.

כאמור, המלצתו היא כי רמ"י ומשרד השיכון יבצעו מעקב, על מנת להבין מהיכן נובעים העיכובים, ובאילו דרכים ניתן לפתור אותם, או לגבש פתרונות חלופיים.

"מומלץ גם כי משרד הבינוי, רמ"י ומשרד האוצר בשיתוף עם משרד הפנים יבחנו באופן פרטני את ההשפעות של מימוש הסכמי הגג על מצבה הפיננסי של הרשות ועל יכולתה לספק לתושבים את השירותים המוניציפליים ברמה נאותה, ובהתאם לממצאי הבחינה מומלץ כי הם יגבשו את המענה שיידרש לרשות עקב מימוש הסכם הגג. כמו כן מומלץ כי משרדי הפנים והאוצר, בשיתוף עם הרשויות המקומיות, משרד הבינוי ורמ"י, יבחנו מנגנונים לקידום השיווק והמימוש של קרקעות למסחר ותעסוקה בשטח הרשויות המקומיות הרלוונטיות, כדי להגדיל את הכנסתן מארנונה עסקית", כותב המבקר.