דיון מכריע בבג"ץ: מתי יש למנוע ניתוקי אזרחים מחשמל?

בג"ץ קיים היום (ב') דיון בעתירות הדורשות התערבות במדיניות ניתוקי אזרחים מחשמל. אלפי אזרחים מועמדים לניתוק מדי שנה, והמדיניות של המדינה היא שאין פטור מניתוק חשמל רק מהטעם שאדם אינו יכול לשלם. לצד זאת, בעקבות המאבק הנוכחי נוספו קבוצות מוגנות מניתוקים בשל מצב רפואי. בהם מונשמים, בעלי מכונת לב מלאכותית וחולים המטופלים במכשירים מצילי חיים התלויים בחשמל.

בעתירה נטען כי הזכות לחשמל נגזרת מהזכות לקיום בכבוד. לטענת העותרים, ארבעה אזרחים שניתקו להם את החשמל, האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם ואיגוד העובדים הסוציאליים, עוני אינו מצדיק ניתוק מחשמל. "מניעת אספקת החשמל פוגעת בצרכנים העניים הסובלים מבעיות בריאותיות או פגיעים במיוחד, בהם קשישים וטף. הזכות לחשמל היא רכיב מהותי בזכות היסוד לקיום בכבוד, לבריאות ואף לשמירה על חיי אדם", טענו.

העותרים, שיוצגו על-ידי עורכות הדין משכית בנדל ועדי ניר בנימיני ממערך הקליניקות של אוניברסיטת תל אביב, הפנו למצבים בהם נמנע חשמל מאדם הזקוק לקירור תרופות, שימוש במכשירים רפואיים, חימום או קירור הבית, הטענת טלפון נייד, שימוש באינטרנט ועוד.

עו"ד ראנד עיד, נציג המדינה בדיון שייצג את הרגולטור - רשות החשמל, טען כי המדינה נתנה מענה הולם באמות-המידה שנקבעו בדצמבר וברפורמה משנת 2018, ואין הצדקה לקבלת העתירות. הוא הדגיש כי המצב אינו "ניתוק או לא", אלא שקיימות מגוון אפשרויות, בין היתר שימוש במכשיר לטעינת סכום לתשלום חשמל- "מונה תשלום מראש" (מת"מ), בו נעשה שימוש עם חייבים שלא משלמים את חשבון החשמל.

בדצמבר האחרון הוציאו השופטים דפנה ברק-ארז, יצחק עמית ודוד מינץ, צו על-תנאי, ובעקבותיו הורחבו אמות-המידה לחסינים מניתוק מחשמל מסיבות רפואיות. עד לאחרונה מדיניות הניתוקים של רשות החשמל כללה רשימה מצומצמת בלבד של צרכנים שאין לנתקם מחשמל מסיבות רפואיות, אך בעקבות העתירה, רשות החשמל הודיעה בחודש מאי האחרון כי בכוונתה לתקן את אמות-המידה לניתוקים, כך שיכללו עוד כ-45 אלף אנשים שיהיו מוגנים מניתוק חשמל, והשבוע נוספו לרשימה גם חולים במחלת ריאות כרונית המשתמשים במכשיר אינהלציה.

למרות השינוי במדיניות הניתוקים, העותרים טענים כי הוא אינו נותן מענה למי שזקוקים למכשור רפואי, אך אספקת החשמל חיונית לבריאותם - למשל חולי סוכרת שמאחסנים אינסולין בקירור או אנשים הזקוקים למכשור רפואי שלא נכלל ברשימת המוגנים מניתוק מסיבה לא ברורה - למשל אנשים עם מוגבלות שמתניידים בכיסאות גלגלים חשמליים, חולים המרותקים למיטות חשמליות וכן קבוצות פגיעות כמו תינוקות וקשישים. בנוסף טוענים העותרים כי אין מנגנון למקרים חריגים המאפשר הפעלת שיקול-דעת למנוע ניתוק.

עו"ד אוריאל פרינץ ממשרד ש.הורוביץ, שייצג את חברת החשמל, אמר בדיון כי המשמעות של הגנה מניתוק מחשמל לאוכלוסיות שנמצאות בעוני מרוד היא חשמל בחינם, זאת מכיוון שלא ניתן יהיה לגבות את החוב. הוא ציין כי קיים הסדר לתשלום החשמל למי שמצוי בעוני מרוד המסובסד על-ידי המדינה.

על כך השיבה השופטת ברק-ארז כי "בקרב אנשים שחיים במציאות סוציו-אקונומית קשה ובעוני יש דרגות. השאלה - האם לא קיים אדם עני אחד או אישה ענייה אחת במדינת ישראל שגם זכאים לתשלום מופחת, וצריך שיהיו זכאים לקבל פטור מניתוק - זו שאלה של עיקרון". השופטת ברק-ארז אף הבהירה כי לא מדובר על מתן חשמל בחינם אלא השארת החוב מבלי לנתק את האדם מחשמל.

נציג המדינה, עו"ד ראנד עיד, אמר: "איפה זה נעצר? מה עם תרופות? אוכל? חיבור לאינטרנט? כל זה עולה כסף. צריך לדייק את השיח של הזכויות. אני שומע 'זכות לחיים בכבוד' -על כך אין מחלוקת, אך מה זו הזכות לחשמל? לקבל חשמל ללא הגבלה? בעיניי לא, זו נגישות למצרך חיוני".

השופט עמית הבהיר: "מעניינים אותנו מקרה הקצה, בנוהל מהודק אפשר למנוע מקרה קצה שקשיש ימצא עצמו ללא חשמל. הועלו רעיונות לערב גורמי רווחה, אולי אפשר להרים טלפון לגורמי רווחה ברשות מקומית?".

עו"ד אוריאל פרינץ, בא-כוח חברת החשמל, אמר כי זה אפשרי אך מאוד יכביד. על כך השיבה השופטת ברק-ארז: "קל יותר לנתק, זה ברור".

לדברי עו"ד משכית בנדל, שהגישה את העתירה מטעם האגודה לזכויות האזרח, "הדיון הציב בפני המדינה שאלות חשובות שהיו צריכות להישאל כבר מזמן ונוגעות לזכות לחשמל כחלק מהזכות לקיום בכבוד".

השופטים הודיעו כי ימסרו את החלטתם במועד מאוחר.