המחלקה להנחיית התובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות המדינה הגישה היום (ג') לבית משפט השלום בבאר שבע כתב אישום נגד חברת קצא"א וארבעה בעלי תפקידים בחברה בעבר ובהווה, בגין אחריותם לאירוע דליפת נפט בהיקף נרחב בשמורת עברונה בשנת 2014 ולזיהום שנגרם כתוצאה מכך.
על-פי כתב האישום, חברת קצא"א ובעלי תפקידים בחברה - סמנכ"לי ביצוע והנדסה, שמחה קורן ושלמה לוי; מהנדס אגף הנדסה, ארתור וייס; ומנהל יחידת אחזקת הקווים בקצא"א, חיים בר סלע - נושאים, כל אחד לפי חלקו, באחריות למחדלים ולכשלים שגרמו לפגיעה אקולוגית מהגדולות שאירעו במדינה.
על-פי כתב האישום, סך השטח שספג את הפגיעה הגדולה ביותר עמד על כ-144 דונם, ועלויות הנזקים הוערכו בחוות-דעת של מומחים בסכומים העולים על 100 מיליון שקל.
5 מיליון ליטר נפט
כעולה מכתב האישום, בדצמבר 2014 דלפו כ-5 מיליון ליטר של נפט גולמי מקו צינור של חברת קצא"א - קו צינור אשקלון-אילת בע"מ - לעבר שמורת ערבת עברונה, הנמצאת כ-10 ק"מ מצפון לאילת ומשתרעת על כ-40 קמ"ר בערבה הדרומית. במסגרת בניית שדה תעופה "רמון" בערבה, ולצורך סלילת שביל גישה, נדרש שינוי תוואי של חלק מהצינור אשקלון- אילת, אשר משמש להובלת נפט גולמי, וזאת באמצעות הסטה מערבה של מקטע צינור המצוי סמוך לצומת באר אורה. לצורך כך נדרשה קצא"א לבצע עבודות של הסטת הצינור והנמכתו. כחלק מהפרויקט תוכננה הנחת מקטע צינור חדש, שאורכו כ-800 מטרים, במרחק של כ-6 מטרים מערבה לקו הקיים, וחיבורו לצינור הקיים.
מכתב האישום עולה כי במסגרת עבודות הסטת הצינור, אירע כשל הנדסי, בגינו התפרק הצינור, ופרצו ממנו כ-5 מיליון ליטר של נפט גולמי, אשר זרמו על פני הקרקע וזיהמו שטחים נרחבים בשמורת עברונה.
כתוצאה מהאירוע נגרמו לשמורה ולמערכת האקולוגית נזקים רבים. זרימת הדלק סחפה עמה צמחים ובעלי חיים, לרבות מינים מוגנים, וגרמה לפגיעה במבנה הקרקע ובמיקרו בתי גידול. כמו כן, נגרמה פגיעה בקרום פני הקרקע ובזמינות המים באזור.
על-פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד עדי דמתי-שגיא מהמחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות, הגורם העיקרי לכשל ההנדסי הוא ביצוע העבודה באופן לקוי, בהיעדר תכנון מפורט, תוך הפרת כללי בטיחות ונהלים בחברת קצא"א, ובהיעדר תיאום מספק בין גורמי התכנון והביצוע בקצא"א. האירוע והנזק שנגרם בעקבותיו נגרמו על-פי כתב האישום עקב מעשיהם ומחדליהם של הנאשמים, כל אחד לפי חלקו.
כתב האישום, שהוגש לאחר הליך שימוע שהתקיים במחלקה להנחיית התובעים, מייחס לנאשמים ביצוע עבירות סביבתיות לפי חוק המים, החוק למניעת מפגעים וחוק שמירת הניקיון.
תובענה ייצוגית
במשרד המשפטים מציינים עוד כי הוגשה תובענה ייצוגית לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו. במסגרת גישור שהתקיים במסגרת ההליך האזרחי, הצטרפה המדינה כנאמן הציבור במשאבי הטבע וכתובעת פוטנציאלית, על-מנת לזכות בשם הציבור בפיצוי שיושת על מי שגרם לזיהום של הסביבה לצורך שיקום השמורה ובגין נזקים סביבתיים ואקולוגיים. זאת לאור עמדתה כי המדינה היא התובעת הנכונה ביחס לנזקים שנגרמו לסביבה וכתוצאה מכך - לכלל הציבור.
במסגרת הסכם הפשרה, הוטל על קצא"א, הגורם המזהם, לשאת בעלות תוצאותיו של האירוע ולהעמיד סכום כולל של כ-100 מיליון שקל כפיצוי לציבור, לטבע ולתובעים ולשם שיקום השמורה ומניעת נזקים עתידיים.
מקצא"א נמסר בתגובה: "קצא"א מחויבת לערכי הטבע והגנת הסביבה, ומשקיעה לאורך השנים לשם כך משאבים רבים. מדובר באירוע חריג מלפני כשבע שנים, שאירע בעקבות כשל נקודתי, שלא במהלך פעילותה השוטפת של החברה, אלא במסגרת עבודות לשינוי תוואי הצינור לצורך בניית שדה התעופה 'רמון'.
"מיד לאחר קרות האירוע נהגה קצא"א באחריות וביעילות ופעלה באופן מקצועי ומהיר. מאז האירוע החברה הפיקה לקחים, שינתה נהלים ופועלת רבות לשיקום הקרקע, כולל באמצעים החדישים ביותר בעולם, במסגרת זו ביצעה פרויקט ייחודי לניקוי הקרקע בשיתוף רשות הטבע והגנים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
