בית המשפט המחוזי ידחה את ערעור יאיר נתניהו נגד אבי אלקלעי

סאגת תביעת אבי אלקלעי נגד יאיר נתניהו מתקרבת לסיומה: שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, אביגיל כהן, המליצה לעורך דינו של יאיר נתניהו לחזור בו מבקשת רשות הערעור שהגיש על החלטת השופטת כוכבה לוי, שאשררה את פסק הדין בסך 250 אלף שקל שניתן נגדו בהיעדר הגנה, לאחר שנמנע מהגשת כתב הגנה.

כזכור, בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לפני מספר חודשים את בקשתו של יאיר נתניהו לעכב את פסק דינו של בית המשפט השלום, וחייב אותו לשלם מיידית לאבי אלקלעי, עורך וואלה לשעבר, את הפיצוי שנפסק לטובתו במסגרת תביעת הדיבה שהגיש נגדו.

בנובמבר 2019 הגיש אלקלעי, באמצעות עורכי הדין רון לוינטל ועילית גלעד, תביעת דיבה נגד יאיר נתניהו, לאחר ששיתף ברשתות החברתיות מידע כאילו אלקלעי הוא שתול של קרן וקסנר בתוך מערכת וואלה ופועל נגד אביו, ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו.

פסק הדין שחייב אותו לפצות את אלקלעי ב-250 אלף שקל ניתן לאחר שיאיר נתניהו לא הגיש כתב הגנה.

לאחר פרסום פסק הדין, הגיב יאיר נתניהו בחשבון הטוויטר שלו על ההחלטה לחייבו בפיצוי: "לא, זה פשוט לא ייאמן! איזה עיתונאי החליט לעשות עליי סיבוב. הגיש נגדי תביעה (על שיתוף פוסט של מישהו אחר) בלי שידעתי בכלל, ולכן מן הסתם לא הגשתי כתב הגנה! הנוהל האוטומטי הוא שאם הנתבע לא מגיש כתב הגנה תוך זמן מסוים, התובע זוכה אוטומטית בלי להוכיח כלום".

יאיר נתניהו הגיש בקשה לביטול פסק הדין וטען כי כלל לא ידע על הגשת התביעה, וכי היא לא הומצאה לידיו, ולכן עתר לביטול פסק הדין. אלא שבתחילת חודש יולי השופטת כוכבה לוי לא קיבלה את הטיעון והחליטה להותיר את פסק הדין על כנו ואף לחייב את יאיר נתניהו בהוצאות משפט נוספות בסכום של כ-30 אלף שקל. אלקלעי חיזק את טענתו כי יאיר נתניהו אכן ידע על התביעה, מכך שצייץ ביקורת על כתבה שפורסמה בגלובס על הגשת התביעה של אלקלעי.

יאיר נתניהו הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי לצד בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. אלא שבקשת עיכוב הביצוע נדחתה כאמור על-ידי השופט נפתלי שילה, אשר חייב את נתניהו ב-7,500 שקל נוספים.

בעקבות המכה שספג, החליף נתניהו את עורך דינו יוסי כהן בעו"ד אורי שנהר, שהגיש לאחרונה בקשה לתיקון כתב הערעור, למרות שכבר הוגש כתב התשובה לערעור המקורי.

השופטת אביגיל כהן כתבה היום (ג') כי אין בכוונתה לאפשר את תיקון כתב הערעור. מעבר לכך כתבה כהן: "המלצתי לבא-כוח המבקש שלא לעמוד על הבקשה ואף לשקול את המלצתי שלא לעמוד על בקשת רשות הערעור כלל". בכך רומזת כהן כי בכוונתה לפסוק נגד נתניהו, וממליצה לו למשוך את הערעור על-מנת לחסוך ממנו הוצאות משפט נוספות.

כהן הוסיפה כי "מובן שאין חובה לקבל המלצתי זו, וככל שבא-כוח המבקש יודיע עד ליום 8/1/2021 כי אינו מקבל המלצתי (אין לפרט מדוע), אזי תישלח החלטה מנומקת לצדדים".

כזכור, בבקשת עיכוב ביצוע פסק הדין, ניסה יאיר נתניהו לשכנע כמה קריטי לעכב את התשלום עד להכרעה בערעור. "מאזן הנזק נוטה במאת האחוזים לטובתי, וברי כי הנזק שייגרם לי אם לא יעוכב ביצוע ההחלטה הוא בלתי הפיך". עוד נכתב בתצהיר שנחתם על יאיר נתניהו כי "אין לי את האמצעים הכספיים לשם תשלום הסכומים הנקובים בהחלטה, אין לי יכולת להשיגם, והנזק שייגרם לי הוא רב מנשוא". עוד כתב נתניהו בתצהיר כי 250 אלף השקלים, בתוספת 30 אלף שקל ההוצאות, הם "סכום אדיר לכל הדעות אשר אינו בידי ואין באפשרותי להשיגו".

עוד כתב נתניהו הבן כי "ההחלטה מחייבת אותי לשלם סכום כסף כה גדול שאיננו בכיסי". טענת יאיר נתניהו בעניין זה חזרה על עצמה פעם נוספת ובצורה נחרצת: "אי-היעתרות חס וחלילה לבקשה תגרום לי הרס כלכלי, ולמעשה תפגע בי פגיעה כל-כך אנושה, עד שלא יהא ביכולתי להתאושש ממנה".

אלא שעורכי דינו של אלקלעי, רון לוינטל ועילית גלעד, הראו כי ברשותו של יאיר נתניהו מצוי סכום של למעלה ממיליון שקל בחשבונות הבנק שלו.

בתגובה של אלקלעי צוין כי "בחשבון עו"ש אחד מונחים למעלה מ-100 אלף שקל; בחשבון עו"ש נוסף באותו סניף עוד למעלה מחצי מיליון שקל; בחשבון שלישי כ-80 אלף שקל; ובפיקדונותיו באותו סניף כ-350 אלף שקל".

כאמור, שופט בית המשפט המחוזי נפתלי שילה דחה את בקשת יאיר נתניהו לעיכוב ביצוע פסק הדין וחייב אותו בתשלום 7,500 שקל נוספים.

בהחלטה נכתב כי "המבקש (יאיר נתניהו, א.ג) לא הביא ולו בדל ראיה לטענתו כי הוא עלול 'לקרוס כלכלית' אם לא יעוכב פסק הדין, וכי אין לו את האמצעים הכלכליים לפרוע את הפיצוי שהוטל עליו... המבקש לא צירף תלושי שכר או דפי חשבון או תמצית יתרות או תצהיר רכושי אחר המלמד על מצבו הכלכלי, וטענותיו נטענו בעלמא ללא כל ביסוס.

"יתר על כן, המשיב (אבי אלקלעי, א.ג) צירף לתגובתו דפי מידע בנושא נכסים בבנקים... ומהם עולה כי ברשות המבקש כמיליון שקלים נזילים".

לבסוף נכתב כי "המקרה דנן אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים עיכוב ביצוע פסק דין כספי, למרות שמדובר בפסק דין שניתן במעמד צד אחד וללא שהתביעה נדונה לגופה. הן סיכויי הערעור והן מאזן הנוחות לא נוטים לטובת המבקש".