העלאת שכר המינימום ורשת הביטחון לעצמאים: אלה הסיכומים לקראת חתימת עסקת החבילה

בהמשך לפרסום גלובס מאתמול (ב') על התקדמות במשא-ומתן על עסקת החבילה במשק, כעת נודע כי העסקה קרובה לסגירה בין כל הצדדים - משרד האוצר, ההסתדרות וארגוני המעסיקים. הצדדים התגברו על המחלוקות האחרונות כששר האוצר, אביגדור ליברמן, הסכים להוסיף לחבילה את רשת הביטחון לעצמאים בשנת 2023, כשיביא לאישור הממשלה את הצעת החוק בנושא של ח"כ אביר קארה.

רשת התמיכה לעצמאים, שנחיצותה הורגשה היטב במשבר הקורונה, תקודם באמצעות שתי אלטרנטיבות: אפשרות אחת תהיה לשלם יותר לביטוח הלאומי ובתמורה לקבל תשלום חודשי במקרה של סגירת העסק. האפשרות השנייה היא משיכת חלק מכספי הפנסיה של העצמאים כקצבת אבטלה. התוכנית לעצמאים אמורה להיות מתוקצבת מתקציב המדינה הבא, של 2023.

התוכנית, שלמעשה תאפשר מנגנון דמוי דמי אבטלה לעצמאים, מצטרפת לבשורות המרכזיות שמסתמנות בעסקה: העלאת שכר המינימום ל-6,000 שקל, הקפאת השכר במגזר הציבורי בשנה הקרובה והגדלת מספר ימי החופש.

שכר המינימום יועלה בהדרגה מ-5,300 שקל כיום ל-6,000 שקל בתוך חמש שנים. מדי שנה תהיה קפיצה בשכר המינימום. באפריל 2022 הוא יעלה ל-5,400 שקל, ב-2023 ל-5,500 שקל, ב-2024 ל-5,700, ב-2025 ל-5,800 שקל וב-2026 ל-6,000 שקל. מספר ימי החופש המינימלי יעלה מ-12 בשנה כיום ל-13-14 ימים.

באוצר הצליחו להספיק לאשר את עסקת החבילה במקביל לאישור תקציב המדינה, כפי שקיוו, באופן שאיפשר להם יותר גמישות. עד לרגעים האחרונים עוד הייתה מחלוקת מול ארגוני העובדים על ניוד שעות נוספות, שיאפשר למעסיקים להוציא פחות כסף על שעות נוספות.

לבסוף נקבע כי המנגנון יוחל רק על עובדים ששכרם גבוה לפחות פי 1.5 משכר המינימום במשק, כלומר 8,000 שקל ברוטו בחודש. בנוסף, החוק יקבע כי העובדים זכאים לתנאים סוציאליים גם על השעות הנוספות.

הקפאת השכר במגזר הציבורי צפויה לחסוך לאוצר מיליארדים

הצעד הראשון שעשה שר האוצר, אביגדור ליברמן, כשנכנס לתפקיד היה להכריז על גיבוש עסקת החבילה, במטרה להגיע לתוכנית כוללת לייצוב המשק. תחילה היה נראה שהשר פונה לקיצוצים במגזר הציבורי, אך לבסוף הוחלט רק להאריך את הקפאת השכר של עובדי המדינה גם אל תוך 2022 ולא לפגוע בשכר. הקפאת השכר צפויה לחסוך לקופת האוצר כמה מיליארדי שקלים בהעלאות שכר במגזר הציבורי.

עסקת החבילה כמעט סגורה ומקובלת על ראשי האוצר, ההסתדרות והמעסיקים, אבל צריכה עדיין לעבור אישורים סופיים בתוך הצדדים השותפים למשא-ומתן. כרגע, החשש העיקרי כבר מופנה לחודשים שאחרי החתימה הסופית על החוזה, עת יהיה צריך להעביר את החוקים והתקנות בכנסת, שם צפויים חלק מהח"כים להביע התנגדויות שונות.