עולמות וירטואליים ווירטואליים למחצה שמאפשרים מעבר ביניהם, על גבי פלטפורמות שונות ומכשירים שונים, תוך שימוש באינטרנט ה"רגיל" ותוספת נרחבת של מציאות מדומה (VR), מציאות רבודה (AR) וטכנולוגיות נוספות - זהו המטא-וורס בתצורתו המלאה, ועל כך דיברנו באריכות בטור הקודם. אבל ההסבר הזה מעלה את השאלה המתבקשת, במה שונה המטא-וורס מהמצב הנוכחי שלנו כיום? הרי גם היום אנחנו מבלים את רוב זמננו בעולמות וירטואליים שמחוברים לאינטרנט, אז למה כל הטרראם?
אז כן, זה נכון, גם היום אנחנו מבלים שעות רבות בעולמות הווירטואליים השונים שהאינטרנט יודע להציע לנו - פייסבוק, אינסטגרם, וואטסאפ, טיק טוק, סלאק, פיפ"א ועוד. אומנם אלה אינם עולמות מבוססי AR או VR, והם לא בנויים במבנה של "עולם וירטואלי", אבל הלכה למעשה הם סוג של עולם בפני עצמו. יש לנו שם דפוסי התנהגות וחברים, אנחנו צורכים שם תוכן ומתקשרים עם אחרים, עם מותגים ובכלל - ואני בכלל לא מתחיל לדבר על רובלוקס, פורטנייט, מיינקראפט ואחרים.
וכן, זה נכון שעד היום לא טרחנו להגדיר בצורה פורמלית ושונה כל שלב בהתפתחות האינטרנט (והוא מתפתח באופן רציף כבר למעלה מ-30 שנה), אבל יש נקודות שבהן כנראה נכון "לחתוך" שלבים בהתפתחות של תהליך כדי שיהיה מעין קו ברור על מה כולם מדברים. זה קרה במהפכת המובייל, ועל אחת כמה וכמה נכון שיקרה כאשר אנחנו מדברים על המטא-וורס.
ה-Clear Cut הזה כאשר אנחנו מדברים על המטא-וורס עוזר לכולנו להבין שאומנם רובלוקס, מיינקראפט, Horizon, פורטנייט ואחרים הם סוג של "אבות קדומים" של המטא-וורס שבוא יבוא, אבל היעד הוא משהו אחר, גדול יותר ושונה ממה שאנחנו מכירים היום, כזה שראוי להתייחס אליו כשלב אבולוציוני בפני עצמו.
להבדיל, זה קצת דומה לאבולוציה שלנו כבני אדם. רובנו הגדול מכיר את האבולוציה באופן הבא: היה קוף ואז הומו ספיינס והיום אנחנו כאן. בדרך היו כמובן עוד שלבים, אבל הם כנראה לא הצדיקו "מיתוג עצמאי". המטא-וורס הוא אכן שלב אבולוציוני של האינטרנט, אבל בשל השוני שלו וההשפעה שהוא יכול לייצר עלינו כחברה וכאנושות, מין הראוי להקדיש לו שם ייחודי ופרק ייחודי בהיסטוריה של הטכנולוגיה בכלל והאינטרנט בפרט.
להיות מרטין לותר קינג
אחרי ששמנו את הנקודה הזו מאחורינו, בואו נדבר על השאלה הבאה, והיא אף מהותית יותר: מה אנחנו אמורים לעשות במטא-וורס? בעיניי, התשובה פשוטה: כמעט הכול.
נוכל לצאת לסרט עם האווטאר שלנו ואווטאר של חברים במטא-וורס (באמצעות משקפי מציאות מדומה כמובן), נוכל לקחת רכבים לנסיעת מבחן, לעבוד במשרד הווירטואלי שלנו או לחוות תקופות ומאורעות שונים בהיסטוריה. רוצים ללמוד באמת מי זה מרטין לותר קינג? יאללה - כנסו למטא-וורס, ותהיו מרטין לותר קינג לכמה שעות.
נוכל להיפגש ככה עם רופא או לערוך ראיונות עבודה, להסתכל על בניין ולדעת בדיוק אילו בתים נמכרו בו ומתי (עם שכבת מציאות רבודה שתתווסף על מה שאנחנו רואים במציאות), וגם לבחור אוכל במסעדה תוך שאנחנו רואים בדיוק איך נראית כל מנה (במקום לשאול את המלצר "איך המנה מגיעה? גדולה כזו? משביעה?").
חלקכם בוודאי קוראים את זה וחושבים שמדובר בעתיד מבהיל, מפחיד אפילו. כנראה שיש אמת וצדק בחששות, אבל אל תשללו על הסף - כמו בכל דבר בחיים, זה בעיקר שאלה של היערכות נבונה, הבנה ומינון.
לשנות מסלול חיים
עם התרחבות כזו של דיגיטציה (כאמור זו רק התרחבות, כי שעות המסך והאינטרנט בכלל כבר עמוק מאוד בתוך חיינו) ישנן גם סכנות. כמובן שצריך שתהיה בקרה, כמובן שצריך לרסן את כוחן של הפלטפורמות הגדולות שייווצרו, וכמובן שהרגולטורים במדינות השונות חייבים לקחת חלק בעניין, ולייצר סט של חוקים ותקנות רלוונטיים. לא כמו שקרה עם מהפכות המובייל והסושיאל, שבהן הממשלות נשארו הרחק מאחור וזזו לאט מדי, ורק היום מתחילות להבין את חוסר האחריות והנזקים שחוסר המעש שלהם יצר (או לא מנע).
אבל למרות כל הסכנות המובנות ולמרות החששות, אני רוצה לחזור לרגע לדוגמה שנתתי בטור הראשון על המטא-וורס - לאותו ילד מהודו שבזכות המטא-וורס יוכל לקבל הזדמנות להרגיש מה זה להיות אמריקאי, ולמרות שהחיים בחרו עבורו נתיב חיים מסוים מאוד, עם המטא-וורס, אולי, הוא יוכל לשנות את מסלול חייו. איך? על ידי כך שבמרחב הווירטואלי הוא יכול להיראות איך שהוא רוצה, לדבר באיזה מבטא שהוא רוצה, ללמוד ולעבוד באיזה מקום או מקצוע שהוא רוצה.
דוגמה אחרת - ילדה מברזיל שההורים שלה אינם משכילים, ואין להם יכולת להעניק לה הזדמנות אמיתית לחיי שפע. בזכות המטא-וורס היא תוכל ללמוד וירטואלית בבית הספר האיכותי ביותר בארה"ב, ולקבל השכלה הרבה יותר טובה ממה שיש לה בנמצא בעולם ה"אמיתי".
משפחות יוכלו לטייל יחד (גם אם זה בעולם הווירטואלי) במקומות מדהימים ברחבי העולם, שכלכלית לא היה להן סיכוי להגיע אליהם, ילדים יוכלו ללמוד בצורה חווייתית ולאהוב את הלמידה במקום לחכות לצלצול כדי לברוח, אנשים ממדינות נידחות יוכלו לעמוד לראשונה בחייהם מול רופא מומחה ברמה גבוהה ואולי להאריך כך את חייהם, ועוד אלפי דוגמאות.
השילוב הזה של תחושת נוכחות (ב-VR: מציאות מדומה) והוספת שכבות דיגיטליות למציאות הרגילה (AR: מציאות רבודה) יכול כמובן לייצר גם סכנות של התמכרות והתנכרות, אבל מאידך יכול גם לפתוח מגוון עצום של הזדמנויות ולהפוך את העולם למחובר ושוויוני יותר. לא פחות חשוב מכך, הוא יכול לשחרר כמויות בלתי נתפסות של יצירתיות ומוחות חושבים, שיקפיצו את האנושות עוד כמה קפיצות קדימה בכל תחום שרק תחשבו עליו.
לדאוג להזדמנות
אז בפעם הבאה שאתם נתקפים זיעה קרה כשאתם שומעים על עולמות וירטואליים - תזכרו שלמטבע הזה יש שני צדדים, ושבגלל חששות (חלקם כאמור כנראה מוצדקים) אין סיבה לשפוך את התינוק עם המים. אם אנחנו כיזמים, משקיעים, אנשי אקדמיה, עובדים, מפתחים, יוצרים, משתמשים ואפילו "סתם" אזרחים נדאג שהחלק הזה של הבקרה, התקנות, המינון והחוקים הרלוונטיים ייושם, ונדאג שהגורמים הרלוונטיים יפעלו במהירות ובמקצועיות הנדרשת - נקבל הרבה מאוד מהטוב שהמטא-וורס יביא איתו.
גם השוויוניות של המטא-וורס בסופו של דבר תהיה תלויה בנו. אם דיברנו על ילדים במקומות חלשים יותר בעולם ועל זה שהמטא-וורס יכול לתת להם הזדמנות, זה לא אומר בהכרח שהוא ייתן. זה בידינו לדאוג גם שחברות וממשלות מחברות את המדינות האלו ואת האזורים האלו לאינטרנט מספיק טוב, עם תשתיות מספיק איכותיות, ועם יכולת בסיסית להשתתף כמה שיותר באקו סיסטם סביב המטא-וורס. אחרת, הוא בעיקר יספק עוד כוח, יצירתיות, הנאה והון למדינות המבוססות, ואז חלק גדול מהקסם שלו יתפספס.
בטור הבא נדבר על השחקניות השונות במרוץ למטא-וורס, לפחות נכון להיום, ועל הקשיים וההזדמנויות שעומדות לפניהן.
הכותב הוא מנכ"ל mihi.market, מרצה ל-MBA במסלול האקדמי של המכללה למינהל ויוצר קהילות Digital. Tech. Business ו- Beyond the metaverse
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
