איך בונים צוות מנצח? מדברים הרבה בטלפון, מקללים ומתלוננים

השאלה מה מאפיין צוותים מצליחים היא אחד מנושאי המחקר הפופולריים ביותר. חוקרים מנסים לזהות מכנה משותף לצוותים כאלה, בהנחה שאם נבין מה הדנ"א של צוותים שמראים ביצועים גבוהים באופן עקבי, נוכל לנסות ולשפר צוותים פחות מצליחים בכך שנטמיע בקרבם את המאפיינים הללו.

הממצאים שעלו ממחקרים רבים הראו באופן עקבי כי אכן יש מאפיינים משותפים לצוות מנצח. ביניהם נמנו תחושת אוטונומיה ביכולת לבחור היכן, מתי ואיך לעבוד, יכולות גבוהות וקשר בין-אישי קרוב בין החברים.

השאלה הפכה רלוונטית אפילו יותר בשנתיים האחרונות, כשמגפת הקורונה הביאה שינויים רבים בתחום העבודה המשותפת. מצד אחד, העבודה מרחוק שיפרה באופן משמעותי את חוויית האוטונומיה של הצוות מבחינת היכולת להחליט איפה ומתי לבצע את העבודה.

מצד שני, רבים הרגישו שצורת העבודה החדשה פגעה ביכולת לייצר את הקשר הבין-אישי הקרוב. במיוחד אמורים הדברים לגבי אלה שלא עבדו יחד בעבר ופיתחו יחסי עבודה רק בשנתיים האחרונות. גם כאן התברר שהיו צוותים שהצליחו גם בתקופה זו להתגבר בהצלחה על האתגרים ולמנף קשרים חברתיים להצלחה צוותית, כך מלמד מחקר שנעשה בקיץ האחרון (2021) על-ידי ד"ר רון פרידמן מטעם חברת התוכנה פרונט וחברת הייעוץ איגנייט80 בקרב 1106 עובדים בסביבה משרדית.

כדי לזהות צוותים מצליחים ביקשו החוקרים מהנבדקים להעריך את האפקטיביות של הצוות שלהם, ולדרג את ביצועי הצוות בהשוואה לצוותים מקבילים. עובדים שדירגו את הצוות שלהם ב-10 מתוך 10 נקודות בשתי קטגוריות לפחות אופיינו כצוותים המצליחים, ושימשו כבסיס להשוואה. ניתוח התוצאות הצליח לזקק חמש התנהגויות המאפיינות צוותים מצליחים.

1. צוותים מצליחים לא נמנעים משיחות טלפון

למרות ששיחות טלפון הפכו לפחות פופולריות בשנים האחרונות, נמצא שדווקא צוותים מצליחים נוטים לתקשר טלפונית לעתים קרובות הרבה יותר מאשר צוותים מצליחים פחות. תוצאות אלו מתכתבות עם מחקר אחר שעליו כתבנו בעבר, שמצא כי אנשים שקיימו שיחות טלפון הצליחו יותר להתבטא ולהקשיב זה לזה מאשר בזום או בפורמטים מקוונים אחרים.

ההסבר הוא יותר שוויון בהשתתפות בשיחה ובזמן חלוקת הדיבור מאשר בקרב המשתמשים גם בווידאו. סביבת האודיו אפשרה גם למשתתפים השקטים יותר לבטא את רעיונותיהם, ובכך להגדיל את ה"אינטליגציה הקולקטיבית" של הצוות.

2. הישיבות שלהם פרודוקטיביות יותר

 חוסר יעילות בניהול ישיבות הוא אחד הגורמים המרכזיים לאובדן פרודוקטיביות ולחוסר שביעות רצון בעבודה. ממצאי המחקר מראים שצוותים מעולים מנהלים את הישיבות שלהם בצורה פרודוקטיבית, כשהזמן מנוצל ביעילות מירבית ומניב ערך לכל הנוכחים.

כך למשל נמצא שהם שולחים למשתתפים את נושאי הישיבות מראש ומבקשים מהם לקרוא חומרים לפני הישיבה. אלמנט נוסף הוא הנוהג להתחיל ישיבה בסבב עדכונים קצר כך שחברי הצוות מעודכנים בהתקדמות של כל עמיתיהם.

3. הם מנהלים יותר שיחות לא קשורות לעבודה

מחקר אחר מצא כי למרות ההנחה כי ניהול שיחות אישיות בזמן העבודה אינו נחשב לניצול יעיל של הזמן, מתברר שדווקא התנהגות זו מניבה ערך רב לשיפור היחסים בין חברי הצוות. דרך שיחות אלו אפשר לגלות תחומי עניין משותפים שמעודדים חיבור אנושי יותר עמוק ואותנטי.

נמצא שדווקא צוותים מצליחים נוטים לנהל בזמן העבודה יותר שיחות על עניינים שאינם קשורים לעבודה, בנושאים כמו ספורט, ספרים וענייני משפחה, וגם מקיימים יותר פגישות אישיות מחוץ לעבודה מאשר בצוותים פחות מצליחים.

4. הם נותנים ומקבלים יותר הערכה ופידבק 

אחת הסיבות המרכזיות שקשרים חברתיים תורמים לביצועים טובים יותר היא שהם גורמים לנו להרגיש יותר מוערכים ואהודים. לכן מילה טובה לעתים קרובות משמעותית יותר מתגמול כספי. חברי הצוותים המצליחים דיווחו יותר מאחרים על תחושת הערכה בעבודה הן מהקולגות שלהם והן מהמנהלים.

5. הם יותר אותנטיים: מקטרים ומקנטרים

צוותים מצליחים יבטאו יותר רגשות, חיוביים ושליליים. הם נותנים יותר מחמאות זה לזה, אבל גם עוקצים איש את רעהו ונוטים לקלל ולהתלונן. איך זה קשור? מתברר שסביבה שמאפשרת לבטא רגשות שליליים באופן בטוח מונעת את הצורך להסתיר אותם, פעולה שיש לה מחיר קוגניטיבי. ‏

פרופ’ גרינשטיין מרצה וחוקר שיווק ויזמות באוניברסיטת Northeastern בבוסטון ו-VU באמסטרדם. כותב בטוויטר על מחקר התנהגותי @AmirGrinstein. יאנה שכטרמן היא יועצת ארגונית ומאמנת מנהלים ומלמדת באוניברסיטת Northeastern בבוסטון yanashechterman.com