כ־300 דירקטורים חסרים בחברות הממשלתיות בישראל. חלק מהחברות מתנהלות אפילו ללא יושב ראש דירקטוריון מכהן, ביניהן ענקיות כמו התעשייה האווירית, חברת החשמל ונת"ע. בחברות אחרות כמו נתיבי ישראל, דווקא יש יו"ר - אבל הוא מצוי במאבק מול ההנהלה. וכל זאת, בזמן שאפילו רשות החברות, הגורם שאמור לעשות סדר בכל הבלגן הזה, מתפקדת מזה כשנה ללא מנהל קבוע במשרה מלאה.
רשות החברות הממשלתיות אמונה על 70 חברות ממשלתיות עסקיות ולא עסקיות, חברות-בנות וחברות בבעלות מעורבת לממשלה וגופים אחרים, עמותות וחברות בפירוק. שווי כלל נכסי החברות נאמד ב-213 מיליארד שקל ושווי כלל הכנסותיהן עומד על כ-71 מיליארד שקל.
למרות החשיבות הציבורית, ברשות החברות מסרבים למסור כל פרט על סדר יומה של ועדת גילאור לבדיקת מינויים בחברות ממשלתיות. אילו מינויים מונחים על שולחנה, מתי מתוכננים הדיונים ומה הנימוקים להחלטות קודמות - כל השאלות הללו נותרו תחת איפול. אף ההחלטות עצמן אינן מפורסמות בגלוי על ידי הרשות. כך, מן הציבור מוסתר הנעשה באחת הוועדות המשפיעות במדינה. מהדוברות נמסר: "אנחנו לא מתייחסים לגופו של מועמד או לסדר היום של הועדה. החלטות הוועדה נמסרות לשרים".
מינוי המנהל תקוע
כאמור רשות החברות עצמה מתנהלת כיום ללא מנהל קבוע. באוגוסט מינה ליברמן את מנכ"ל משרד האוצר, רם בלינקוב, לעמוד בראש הרשות באופן זמני, עד למינוי מנהל קבוע. בלינקוב, אינו פנוי להקדיש מספיק זמן לענייני רשות החברות. ועדיין, ייתכן שהמצב הנוכחי עדיף על מה שהיה קודם, כשהרשות התנהלה ללא מנהל בכלל, מאז עזיבתו לפני כשנה של יענקי קוינט, שעבר לנהל את רשות מקרקעי ישראל.
ועדת האיתור למנהל קבוע לרשות החברות הייתה אמורה לקום עוד בחודש יולי, אבל היא נדחתה בעקבות הכוונה באוצר להקשיח את תנאי הסף לתפקיד. כשניסינו לברר מדוע המינוי מתעכב, לא קיבלנו מענה רשמי, אבל לגלובס נודע כי בימים אלה דנים ליברמן ונציב שירות המדינה, דניאל הרשקוביץ, בקריטריונים לבחירת המועמד. זאת, במטרה לשנות את תנאי המכרז לאיוש המשרה, שפורסם במקור על ידי שר הדיגיטל לשעבר, דוד אמסלם, וספג ביקורת חריפה בטענה לתנאי סף מקלים.
איך ממנים דירקטור?
איזה מסלול עובר מינוי של יו"ר או דירקטור לחברה ממשלתית? אחרי שהשרים הממונים על החברה מחליטים על המועמד שלהם, המינוי מועבר אל הוועדה לבדיקת המינויים. רשות החברות מגישה לוועדה חוות דעת על המועמד לקראת הדיון בעניינו.
מהיכן מגיעים המועמדים? רשות החברות אמורה לפרסם כל שנתיים את "נבחרת הדירקטורים", רשימה ממנה אמורים השרים לבחור את המועמדים. בפועל, משנת 2017 לא פורסמה נבחרת חדשה והנבחרת ל־2021 מתגבשת בימים אלה. בנבחרת החדשה יהיה גם מסלול של מנהלים מהמגזר הציבורי, לאחר שעד כה ניתן יותר משקל לניסיון במגזר העסקי. אבל בינתיים, ההתעכבות בפרסום הנבחרת תוקע את המינויים הבכירים במדינה.
אם המועמד אינו חבר בנחברת הדירקטורים, הוועדה משווה את ניסיונו לחברי הנבחרת. בודקים את המועמד במסרקות וצריך להוכיח למה הוא עדיף על חברי הנבחרת ולמה חייבים למנות אותו עכשיו. גם חבר נבחרת אמור לעבור את אישור הוועדה, כדי לבדוק ניגודי עניינים וזיקה פוליטית. נציין שגם מינוי מנכ"לים הפך למכשול של לא מעט חברות ממשלתיות. כדי לצלוח אותו, נדרשת הקמה של ועדת איתור יעודית לתפקיד, לפני אישור ועדת גילאור.
מסלול עוקף רשות
שרי הממשלה ניסו לאחרונה להעביר שלושה מינויים ליושבי ראש של מועמדים חיצוניים לנבחרת: מקסין פסברג לנתיבי איילון, עמיר פרץ לתעשייה האווירית ואמי פלמור לחברת החשמל. מתוך השלושה רק המינוי של פסברג אושר תחת הסעיף של "תואם נבחרת". זאת, מאחר שתנאי הכניסה לנבחרת שמים דגש לניסיון העסקי, אותו יש למנכ"לית אינטל ישראל לשעבר בשפע.
הפסילה של עמיר פרץ ואמי פלמור לעומת זאת עוררו את זעם השרים שביקשו את המינויים. בוועדה נטען כי אין לפרץ ופלמור את הניסיון הדרוש ומול הראשון הועלה חשש לזיקתו הפוליטית כיו"ר מפלגת העבודה לשעבר. בלטה במיוחד תגובתו של שר האוצר ליברמן שביקר בחריפות את החלטת הוועדה לפסול את פרץ, כינה אותה "איוולת" והציע להעביר את המינוי בהחלטת ממשלה. כלומר, השר האמון על רשות החברות - ביקש לעקוף אותה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
