איך להפחית את הסיכון מקבלת החלטה גרועה בישיבה

סוף שנה. אתם מכנסים ישיבה כדי לדון בסוגיות אסטרטגיות לקראת 2022. המטרה: לקבל החלטות שיהיו להן השלכות הרות גורל על עתיד החברה. הזמנתם את צוות ההנהלה. התחלתם לנהל דיון. מה כבר יכול להשתבש?

על קווים ואנשים

בשנת 1951 ביצע סלומון אָש ביצע סדרת ניסויים שבחנו באופן מבוקר את השפעת הסביבה החברתית על תפיסה חזותית. מערך הניסוי של מחקר זה, ושל אלו שנעשו אחריו, דומה: מושיבים כמה אנשים בחדר - אחד מהם הוא הנבדק והשאר הם משתפי פעולה של החוקר. מציגים להם מטלה פשוטה של זיהוי חזותי (לדוגמה, בניסוי של אָש, הציגו לנבדקים שלושה קווים אנכיים באורך שונה וביקשו מהם לומר איזה מהקווים הכי דומה באורכו לקו נוסף שהוצג). המשתתפים נשאלו זה אחר זה עבור כל סט קווים. הנבדק נשאל לקראת סוף הסבב, וכך היה יכול לשמוע את תשובות קודמיו.

בפעמיים הראשונות, ענו כל המשתתפים את התשובה הנכונה, אך בשאר הפעמים, ענו משתפי הפעולה תשובה לא נכונה ב-75% מהפעמים.

תוצאות הניסוי: הנבדקים ענו תשובות לא נכונות בשליש מהפעמים, בהשפעת שאר חברי הקבוצה. זאת לעומת קבוצת הביקורת, שבה משתפי הפעולה ענו תשובות נכונות בלבד ואחוז הטעות של הנבדקים היה מזערי (פחות מ-1%).

המסקנה אינה משתמעת לשתי פנים: הלחץ החברתי השפיע על תשובותיהם של הנבדקים. הבחירה של אש במטלה קלה, שבה יש תשובה אחת נכונה, אינה מקרית. דמיינו לרגע מה היה קורה אילו המשימה הייתה מורכבת, עמומה, כזו שאין לה תשובה אחת נכונה - כמו בחיים עצמם.

שני הגורמים לקונפורמיות

הניסוי המתואר ומחקר נוסף משנת 1936, שנעשה על ידי מוזאפר שריף, הם הקלאסיקות של תחום הקונפורמיות (בעברית: תַּלְמָנוּת), המוגדרת שינוי העדפות, אמונות והתנהגות של פרטים בהתאם לנורמות או לכללים הנהוגים בחברה או בקבוצה.

קונפורמיות מובילה ל"חשיבה קבוצתית" (GROUPTHINK), צורת חשיבה שמטרתה היא צמצום מחלוקות וחיכוכים בין חברי הקבוצה ללא בחינה מספקת של רעיונות חדשים או רעיונות נוגדי קונצנזוס, ול"פרדוקס של אבילן" (ABILENE PARADOX) - הנטייה של קבוצת אנשים לקבל החלטה שהשלכותיה מנוגדות להעדפותיהם ומטרותיהם של פרטי הקבוצה. שני המצבים אינם רצויים, בטח ובטח כשדנים בסוגיות אסטרטגיות והרות גורל.

נעשו הרבה מאוד מחקרים על קונפורמיות בניסיון להבין מה משפיע עליה. בין היתר נבדקו מאפיינים תרבותיים, גודל הקבוצה, גיל, מגדר, לכידות קבוצתית, היכרות מוקדמת של חברי הקבוצה, מוטיבציה להגיע לתשובה נכונה, חשיבות המשימה ועוד.

ב-1955 הבחינו מורטון דויטש והארולד ג'ררד בין שני גורמים המובילים לקונפורמיות: השפעה חברתית אינפורמטיבית והשפעה חברתית נורמטיבית. השפעה חברתית אינפורמטיבית מתרחשת כאשר הפרט מסתמך על אחרים מקבוצתו כדי להשיג מידע מדויק על המציאות. מצב זה "מחמיר" בסיטואציות שבהן יש עמימות גבוהה ובמהלך משברים. כשאנחנו לא בטוחים איך לפעול, אנחנו נוטים להסתכל על הסובבים אותנו כדי לקבל תשובה.

השפעה חברתית נורמטיבית מתרחשת כאשר אדם מתנהג בהתאם לסביבה כדי שהחברים בקבוצתו יחבבו אותו או יקבלו אותו. התנהגות זו מבוססת על שאיפתנו להיענות לציפיות של אחרים (נורמה) ועונה על הצורך בקבלה ובשייכות חברתית.

פרקליטי השטן שיעבדו לטובתכם

אחת השיטות האפקטיביות היא למנות "פרקליטי שטן", אנשים המוגדרים מראש מבקרי מדיניות. דרך נוספת היא לחלק את הקבוצה לצוותי עבודה עצמאיים כדי ליצור כמה דיונים בלתי תלויים, ואפשר גם להזמין מומחים חיצוניים או להציג את מסקנות הדיון לאנשים שלא נכחו בו.

מומלץ להיות מודעים לתופעה הזאת בישיבה הבאה שלכם ובכל החלטה קבוצתית. היא עשויה להציל אתכם מהשלכות לא רצויות. וחוץ מזה, מי מאיתנו אוהב להרגיש שהוא חלק מעדר?

הכותב הוא מייסד חברת Q Behavioral Thinking, בעל תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית, מנחה תהליכי חשיבה בחברות, עם סקרנות בריאה בתחומים של חשיבה וחשיבה על חשיבה