השקל חזק יותר מבמשבר של 2008: מה למדנו ומה ההבדל הגדול מאז?

במשבר העולמי ב-2008 העריך הנגיד דאז סטנלי פישר כי התחזקות השקל נובעת מפחד שגורם לישראלים להשיב כספים לארץ • מאז המשקיעים הבינו שהמשק הישראלי יציב וכי עוצמת השקל משקפת בעיקר את הנתונים הבסיסיים החיוביים של מאזן התשלומים

כאוס בעמדת הסחר של מניית Lehman Brothers שקרובים לפשיטת רגל, ספטמבר 2008 / צילום: Associated Press, David Karp
כאוס בעמדת הסחר של מניית Lehman Brothers שקרובים לפשיטת רגל, ספטמבר 2008 / צילום: Associated Press, David Karp

התפקיד העיקרי של בנק ישראל, מלבד היותו יועץ לממשלה, הוא לשמור על יציבות מחירים תוך שמירה על יציבות המערכת הפיננסית. השגת יעדים אלו נעשית בעיקר על ידי קביעת שער הריבית מדי חודש, וגם על ידי רכישות ומכירות באופן ישיר של מט"ח בשוק על מנת למתן את ייסוף השקל.

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

בנק ישראל החל לרכוש מט"ח בתחילת 2008, עוד לפני פרוץ המשבר העולמי, כדי להגדיל את יתרות המט"ח של המשק שעמדו אז על 30 מיליארד דולר. במהלך משבר הסאבפריים בנק ישראל עבר לקצב רכישות קבוע ואחר כך התערב רק בעת שינוי חריג של השקל. ב-2008 העריך הנגיד דאז סטנלי פישר כי המצב הוא כשל שוק שנובע מהמשבר הגלובלי - הפחד גורם לישראלים להשיב כספים לארץ. היום 13 שנים אחרי, קשה להגיד שיש כשל שוק.

 
  

ניסיון לבלום התחזקות מהירה 

כמו במשבר הסאבפריים, בשיאו של המשבר הפיננסי אשתקד עם התפשטות הקורונה הנהירה לדולר הביאה למחסור בשוק המקומי, עד שבנק ישראל נאלץ להתערב והשתמש לראשונה ביתרות המט"ח על מנת לספק נזילות לגופים המוסדיים בשוק. המשבר הגלובלי של שנת 2008 חיזק אצל המשקיעים את ההכרה כי המשק הישראלי יציב וכי עוצמת השקל משקפת בעיקר את הנתונים הבסיסיים החיוביים של מאזן התשלומים, וזוהי תמונת המצב גם היום כשישראל מוכרת בתור אי של יציבות נוכח התחזקות המטבע.

באופן כללי מאז 2009 המניעים של בנק ישראל לא השתנו מדי, בעודו מנסה לבלום התחזקות מהירה מדי של השקל כדי לסייע ליצוא אל מול הכוחות הגדלים שמחזקים את המטבע הישראלי. בתחילת 2013 עם תחילת הפקת הגז הטבעי ממאגר תמר, הודיע בנק ישראל על תכנית רכישות נוספת, במטרה לקזז את השפעות הגז הטבעי על ייסוף השקל.

בתחילת השנה (2021) בנק ישראל הפעיל תוכנית רכישות בהיקף כולל של 30 מיליארד דולר כדי להתמודד עם זרם נכנס של מט"ח אשר מחזק את השקל ופוגע ביצוא. בנק ישראל כבר רכש דולרים מעבר למכסה שקבע בתחילת השנה, אבל זה לא אומר שהוא לא ימשיך להתערב בשוק. באוקטובר הורגשה הורדת הרגל מהגז על ידי בנק ישראל שרכש 1.7 מילארד דולר על מנת למתן את התחזקות השקל, לעומת כ-5 מיליארד דולר בממוצע במחצית הראשונה של 2021.

יתרות מט"ח חריגות

יתרות המט"ח עלו באוקטובר האחרון לשיא של 207 מיליארד דולר על רקע רכישות בנק ישראל - המהוות 60% מהיתרות בעשור שהסתיים ב-2020. גובה היתרות כיום חריג בהרבה מהיעד שקבע בנק ישראל של 110 מיליארד דולר. יתרות המט"ח הן מלאי חירום של מטבע חוץ לעת משבר.

מה צפוי בשוק המט"ח כעת? סביר להניח שהגורמים הבסיסיים שתורמים להתחזקות השקל צפויים להימשך. השקל התחזק בשיעור החד ביותר השנה מבין המטבעות המובילים בעולם ונחלש רק מול מטבע אחד - הרובל הרוסי שנהנה משילוב של הגאות במחירי האנרגיה בעולם במקביל לסדרת העלאות ריבית. 

אבל התמונה עשויה להשתנות בהמשך. נתוני האינפלציה בארה"ב שפורסמו אתמול חרגו מהתחזיות כאשר שיעור האינפלציה עלה ב-0.9% בחודש החולף ובחישוב שנתי ב-6.2%. נתון זה מאתגר את הלך הרוח בבנק הפדרלי ולפיו האינפלציה נובעת מגורמים זמניים, ולא מן הנמנע שהעלאת ריבית בארה"ב תגיע מוקדם מהצפוי. מהלך כזה צפוי לחזק את הדולר, בין היתר, גם מול השקל, וזה מה שיכול להטיב עם היצואנים ולספק קצת שקט לבנק ישראל, אלא אם בבנק ישראל יעלה גם כן את הריבית. עם זאת, בבנק ישראל מבהירים כי האינפלציה זמנית להערכתם והריבית תיוותר נמוכה לאורך זמן.

צרו איתנו קשר *5988