רווחי הביטקוין יגיעו לחשבון הבנק שלכם? לא כל כך מהר

הפיקוח על הבנקים אוסר על המערכת הבנקאית לסרב באופן גורף לתת שירות לגופי ומשקיעי המטבעות המבוזרים

רווחי הביטקוין יגיעו לחשבון הבנק שלכם? לא כל כך מהר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
רווחי הביטקוין יגיעו לחשבון הבנק שלכם? לא כל כך מהר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

המפקח על הבנקים יאיר אבידן שלח ביום חמישי טיוטת נהלים לבנקים לפעילות וניהול סיכונים בעולם המטבעות המבוזרים. הטיוטה, שפורסמה לראשונה בגלובס, היא בעצם תיקון לנוהל בנקאי תקין (נב"ת) 411 העוסק בהלבנת הון.

מדובר בצעד משלים לצו הלבנת ההון שנכנס לתוקף לפני כחודשיים והחיל על גופי הקריפטו חובות כמו זיהוי והכרת הלקוח. כעת, בנק ישראל פונה לצד השני במשוואה ומנחה את הבנקים איך למזער את סיכוני הלבנת ההון, בעת הכנסת כספים שמקורם בקריפטו למערכת הפיננסית.

כך זה ייראה בפועל

התיקון נותן מענה לפועלים בשוק הקריפטו, ולמשקיעים שעד היום נתקלו בקשיים רבים בעיקר בהליך הכנסת הרווחים מהתחום למערכת הבנקאית. עם זאת, כפי שקורה בתחומים נוספים בהם הבנקים פועלים, דוגמאת פינטק, בנק שלא מעוניין לאפשר פעילות בתחום, עדיין יכול להיתלות בטיעון "ניהול סיכונים" משתמש דווקא בהוראות הלבנת ההון על מנת לחסום אותה, תוך טענה שהדבר נעשה במסגרת ניהול הסיכון בתחום.

הבסיס של ההוראה קובע כי לא ניתן לסרב באופן גורף להעניק שירותים ללקוחות הפועלים בתחום הקריפטו. עד כה, כל בנק קבע לעצמו את מדיניות ניהול הסיכון שלו. חלק מהבנקים אפשרו ללקוחות להעביר כסף למסחר בקריפטו, אך לא להכניס רווחים שמקורם בקריפטו לתוך הבנק, אחרים אפשרו גם להכניס רווחים בתנאים מסוימים ויש גם בנקים שלא רק שסרבו לפעול בתחום, אלא גם לא אפשרו ללקוחותיהם לבצע העברה כספית לבנק אחר, שבו מתנהלים חשבונות של ברוקרים העוסקים בתחום הקריפטו.

ההוראה החדשה של בנק ישראל קובעת נקודת מוצא אחרת. כבר אי אפשר להתעלם מהמטבעות המבוזרים כליל. על התאגיד הבנקאי לבצע הערכת סיכונים לעניין העברות כספים שמקורם או יעדם קשור במטבעות וירטואליים, ועל בסיס הערכת הסיכונים שבוצעה, לקבוע מדיניות ונהלים.

אבל גם כאן יש חור רגולטורי. במכתב של אבידן נקבע כי: "תאגיד בנקאי לא יסרב לתת שירותי תשלום אגב פעילות במטבע וירטואלי... ככל שנותן השירות במטבעות וירטואליים... קיבל רישיון למתן השירות בישראל". אלא שכיום, אין אפילו גוף קריפטו אחד בישראל שקיבל רישיון מהממונה על שוק ההון, משה ברקת (למרות שבקשות רבות מונחות על שולחנו).

הגופים פועלים בישראל באמצעות היתר המשך עיסוק שניתן להם מברקת. מה ההנחיה של בנק ישראל לגבי פעילות מול גופים עם היתר כזה? הבנקים צריכים לקבוע את מדיניות הפעילות מול גוף הקריפטו בהתאם לסיכונים כמו האם הגוף מאוגד בישראל ואם לא, מהם נוהלי הלבנת ההון בהם הוא עומד, אם בכלל.

מה המשמעות בפועל? הבנק צריך "לעקוב אחר נתיב הכסף" ממועד רכישת המטבע ועד להפקדה בחשבון הבנק. כלומר, לדרוש מידע מפורט על כל כתובות הארנקים והזירות בהן הכסף שמקורו בקריפטו שהה. זאת, תוך ציון האם הזירה מקיימת נוהלי איסור הלבנת הון כמו אמצעי זיהוי והכרת הלקוח. על מנת להקל על התהליך, רשויות אכיפת החוק בעולם אימצו את כלל ה"travel" שקובע כי נותני שירותים בקריפטו צריכים להעביר בת העברת הכספים גם את פרטי הזיהוי של הלקוחות. על המידע הזה, שמועבר על ידי הלקוח, צריכים להיות חתומים מומחה בתחום הקריפטו, עורך דין או רואה חשבון.

ככל שהמקרה יותר קל - למשל: העברנו כסף מחשבון הבנק לחשבון של נותן שירותים ישראליים, ובחזרה - כך יהיה קל יותר להכניס את הכסף בחזרה למערכת. ככל שהפעילות מורכבת יותר ועוברת בין ארנקים וגופים שונים, המדיניות צריכה להיות מחמירה יותר, ולהתייחס גם לפעילות אנונימית, או מצבים שבהם היו העברות ללא זיהוי ואימות זהות הלקוחות.

מתי דרושה מדינות מחמירה?

המדיניות צפויה להיות מחמירה יותר כאשר הפעילות במטבע וירטואלי כוללת המרה או החלפה בין סוג אחד או יותר של מטבעות וירטואליים, או פעילות בה המטבעות הווירטואליים הועברו דרך כלים לטשטוש נתיב ההעברה או הפעילות. כאשר הלקוח מבצע פעילות בסכום כולל הגבוה מ-50 אלף שקל בשנה, על הבנק לקבל הסבר גם למקור הכסף שמשמש לפעילות זו, וגם לנתיב אותו הוא עבר לפני שנכנס לחשבון הבנק, ובכלל זה אסמכתאות בכתב המגבות את ההסבר. בנוסף, הבנק רשאי לבקש אישור על דיווח ותשלום מס לרשות המסים כחלק ממדיניות ניהול הסיכון שלו.

צרו איתנו קשר *5988