"התקשורת שוחטת את מי שבתפקיד": הקשיים בדרך למינוי הממונה על התחרות

לפני שנבחרה עו"ד מיכל כהן לתפקיד, ועדת האיתור פנתה למספר גורמים נוספים - שסירבו להצעה • הבחירה בכהן, שהייתה די צפויה, עוררה ביקורת על הוועדה ממספר גורמים והובילה לשאלה: מדוע ירד הביקוש לאחד מהתפקידים המשמעותיים והחזקים בישראל?

עו''ד מיכל כהן / צילום: אביגיל פפרינו-באר
עו''ד מיכל כהן / צילום: אביגיל פפרינו-באר

ביום חמישי האחרון נבחרה עו"ד מיכל כהן לממונה על רשות התחרות, כהן הייתה היועצת המשפטית של הרשות ובחודשים האחרונים גם ממלאת המקום לאחר עזיבתה של עו"ד מיכל הלפרין את תפקיד הממונה. בפני הוועדה, שבחרה את כהן, עמדה מועמדותם של גורמים בשוק הפרטי, הציבורי ומהאקדמיה. גורמים אליהם נעשתה פנייה מוועדת האיתור סירבו להצעה לעמוד בראש הגוף המשפיע על התחרות בישראל. אז למה בעצם העדיפה הוועדה למנות את יד ימינה של הממונה האחרונה, והאם ירד הביקוש לתפקיד החשוב במאבק מול עוצמת התאגידים בישראל?

לוועדת האיתור ניגשו 41 מועמדים, שלפחות מחציתם לא עמדו בתנאי הסף. בין המועמדים שהגיעו לשלב ראיונות העומק היו כהן, אורן רגבי - הכלכלן הראשי של הרשות, חיים ארביב - מנהל מחלקת החקירות ברשות, עו"ד טל אייל בוגר - ראש מחלקת דיני תחרות במשרד פישר, עו"ד אבנר פינקלשטיין - ראש מחלקת התחרות בגורניצקי, עו"ד מזור מצקביץ’ - מנהלת מחלקת התחרות במשרד פירון. עוד הגיעו אל הישורת האחרונה: אלעד מן - היועץ המשפטי של עמותת הצלחה ועו"ד אורי ברעם - שניהם מייצגים תובעים ייצוגיים נגד תאגידים, שלומית ווגמן רטנר - ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, ישי יפה - פרופ’ למימון מהאוניברסיטה העברית וד"ר עופר רז דרור - סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת.

ביקורת מוצדקת או רפיון של הרשות?

מתחילת עבודתה, נראה היה כי הוועדה לא מעוניינת למנות שוב ממונה מהמגזר הפרטי כפי שנעשה עם הממונה אחרונה. הלפרין, שימשה טרום מינויה, כראש מחלקת דיני הגבלים עסקיים במשרד מיתר - אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל. הלפרין יצגה את תנובה בתפקידה הקודם והייתה מנועה מעיסוק בכל הנוגע לחברת הענק. הלפרין זכתה לביקורת על פעילות הרשות בניהולה כשנטען שהיא נתפסה כמתונה וכמי שלא מפעילה את כוח הרשות מול התאגידים. גורמים בכירים בתחום דיני התחרות אומרים כי הביקורת לא הייתה מוצדקת, בעוד אחרים, הפועלים נגד התאגידים טוענים לרפיון והתרופפות כוחה של הרשות בתקופתה של הלפרין.

העמדה שהתגבשה בקרב חברי ועדת האיתור: מנכ"ל משרד הכלכלה רון מלכא, המשנה ליועמ"ש - מאיר לוין, ד"ר איריס סורוקר ועו"ד דרור שטרום - לשעבר הממונה על התחרות, הייתה שצריך לבחור אחרת, כלומר מועמד מהמגזר הציבורי שהאינטרס הציבורי עמד לנגד עיניו או מועמד מהאקדמיה.

"לא יכול להיות שפוסלים מועמדים מהסקטור הפרטי כי הם לא יהיו מספיק אגרסיביים, זו החלטה שגויה", טען עורך דין בכיר בתחום דיני התחרות. "זו סטיגמה שהם רק משרתים של טייקונים. אם מסתכלים אחורה רואים שדיוויד גילה הגיע מהאקדמיה, דרור שטרום ודודי תדמור הגיעו מהפרקטיקה הפרטית. צריך להסתכל לגופו של אדם ולא מקום עבודתו".

"הלפרין הרסה למגזר הפרטי"

גורם אחר סיפר כי היה ברור מהתחלה שמינוי עורך דין מהמגזר הפרטי לא יעבור פוליטית, על רקע הביקורת הרבה על הלפרין: "אם דיוויד גילה הרס לאקדמאים את הסיכויים שיביאו עוד אקדמאיים אז הלפרין, כחביבת המונופולים, הרסה למגזר הפרטי".

הוועדה לא הייתה שבעת רצון מהמועמדים ופנתה לשלושה מועמדים, שסירבו - כל אחד מסיבותיו. "הוועדה ישבה על המדוכה הרבה מאוד זמן", אמר לגלובס עורך דין המכיר את עבודת הוועדה. "בסוף הם הגישו שני מועמדים טבעיים. בדרך פנו לכל העולם והציעו להם. זו אמירה שלא סומכים עליהם. אם הוועדה חשבה שהם ראויים היא הייתה צריכה להגיש אותם מהר".

אחת המועמדות מהשוק הפרטי, שרבים במגזר העסקי הביעו פליאה כשלא נבחרה, היא עו"ד טל אייל בוגר, ראש מחלקת דיני תחרות במשרד פישר. אייל בוגר נחשבת למומחית, ויש קונצנזוס לגבי מקצועיותה. "הם צריכים ניעור ומישהי כמוה יכולה לעשות את זה", סיפר לגלובס עורך דין בתחום דיני התחרות. "היא לא עלתה לשלב הבא כי לא רצו להמליץ על מינוי של מישהו המזוהה עם התאגידים".

אחד הגורמים סיפר כי עורכי דין מהמגזר הפרטי חוששים להציע את מועמדותם בשל הביקורת הקשה בתקשורת: "התקשורת שוחטת את מי שניגש לתפקידים כאלו. אין פרגון לפעילות הרשות. שפכו את דמה של מיכל הלפרין ולא בצדק. הוציאו לה שם של חברת מונופולים".

יש הרגשה שמדובר בעיתוי קשה

צד נוסף של המועמדים הם עורכי דין מהשוק הפרטי המייצגים תובעים נגד תאגידי הענק, כאשר בפני הוועדה היו מועמדים כאלו, אך נראה שבישראל עדיין לא בשלים למהלך כזה. בארה"ב מונתה ביוני האחרון פרופסור לינה קאן, אחת מהמבקרות הבולטות של אמזון ופייסבוק, לעמוד בראש נציבות הסחר הפדרלית, סוכנות ההגבלים העסקיים בארה"ב. זאת כחלק מתמיכתו של הנשיא ביידן במדיניות אגרסיבית כלפי ענקיות הטכנולוגיה.

המועמדים אליהם פנתה הוועדה הם השופטת תמר בזק-רפפורט מביהמ"ש המחוזי בירושלים, ראש בית הדין לתחרות; פרופ’ ברק אורבך מאוניברסיטת אריזונה, מומחה לדיני תחרות שחי בארה"ב ועו"ד אורי שוורץ, שהיה היועץ המשפטי של רשות התחרות.

לכל אחד מהמועמדים אליהם נעשתה פנייה הייתה סיבה אישית טובה שלא להיענות להצעה למשרה התובענית של הממונה. אך נראה כי האווירה הציבורית, הביקורת הציבורית גם משפיעים על הרצון לעמוד בראש הגוף הנלחם מול התאגידים החזקים והגדולים בישראל, ולהעמיד את עצמו בלב הביקורת הציבורית. התפקיד חושף את הממונה לביקורת יומיומית ויש לכך השלכה על הרצון של המועמדים למלא את התפקיד.
"יש הרגשה שמדובר בעיתוי קשה", אמר עו"ד בתחום דיני התחרות. "הרשות ספגה ביקורת על ההתעסקות שלה בזוטות, על זה שלא הייתה אקטיבית ואגרסיבית. המצב עכשיו מורכב, ולכן בניגוד לפעמים קודמות, לא היה מאבק על התפקיד".

כהן תוביל קו אגרסיבי ובלתי מתפשר

במגזר העסקי אומרים כי הבחירה הייתה ברורה מהתחלה, ולכן לא היה פה מאבק אמיתי. ביקורת אחרת שנשמעת על ההחלטה היא כי אם הייתה ביקורת על הממונה הקודמת הלפרין, שלא הייתה אקטיביסטית מספיק, כהן היא יד ימינה ופעלה לצידה - לכן היא לא צפויה להוביל קו שונה.

 
  

עורכי דין בתחום התחרות אומרים כי הבחירה בכהן היא בחירה פוליטית, כזו שנועדה להביע אמירה של אקטיביסטיות והגברת התחרות. הם מתארים את ההתנהלות של כהן בחודשים האחרונים, כפופוליסטית וכזו שמונעת מהרצון להפגין פעלתנות לקראת בחירת הוועדה. "אני בספק אם כהן הייתה פותחת בחקירת רשתות השיווק אם היא הייתה יושבת על כיסא הממונה", אומר עו"ד בתחום.

כהן עובדת ברשות התחרות 15 שנה ושימשה בשנים האחרונות כיועצת המשפטית. היא מגיעה מהתחום הפלילי, ונחשבת כבעלת DNA אכיפתי. יש שצופים שתוביל קו אגרסיבי והיא מתוארת כנוקשה ולא מתפשרת. עם זאת, גורמים אחרים, טוענים שהיא דווקא תמשיך בקו של רפיון מול הגופים החזקים במשק.

עו"ד דן אלדד, לשעבר מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות, שפרש לאחרונה, מכיר את כהן מהתקופה שהיה ראש הצוות שלה במחלקה וכאשר עבד מולה בתפקידיה ברשות. לדבריו, מדובר במינוי: "הרבה יותר מראוי. מינוי שמעורר תקווה". עו"ד אלדד מספר כי כפרקליטה, כהן הוכיחה לוחמנות והגינות. "היא ישרה באופן מוחלט וחדורת שליחות. היא עניינית ותמיד ראתה את התמונה הכוללת. לא די בכך שיש לנו סמכות, תמיד צריכה הייתה לראות איך השימוש בסמכות משרת את התכלית. כיועצת משפטית הייתה מחויבת לשליחות של הרשות ולהשתלבותה בכלכלה ובעיצובה. יש בהחלט סיבה לצפות לתקופה של הגנה משמעותית על התחרות במשק".

מיכל כהן | תעודת זהות

אישי: כבת 50, מתגוררת ביישוב הקהילתי משמר דוד. נשואה עם שלושה ילדים.
מקצועי: בוגרת תארים במשפט ובכלכלה מאוניברסיטאות ת"א ומדריד. פרקליטה במחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, יועצת בכירה במשרד המשפטים, והיועצת המשפטית ברשות התחרות.
עוד משהו: הייתה מרצה במספר קורסים בנושאי רגולציה והגבלים עסקיים בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית

צרו איתנו קשר *5988