מחקר האוצר: איפה בישראל הסיכויים של ילד להרוויח יותר מהוריו הוא הגבוה ביותר?

לפי הכלכלנית הראשית באוצר, ההסתברות של יהודי שאינו חרדי שנולד למשפחה ברמת השרון יש את הסיכוי הגדול ביותר להרוויח יותר מהוריו בעתיד • מנגד, הסיכוי הקטן ביותר הוא לילדים שגרים בצפת

הכלכלנית הראשית במשרד האוצר שירה גרינברג / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
הכלכלנית הראשית במשרד האוצר שירה גרינברג / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

מחקר של הכלכלנית הראשית באוצר מצא מתאם גבוה בין הסיכוי של ילד להרוויח יותר מהוריו לבין המיקום הגיאוגרפי, וכך ההסתברות של יהודי שאינו חרדי שנולד למשפחה ברמת השרון יש את הסיכוי הגדול ביותר להרוויח יותר מהוריו בעתיד, כשמנגד, הסיכוי הקטן ביותר הוא לילדים שגרים בצפת.

מוביליות חברתית גבוהה כלפי מעלה היא מצב בו ילדים המשתייכים למשפחות ממעמד חברתי-כלכלי נמוך מצליחים לטפס בבגרותם במעלה הסולם ולשפר את מצבם ביחס להוריהם. את מידת המוביליות ניתן למדוד באמצעות משתנים רבים, כמו למשל השכלה, אולם כלכלנים נוהגים להשוות בין שכר של הילדים בבגרותם לעומת זה של הוריהם כאומדן העיקרי למידת המוביליות החברתית שמשקפת ברמה מסוימת את שוויון ההזדמנויות בה.

המחקר של אגף הכלכלנית הראשית באוצר מצא שבעוד שהקשר בין שכר ההורים לשכר ילדיהם בישראל הינו נמוך יחסית בהשוואה בינ"ל, הסיכוי של ילד שהגיע ממשפחה מרמת הכנסות נמוכה לשפר את מצבו היחסי בישראל הינה ממוצעת ביחס למעט המדינות האחרות בעולם בהן יש נתונים זמינים. הסיכוי של ילד ממשפחה בחמישון השכר התחתון להגיע בבגרותו לחמישון השכר העליון עומד בישראל על 10.5% בהשוואה ל-13.4% בקנדה ו-7.5% בארה"ב.

לפי האוצר, האזורים שבהם הסיכויים למוביליות חברתית כלפי מעלה הינם גבוהים, מאופיינים, בדומה לממצאים מארה"ב, בהון חברתי גבוה יחסית המתבטא במיוחד בשיעור נמוך של עבירות אלימות ושיעור גבוה של גיוס לצבא ובתא משפחתי זוגי. מעבר לכך, המוביליות בישראל מתואמת באופן חיובי וחזק יחסית עם רמת הפריפריאליות והמדד החברתי-כלכלי של הרשות המקומית - בפרט כשנמדד לפי רמות ההכנסה, ההשכלה הגבוהה ומאפייני התעסוקה. אחרי רמת השרון ממוקמת ראשון לציון, גבעתיים, רמת גן, קריית אונו, חולון, פתח תקווה, הרצליה ורעננה. מהצד שני, לפני צפת ממוקמות טבריה, מגדל העמק, קרית מלאכי, ירושלים, בית שמש וקריית ים.

המחקר בדק נתונים של שנתונים 1979-1983 ובחן את הקשר בין ההכנסה של 432 אלף צעירים בגילאי 28-36 עם הכנסות ההורים שלהם מעבודה סביב גיל 50 (כשהילדים היו בני 20-24). יחד עם זאת, באוצר התמקדו בניתוח המוביליות בקרב האוכלוסייה היהודית , שאינה חרדית, ויחד עם האוכלוסייה הערבית, אלו נותרו מחוץ למחקר של הכלכלנית הראשית. באוצר הסבירו כי הסיבה לכך נובעת מהרצון לבדוק את ההבדלים כתוצאה ממיקום גיאוגרפי, כדי "לנטרל" את ההבדלים שיכולים לנבוע מקבוצות האוכלוסייה. לפי המחקר, לאיזור המגורים יכולהל היות תרומה שאינה מבוטלת למידת ההצלחה של ילדים ממשפחות ממעמד חברתי-כלכלי נמוך, אף ביחס לשיפור התיאורטי בהכנסות הוריהם.