הפרו את חובת הזהירות, וישמרו על הבונוס: הרשלנות השתלמה לבכירי בנק הפועלים

אחת התרמיות הגדולות בעולם העסקים טוענת כי "את הכסף סופרים במדרגות". לפי אותה קלישאה ידועה, רק כשהמעגל השלם נסגר, כשהלווה מחזיר את השקל האחרון או כשקונה משלם את מלוא התמורה והצדדים נפרדים לשלום, אפשר לדעת עד כמה העסקה הייתה רווחיות ומשתלמת, או שלא.

תסמכו על הגילדה שתדאג לחברים

ולמה זו תרמית? תשאלו את בכירי בנק הפועלים, כמו מאות שכירים לפניהם, שידעו תמיד שממילא עד שיגיע שלב "המדרגות" הם כבר יהיו במקום אחר. עד שתגיע אותה ישורת אחרונה, גם אם חלילה החברה עצמה תדמם הפסדים, נושאי המשרה כבר מזמן יתקדמו הרחק ממנה וייעלמו. וגם אם יסתבר שהם פישלו לכל אורך הדרך, קרוב לוודאי שאף אחד לא ידרוש מהם להחזיר חלק מאותם רווחים דמיוניים. תסמכו על הגילדה שתדאג לחברים. כולם כולל כולם יקבלו שכר מנופח על ניהול התאגידים הגדולים, אבל בבוא היום הם גם יוכלו לרחוץ בניקיון כפיהם אם חלילה ינסו להטיל עליהם אחריות על הנזקים.

בסוף השבוע האחרון שלחה הנהלת בנק הפועלים לרשות לניירות ערך ולבורסה את המלצות הוועדה הבלתי תלויה שהקים הבנק עצמו, בראשות השופט בדימוס יורם דנציגר. הוועדה בחנה את התנהלות בנק הפועלים מול הרשויות האמריקאיות בפרשת הסיוע בהעלמות המס ובפרשת הלבנת ההון בארגון פיפ"א.

האצבע המאשימה של הרשויות בארה"ב בפרשת העלמות המס של לקוחות אמריקאים של הבנק עלתה לבנק הפועלים 874 מיליון דולר. בנוסף, בגין סיוע בהלבנת הון של בכירים בארגון הכדורגל הבינלאומי פיפ"א, בנק הפועלים ישלם לאמריקאים עוד 30 מיליון דולר.

רשלנות בכירי הבנק שזורה לכל אורכו של דוח דנציגר. "הוועדה מצאה שקיימת אפשרות מסתברת לכך שמספר נושאי משרה שכיהנו בבנק, הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהם, בשל כך שהתנהלו בצורה לא סבירה, ולא כפי שהיה מצופה מהם בנסיבות שנבדקו על ידי הוועדה". שמם המפורש של המנכ"ל ציון קינן, של יו"ר הבנק יאיר סרוסי ובכירים נוספים חוזר שוב ושוב בדוח החריף. ויחד עם זאת, הם לא ידרשו לשום קנס כספי.

הבונוס תמיד מגיע, והאחריות מתגלגלת

אולי האבסורד הגדול הוא שהוועדה מפנה לסעיף 11 בהוראת "נוהל בנקאי תקין", הקובע כי בכירים ישיבו תגמול שקיבלו רק "בנסיבות חריגות במיוחד". בשכונה הישראלית, רשלנות היא לא דבר כל כך חריג. "כפי שניתן ללמוד מהלשון הברורה של ההוראה, התכלית של ההוראה היא לטפל במקרים חריגים שבהם נושא משרה בתאגיד הבנקאי סרח, עבר עבירה, הפר את חובת האמונים הפרה מכוונת, או התנהל באופן שעולה כדי רשלנות גסה וחמורה", נכתב בדוח, "הוועדה בדעה, כי נושאי המשרה הישראליים שאליהם התייחסנו... לא התנהלו בדרך זו".

הבעיה היא שלא מדובר בהכרח בהיסטוריה. אוטוטו יפרסמו הבנקים המסחריים את הדוחות הכספיים לשנת 2021, שיציגו רווחי שיא בין היתר בשל השיא בביקוש המשכנתאות.

שורת השיאים האלה תוביל גם לבונוסים שמנים לבכירי הבנקים. ואם בסוף יסתבר שהמשכנתאות היו פחות רווחיות ממה שחשבנו (כי הגיע משבר כלכלי ולא מעט אנשים לא הצליחו לשלם את החוב)? או אם בסוף הנכסים הנדל"ניים ישוערכו כלפי מטה? מקסימום הבנקים והחברות יצטרכו לדווח בדיעבד על רווח פחות מרשים, אולי אפילו על הפסדים. אבל אף אחד לא יבקש מהם חלילה את הכסף שכבר חולק מזמן.

כל עוד הכל ורוד, כל עוד הרווחים מגיעים וזורמים כדיבידנדים ובונוסים (הבונוסים למנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן וליו"ר הדירקטוריון יאיר סרוסי הגיעו לכ-50 מיליון שקל בשנים 2011-2014), לא הייתה שום סיבה לעצור את הגלגל. לכן, כמו שכתבה אותה ועדה, "בנק הפועלים נקט באסטרטגיה של 'נחכה ונראה'". לכן, כותב דנציגר, "חרף הציפייה של משרד המשפטים האמריקאי כי הבנק ייעזר בחברה חיצונית לביצוע הבדיקה הפנימית, הנהלת הבנק, בראשות המנכ"ל קינן, התנגדה לכך". זאת, בשעה שבנקים ישראלים אחרים שמעורבים בפרשה, לאומי ומזרחי, שכרו חברות חיצוניות לבירור המחדלים.

בלאומי הבנק שילם פחות, והבכירים יותר

בדיחה ידועה מספרת על שני חברים שהלכו בג'ונגל ונתקלו באריה רעב. אחד מהם כרע ברך, וקשר היטב את שרוכי נעליו. "אתה באמת חושב שככה תוכל לרוץ מהר יותר מהאריה?", לגלג עליו חברו. "לא, אני חושב שככה אוכל לרוץ מהר יותר ממך", הוא ענה.

וכמו הבדיחה ההיא, גם בבנק הפועלים אימצו גישה של "הבחנה ובידול" בינם לבין בנק לאומי, שגם עליו זעם האריה האמריקאי. הבעיה היא, שהם אפילו לא טרחו לקשור את השרוכים. וכמו שכתבה ועדת דנציגר, "אותו בידול נטען, עליו התבסס בנק הפועלים, התפוגג עם חשיפת הנתונים המלאים. ההחלטה של הבנק שלא לשכור חברה חיצונית אלא בשלב מאוחר מאוד בהליך החקירה (יולי 2017 בישראל ויוני 2018 בשווייץ), תרמה להיווצרותו של אי אמון בין רשויות האכיפה האמריקאיות לבין הבנק". כלומר, ייתכן שההסתפקות של בנק הפועלים בבדיקה פנימית הובילה לכך שהבנק משלם קנס יותר מכפול מזה שמשלם בנק לאומי.

והנה בהפוך על הפוך, הרשלנות ועצימת העין כנראה השתלמה. אם לא לבנק, אז למנהלים. עובדה שמעבר לכביש, נאלצו בכירי בנק לאומי - היו"ר איתן רף, המנכ"לית גליה מאור, ומנהל החטיבה לבנקאות פרטית ובינלאומית צבי איצקוביץ', להחזיר בשעתו 5.1 מיליון שקל, לאחר שהקנס ששילמו לאמריקאים עמד על 400 מיליון דולר "בלבד". כי שם, בנק לאומי הודה ב"יסודות נפשיים" של כוונה ורצון לסייע ללקוחות לחמוק ממס. אבל בנק הפועלים עצם עין, נתן ללקוחות לחגוג, והשכירים עצמם יצאו נקיים ועשירים.
מטעמו של בנק הפועלים לא נמסרה תגובה.

קנס של 904 מיליון דולר על מעורבות בהלבנות הון והעלמות מס / רועי ויינברגר

הדוח של ועדת הבדיקה הפנימית שהקים בנק הפועלים לבחינת הטיפול שלו בפרשות העלמות המס מגיע כמעט שנתיים לאחר ההסדר בין הבנק לרשויות בארה"ב. הבנק סיכם עם הרשויות האמריקאיות על תשלום קנס של כ-874 מיליון דולר בגין מעורבותו בפרשת העלמות המס ובמקביל שילם 30 מיליון דולר בגין חלקו בפרשת השחיתות בפיפ"א.

פרשת העמלות המס מתייחסת לשורת מעשים שעשה הבנק בשנים 2002-2014, כאשר בנק הפועלים סייע להעלמה של 7.6 מיליארד דולר בכ-5,500 חשבונות "סודיים" בשווייץ. בפרשה היו מעורבים גם בנק לאומי שסיכם בשנת 2014 על תשלום של 400 מיליון דולר ובנק מזרחי טפחות שסיכם ב-2019 על 195 מיליון דולר. החקירה נגד שלושת הבנקים הישראלים הייתה חלק מחקירה מסועפת בהרבה של הממשל האמריקאי נגד שורה של בנקים זרים.

על פי השלטונות האמריקאים, "החל משנת 2002 ועד 2014 לכל הפחות, הבנק, עובדיו, לקוחות אמריקאים וגורמים אחרים רימו את שלטונות המס בארה"ב, מילאו טפסי מס שקריים וביצעו העלמות מס". זאת, באמצעות שורת אמצעים ומהלכים יצירתיים, בהם: "פתיחה ושימוש בחשבונות בנק תחת שמות בדויים, שמות קוד, חשבונות נאמנות וישויות משפטיות זרות" וכן בדרך אחרת שכללה פתיחת חשבונות לאמריקאים תוך שימוש במסמכי זיהוי לא אמריקאים. במקביל, הבנק איפשר ללקוחותיו להתחמק מתשלום מס באמצעות אי-דיווח על רווחים והכנסות לרשויות האמריקאיות, וזאת בניגוד להסכמים של הבנק עם שלטונות המס בארה"ב.

בנוסף, הבנק ישלם 50 מיליון שקל בגין התביעה הייצוגית נגדו במסגרת הליך גישור. הבנק גם יקבל מחברות הביטוח מהם רכש ביטוח נושאי משרה החזר של 140 מיליון דולר.

בפרשת השוחד בפיפ"א, על-פי הודעת משרד המשפטים האמריקאי, בנק הפועלים השתתף בקנוניה להלבנת הון. "במשך קרוב ל־5 שנים עובדי בנק הפועלים השתמשו במערכת החשבונאות האמריקאית להלבנה של עשרות מיליוני דולרים בתשלומי שוחד למנהלים מושחתים במדינות רבות". במסגרת הפרשה הבנק סגר את פעילותו באמריקה הלטינית ובמיאמי.

דירקטוריון הבנק החליט על הקמת ועדת הבדיקה הבלתי תלויה במרץ 2020. זאת, בעקבות דרישת המפקחת על הבנקים אז, חדווה בר. בנוסף, נקבע כי לראש הוועדה ימונה שופט ביהמ"ש העליון (בדימוס) פרופ’ יורם דנציגר.

הוועדה בחנה את אחריותם של נושאי המשרה בקבוצת הבנק בפרשת המס ובפרשת פיפ"א, ובראשם המנכ"ל דאז ציון קינן והיו"ר יאיר סרוסי. היא מצאה כי קיימת אפשרות מסתברת להפרת חובת זהירות מצד מספר נושאי משרה לשעבר בקבוצת הבנק, אך ציינה כי הם ראו לנגד עיניהם את טובת הבנק, ולא הפרו באופן מודע את החוק. בשל כך, קבעה הוועדה כי אין מקום לדרוש מבכירי הבנק השבת תגמול שקיבלו מתוקף תפקידם.
מהפיקוח על הבנקים נמסר בתגובה: "ניכר שממצאי הדוח משקפים את חשיבות הקמתה של ועדה בלתי תלויה לתחקור אירוע מסוג זה. הפיקוח לומד את הדוח לעומק ויתן מענה בהתייחס לממצאים השונים".