רוח גבית לתוכנית של האוצר: הגירעון המשיך לרדת בינואר

גירעון הממשלה ממשיך בתוואי היורד נוכח הירידה בהיקף הסיוע הממשלתי שניתן בתקופת הקורונה והמשך העלייה בהכנסות הממשלה ממסים • הכנסות הממשלה בינואר קפצו ב-40% ל-48 מיליארד שקל

הצגת התוכנית להורדת יוקר המחיה עם נפתלי בנט, אביגדור ליברמן ואורנה ברביבאי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ
הצגת התוכנית להורדת יוקר המחיה עם נפתלי בנט, אביגדור ליברמן ואורנה ברביבאי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

תוכנית האוצר שהוצגה אתמול לטיפול ביוקר המחיה צנועה בהיקפה - 4.4 מיליארד שקל, או 0.5% מהתוצר. לא מדובר בדרמה במונחי גירעון, שהיום מתברר המשיך בינואר את תוואי הירידה של החודשים האחרונים נוכח ההתאוששות המהירה של המשק מהמשבר לצד צמצום תוכניות הסיוע.

גירעון הממשלה ירד ל-3.3% תוצר בינואר, כך לפי אומדן ראשוני לביצוע תקציב הממשלה שפורסם היום (ה'). מדובר בירידה של 1.2% ביחס לחודש דצמבר. העודף התקציבי בינואר הסתכם ב-18.5 מיליארד שקל בשל הגידול הדרמטי בהכנסות המדינה העומדות בינואר על 27.8% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, לצד התכנסות בצד ההוצאות העומדות על 31.1% מהתוצר (קיטון של 3.3% ביחס לינואר 2021).

היקף ההכנסות של הממשלה בינואר עמדו על 48 מיליארד שקל - המהווה גידול של 38.9% ביחס ינואר אשתקד. ההוצאות של הממשלה בינואר עמדו על 29.5 מיליארד שקל - ירידה של 15.1% לעומת ינואר אשתקד. הירידה מיוחסת לקיטון הוצאות הממשלה על הסיוע הכלכלי לעומת ינואר אשתקד, שכלל את ימי הסגר השלישי על המשק. בנטרול תוכנית הסיוע שיעור הגידול בהוצאות הממשלה הסתכם ב-4.8% ביחס לינואר שעבר.

בחודש ינואר הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ב-47.4 מיליארד שקל לעומת 34.3 מיליארד שקל בתקופה מקבילה אשתקד. בשיעורי מס אחידים, עלו הכנסות רשות המסים ב-28%. המסים הישירים עלו בכ-38% והמסים העקיפים עלו ב-16% לעומת ינואר אשתקד.

בהשוואה לעומת ינואר אשתקד, יש לקחת בחשבון סכום חריג של כ-1.6 מיליארד שקל שהתקבל בינואר השנה במס הכנסה. מנגד, בחודש ינואר 2021 צומצמה ההטבה לכלי רכב היברידיים ועודכנה נוסחת מיסוי ירוק. כתוצאה מכך הוקדם יבוא כלי רכב בחודש דצמבר 2020 על חשבון יבוא בתחילת שנת 2021 .בעקבות הקדמת היבוא, הוקדמה גביית מסים עקיפים בהיקף של 0.6 מיליארד שקל בדצמבר 2020 ,על חשבון חודש ינואר אשתקד.

בשיעורי מס אחידים, דהיינו בניכוי תיקוני חקיקה, הקדמת יבוא כלי רכב והכנסות חריגות ,  עלו הכנסות המדינה ממסים בינואר 2022 ,במונחים ריאליים ,  בכ-28% לעומת ינואר 202 שכלל את ימי הסגר השלישי על המשק. הגביה ממסים ישירים עלתה ב-38% לעומת אשתקד, הגביה ממסים עקיפים עלתה ב-16% והגביה מאגרות ירדה ב-1%. הגידול בהכנסות ממסים ישירים נובע מגידול משמעותי בהכנסות ממס הכנסה, בהכנסות מניכויים משכר ומהכנסות ממיסוי מקרקעין.

נתוני המגמה הצביעו על גידול בגביית המסים בשיעור של 5% מתחילת שנת 2019 ועד חודש ינואר 2020.מגמת העלייה נקטעה בחודש מרץ 2020 עם פרוץ משבר הקורונה, אך חודשה כבר בסוף שנת 2020 ומאז הגבייה גדלה בקצב שנתי של 22%.

בחודש ינואר 2022 הסתכמו ההכנסות ממסים עקיפים ב-17.2 מיליארד שקל לעומת 13.7 מיליארד שקל בתקופה מקבילה אשתקד. בשיעורי מס אחידים, בנטרול הקדמת יבוא כלי הרכב בדצמבר 2020 ,עלו הכנסות ממסים עקיפים ב-16%. עיקר העלייה מוסבר ע"י גידול במע"מ ייצור מקומי בעקבות התמתנות בהכנסות בינואר 2021 כתוצאה מצמצום מסוים בפעילות של המשק בחלק ניכר מהענפים וכן ירידה ביבוא בזמן הסגר.

"הצעדים ננקטים מתוך נקודת עוצמה"

"המאפיין החשוב של התוכנית הוא התמקדות בהוצאות על פני הכנסות והבחנה בין המצרך והנצרך - ללא מתן מענקים אוניברסלי", אמר רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות. "עם זאת, יתרון זה אינו חף מחסרונות שכן במתכונת זו מושם על פניו פחות דגש על מבחני הכנסה. על פניו, הצעדים ננקטים מתוך נקודת עוצמה, אם כי יש לקחת בחשבון כי כלכלית הם שנויים במחלוקת ודוח קרן המטבע הבינלאומית, לדוגמה, קרא לממשלה דווקא להעלות את המסים, תוך הקטנה נוספת של הגירעון התקציבי וביצוע שורה של צעדים מבניים.

"העוצמה הינה גם בהשוואה למצבן של מדינות מפותחות רבות אחרות, המתמודדות כיום עם עליות מחירים גבוהות יותר. לכן, עצם נקיטת הצעדים הוא מסר שהטיפול ממוקד ביוקר המחיה - עליות המחירים שכבר הצטברו בשנים האחרונות - תוך הכרה בכך שהאינפלציה הנמוכה היום לא מהווה תירוץ לאי עשייה. מסר דומה המבחין בין האינפלציה הנמוכה לבין יוקר המחיה היה גם בפיו של המשנה לנגיד בנק ישראל", אמר מנחם. מדובר בדברים שנאמרו על ידי אנדרו אביר מוקדם יותר השבוע בראיון לגלובס.

מנחם אומר כי היות ורוב הצעדים שודרו לציבור בעוד מועד, השפעתם הישירה על הלך הרוח הציבורי לא תהייה גדולה ולכן ראוי לשים לב למסרים הנוספים שנאמרו. "שר האוצר הדגיש לטעמי שתי נקודות שראויות לתשומת לב במבט להמשך. ראשית, אמירתו כי הצעדים הללו היו ננקטים גם בהיעדר לחץ ציבורי. ככל שכך הדברים, השר מאותת כי מדובר במהלכים שתהייה להם המשכיות, גם אם חלק מהם יהיו (בינתיים) לזמן קצוב, או שיחלו בהמשך השנה. שנית, שתהיינה תוכניות נוספות בהמשך הדרך. יהיה צורך להבטיח כי מקורות המימון יספיקו לכך על מנת שלא יהיה צורך להעלות מסים בדרכים אחרות על מנת לממנן. גם הצהרה זו מצביעה על המשכיות וזה מסר חשוב מבחינת הסנטימנט בכלכלה ובשווקים.

"הצעדים שננקטו עשויים לשפר חלק מהלך הרוח הציבורי כלפי הנושאים שטופלו, לרבות מדיניות מכס-אפס שמצלצלת היטב ותיתן את חלקה בכל הקשור למזון ומוצרים ושירותים חיוניים, אך תעלה בד בבד לסדר היום את הנושאים שלא נכללו בה. ראשית, נושא העצמאים והסיוע לעסקים קטנים יצטרך למצוא ביטוי קונקרטי בקרוב. כמו כן, מחירי הנדל"ן, שעלייתם בשנה האחרונה בארץ אומנם נמוכה משמעותית מאשר בארה"ב, אך כדברי המשנה לנגיד אביר, מצריכים טיפול רציני בצד ההיצע - התחלות והיקפי הבנייה ועוד. לבסוף, ההון השחור, שיצטרך לקבל מענה ממוקד יותר ונכון עשה שר האוצר שהזכיר את הנושא ובכלל נקט ראייה רוחבית בהזדמנות זו. חשוב לציין כי קדמו לצעדים הללו אירועים כמו אישור תקציב מדינה דו-שנתי עם תוואי גירעון פוחת, והושג הסכם בין הממשלה, התעשיינים והעובדים, שישכך את לחצי השכר ויספק את המעטפת הפיסקלית הנחוצה על מנת להוציא לפועל את הצעדים שהוכרזו והתוכניות הבאות בקנה", הוסיף מנחם.

חבילת הצעדים לא צפויה למתן משמעותית את האינפלציה

לדברי יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון, "הצעדים עם השפעה דפלציונית כוללים עלייה מתונה יותר במחירי החשמל (3.4% במקום 5.7%) והוזלה במחירי הצהרונים (אשכול 4 + 5), עם תרומה כוללת של 0.06%- לאינפלציה. הורדה וביטול מכסים בשורה של מוצרי צריכה וחומרי גלם עשויים לתרום כ- 0.1%- לאינפלציה שנה קדימה, אך לפי הערכתנו, מרבית ההשפעה תהיה בבלימה מסוימת של לחצי התייקרויות על רקע עלייה במחירי התשומות ופחות הורדת מחירים. הטבות המס (והגדלת מענק שכר) בהיקף של 2.3 מיליארד שקל צפויות להגדיל את ההכנסה הפנויה ובכך גם את הביקוש המצרפי במשק, מה שיתרום ללחצי אינפלציה בשוליים. בשלב זה אני עדיין חוזה אינפלציה של 1.9% שנה קדימה. ההשלכה הפיסקאלית לא צפויה להיות מאד משמעותית ואולי תסתכם בעלות של 1-2 מיליארד שקל בשנת 2022. חלק מהצעדים ייושמו באמצע השנה וחשוב לזכור שהאוצר מציג את העלות ברוטו ולא נטו: חלק מהגידול בצריכה בעקבות ההטבות יחזור לקופת האוצר דרך מע"מ או מיסים אחרים".

צרו איתנו קשר *5988