הנאום ששינה מהיסוד את מדיניות החוץ והביטחון של גרמניה

בנאום אחד, לא ארוך, קנצלר גרמניה אולף שולץ שם סוף למדיניות חוץ וביטחון גרמנית שנמשכה עשורים. היד המושטת למוסקבה, ההסתמכות על משא ומתן ודיאלוג, התלות באנרגיה הרוסית והצמצום ההדרגתי של ה"בונדסווהר" הוחלפו בכיוון אחר לגמרי. 100 מיליארד אירו להעצמת הצבא הגרמני. יותר מ-2% מהתמ"ג שיוקדשו מעתה והלאה מדי שנה להוצאות ביטחון. גרמניה ביצעה שינוי של 180 מעלות במדיניות. מה שניסו ממשלים אמריקאים לעשות במשך עשור, ללא הצלחה, עשו שלושה ימי לחימה באוקראינה. "מדובר בנקודת מפנה בהיסטוריה של אירופה", נימק שולץ את המהלך.

הקנצלר הטרי, שלושה חודשים בתפקיד, כבר נכנס להיסטוריה הגרמנית. הנסיבות הן אלו שהציבו אותו שם, אך הוא לא היסס לקבל את ההחלטות הדרמטיות. לפני ארבעה ימים בלבד בישר על הקפאת פרויקט נורד סטרים 2, שהיה אמור להבטיח את עתידה האנרגטי של גרמניה. היום הוא הודיע על תפיסת ביטחון חדשה ועל התחמשות עתידית, על צבא "מודרני ומצויד היטב". הוא אמנם הבטיח בבחירות האחרונות לתושבים הגרמנים שינוי אם ייבחר, אחרי שנות הסטטוס-קוו של אנגלה מרקל, אבל לא השינוי הזה היה בקלפים.

דעת הקהל הציבורית תומכת בו. בזמן שהוא הודיע כי אישר העברת נשק לאוקראינה, עוד צעד חסר תקדים בשורה של תקדימים שנשברים בגרמניה בימים אלה, וכי גרמניה תחזק את הצבא שלה, מאות אלפים התקבצו בשדרות ה-17 ביוני שמסתיימות בשער ברנדנבורג. הם נופפו בדגלי אוקראינה ותמכו בסנקציות הכלכליות החריפות שגרמניה תמכה בהן. סוגיית הסילוק החלקי של בנקים מ"סוויפט" עדיין צריכה להיבחן, אבל שולץ הבהיר כי גרמניה מוכנה לעשות צעדים משמעותיים כחלק מהגוש המערבי.

תושבי גרמניה עוקבים אחרי כל פרט מהמלחמה שמתנהלת כעת במזרח היבשת: קרבות השריון ליד חרקיב, ניסיונות החדירה לבירה קייב, ההפצצות והטילים, השבויים הרוסיים, הופעות הווידיאו של נשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי והדרך שבה אוקראינים מן השורה אוחזים בנשק ומתגייסים לקרב. הגרמנים רואים את התמונות ומבינים שהמציאות ששררה בעשורים האחרונים ביבשת השתנתה מן היסוד. השינוי הזה בולט בעיקר בתחומי האנרגיה, יחסי החוץ והביטחון, והוא זה גרם למהפך בתפיסת הביטחון וביחסי החוץ הגרמנים. המהירות של השינוי הזה יוצאת דופן.

בגרמניה מכים על חטא

אחרי עשורים שבהם הידברות ומשא ומתן היו דרך הפעולה המועדפת על מדינות האיחוד בכלל ועל גרמניה בפרט, בגרמניה מכים על חטא. כאשר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ התייצב בברלין ובמפגשי נאט"ו והטיח בגרמנים שהם "מנצלים" את אמריקה בגלל שאינם מוציאים 2% מהתמ"ג שלהם על הביטחון כפי שהתחייבו לנאט"ו, הגרמנים התחמקו ולעגו לו. שולץ עצמו היה זה שהוביל את החישובים המסובכים שנועדו להראות שבחשבון מסוים, עם תוספת ביגוד והוצאות כיבוד, ההוצאה הביטחונית הגרמנית מגיעה ל-1.5%. ועכשיו, בנאום אחד, הוא הגדיל אותה ברבע, והיד עוד נטויה.

אבל אלו המטרות בעתיד, ויש את המצב של גרמניה כעת. במצב העניינים הנוכחי הכלכלה הגדולה באירופה עדיין תלויה באנרגיה רוסית. רק שהציבור הפך לער לגמרי למשחק הכפול ששיחקה גרמניה בשנים האחרונות. הוא ראה כיצד הוא גובה מחיר כבד מאוקראינה, והחליט שאינו רוצה לשחק בו יותר. מנואלה שווזיג, ראשת מדינת המחוז מקלבנורג-מערב פומרניה, שנלחמה כלביאה נגד הסנקציות האמריקאיות על צינור הגז הרוסי "נורד סטרים 2" (שמסתיים בשטח מדינת המחוז שלה), חוותה זאת על בשרה. היא צייצה בסוף השבוע תמונת תמיכה באוקראינה, ותוך דקות זכתה לביקורת גורפת מכל הצדדים, על צביעות וכפל-לשון.

 תור למשיכת כסף באחד הבנקים במוסקבה לפני שהסנקציות נכנסות לתוקף, ראשון / צילום: Associated Press, Alexei Druzhinin

ובינתיים התמונות זורמות. הגופות של החיילים הרוסים המוטלים ברחובות. בניינים אוקראינים שנפגעו מהפצצות. האוקראינים שמגרשים טנקים מהדרך באמצעות נפנופי ידיים בלבד. שיירות הפליטים. ההרואיזם והשפל האנושי. התמונות הללו ניבטות מהמסכים בבתים הגרמנים המחוממים בגז שמגיע מרוסיה. והשילוב של הדברים מבהיר לתושבים כי משהו חייב להשתנות. בהצהרותיו היום, שולץ החל בתהליך.