העליון ביטל פינוי משפחות משייח ג'ראח: ישלמו דמי שכירות מופחתים עד להסדרת הליכי הרישום

שופטי העליון קבעו ברוב דעות כי חברת נחלת שמעון תיחשב לבעלת הנכסים, והדיירים ייחשבו כדיירים מוגנים • עוד נקבע כי המשפחות יפקידו דמי שכירות שנתיים של 2,400 שקל • עד היום המשפחות סירבו לשלם דמי שכירות, וביהמ"ש העליון קבע כי אם ימשיכו בסירובם, החברה בעלת הנכסים תוכל לנקוט הליכים נגדם • בן גביר: "החלטה חשוכה"; שלום עכשיו: "ניצחון גדול"

תושבי שכונת שייח ג'ראח בירושלים עומדים בכניסות לבתיהם כאות מחאה לפינוי / צילום: Associated Press, Maya Alleruzzo
תושבי שכונת שייח ג'ראח בירושלים עומדים בכניסות לבתיהם כאות מחאה לפינוי / צילום: Associated Press, Maya Alleruzzo

בית המשפט העליון ביטל היום (ג') את החלטת הפינוי של מספר משפחות תושבי שייח ג'ראח. ברוב דעות קבעו השופטים יצחק עמית ודפנה ברק-ארז, כנגד דעתו החולקת של נעם סולברג, כי חברת נחלת שמעון תיחשב לבעלים של הנכסים, והדיירים ייחשבו כדיירים מוגנים.

נקבע כי המשפחות יפקידו דמי שכירות שנתיים בסכום של 2,400 שקל. הוראות חוק הגנת הדייר יחולו. עד היום המשפחות סירבו לשלם דמי שכירות, ובית המשפט העליון קבע כי אם ימשיכו בסירובם, החברה בעלת הנכסים תוכל לנקוט הליכים נגדם. 

תביעת פינוי 

ראשיתו של ההליך הנוכחי בתביעת פינוי שהגישה חברת נחלת שמעון נגד המשפחות, לאחר שלא שילמו לה דמי שכירות וביצעו שינויים בנכסים. בית משפט השלום הורה על פינוי המשפחות, וערעור לבית המשפט המחוזי נדחה.

כלל שופטי ההרכב סברו כי נקודת המוצא לדיון היא הכרה בזכות הבעלות הרשומה של הוועדים היהודיים ונחלת שמעון שבאה בנעליהם. עם זאת, הם נחלקו בשאלת זכויותיהם של המחזיקים בנכסים. פסק הדין עסק בשאלה האם יש להורות על פינויים של תושבי מזרח ירושלים המתגוררים מזה עשרות שנים בנכסים הממוקמים בשכונת שייח ג'ראח, המכונה גם "שכונת שמעון הצדיק". 

המחלוקת על זכויות התושבים הערביים המתגוררים בשכונה נובעת מחילופי השלטון שחלו במקום. הזכויות במתחם נרכשו עוד במאה ה-19 על-ידי יהודים, והקרקע נרשמה כקרקע הקדש על שם הרבנים הראשיים בירושלים. לאחר מלחמת העצמאות, בתקופת השלטון הירדני במקום, המתחם נוהל על-ידי הממונה הירדני על נכסי האויב, ובאותה עת נבנו במקום יחידות דיור, ושוכנו בהן משפחות של פליטים פלסטינים, אשר הסכימו בתמורה לוותר על מעמדם כנתמכים על-ידי אונר"א.

המשפחות נדרשו לעמוד במספר תנאים שעניינם פיתוח הנכסים והשקעה בהם. כן הוסכם כי לאחר שתחלוף תקופה בת שלוש שנים, תועבר הבעלות בנכסים לשוכרים, בכפוף לתנאים מסוימים שנקבעו בהסכמים שנכרתו עמם.

בעקבות מלחמת ששת הימים והחלת המשפט הישראלי על ירושלים, חל שינוי נוסף במצב המשפטי באזור. הנכסים הוקנו לאפוטרופוס הכללי ובהמשך שוחררו לידי ועד עדת הספרדים בירושלים והוועד הכללי כנסת ישראל, "בכפוף לזכות צד שלישי, אם קיימת זכות כזו".

מאז התנהלו הליכים משפטיים רבים, תחילה בין הוועדים היהודיים למשפחות הערביות המתגוררות במתחם, ובהמשך בין מי שרכשה את הזכויות מהוועדים - חברת נחלת שמעון. הליכי ההסדר ביחס למקרקעין במקום טרם הושלמו. 

"רישיון בלתי הדיר"

השופטת ברק-ארז הסבירה כי הדיירים הם בעלי "רישיון בלתי הדיר", וכי מורכבותו של המקרה נובעת מכך שחוק הסדרי משפט ומינהל, שהורה על השבת זכויות בנכסים למי שהיו בעליהם לפני מלחמת העצמאות, נותר שותק לגבי זכויותיהם של מי שישבו בפועל בנכסים.

השופט סולברג סבר כי יש לדחות את הבקשה על הסף, בהיעדר הצדקה למתן רשות ערעור "'גלגול שלישי". לגופם של דברים קבע סולברג כי אין לראות את המבקשים כבעלי רישיון בלתי הדיר במקרקעין, המחייב צדדים שלישיים. לגישתו, הסכמי השכירות שנכרתו בתקופת השלטון הירדני הם ברורים, ומכוחם הוענקו למחזיקים בנכסים במתחם זכויות שכירות, אשר הפכו במרוצת השנים, עם החלת המשפט הישראלי במזרח ירושלים, לזכויות דיירות מוגנת. משהפרו המבקשים את חובותיהם כדיירים מוגנים, בצדק הורו בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי על פינויָם מן המקרקעין, ואין מקום להתערב בתוצאה זו.

השופט עמית סבר כי בהתאם למערכת החוזית שבין המחזיקים לממשלת ירדן, המחזיקים היו אמורים לשלם דמי שכירות סמליים של חצי דינר לשנה בלבד, ולכאורה ניתן היה לשכלל זכות שכירות זו לבעלות ב"נקיפת אצבע". לגישת השופט עמית, יש לאפשר למשפחות להוסיף ולהתגורר בנכסים כנגד תשלום דמי שכירות מופחתים, וזאת עד להשלמת הליכי ההסדר במקום, אז תוכרע באופן סופי שאלת הזכויות במקרקעין. 

בן גביר: "החלטה חשוכה"; שלום עכשיו: "ניצחון גדול"

יו"ר עוצמה יהודית, ח"כ איתמר בן גביר, מסר בתגובה להחלטת בית המשפט העליון: "שוב השופטים פוגעים בישראל. החלטה חשוכה, לא חוקית, פוגעת בשלטון החוק ונותנת פרס לפורעים. מחר תתקיים הפגנה במקום.

"החלטת בית המשפט העליון לשנות את החוק ולטעון טענות בשם הפורעים שהשתלטו על נכסים, ואז לפטור אותם מהגזלה ולהשאיר אותם במקום, היא החלטה חשוכה, לא חוקית, לא דמוקרטית ומנוגדת לערכי שלטון החוק ומהווה תקדים חמור מאוד שממנו ייהנו פולשים. אני מקווה שהחברה תגיש בקשה לדיון נוסף בהרכב מורחב בהרכב של תשעה שופטים. אסור לאבד את שמעון הצדיק!". 

משלום עכשיו נמסר: "זהו ניצחון גדול למאבק של שייח ג'ראח. בית המשפט העליון נתן אוויר לנשימה לעשרות פלסטינים שחרב הגירוש על צווארם. ההחלטה מבטאת כי גם שופטי העליון מבינים שלא מדובר בסכסוך נדל"ני, אלא במהלך פוליטי לגירוש פלסטינים מבתיהם, וכשהחוק גזעני ומפלה, לא ניתן לעשות צדק. הגיע הזמן שממשלת ישראל תיקח אחריות, תעצור את הנישול השיטתי של פלסטינים משייח גראח ומסילוואן, תפקיע מהמתנחלים את הבתים ותעבירם לפלסטינים". 

רע"א 2401/01 ג'עוני נ' נחלת שמעון (טרם פורסם)

צרו איתנו קשר *5988