האם המדינה חייבת להוציא מאות מיליונים בשנה על מודעות בעיתונים?

כמה כסף יכול לחסוך למדינה חוק שיעביר "פרסומי חובה" לאינטרנט? בדקנו • המשרוקית של גלובס

ח"כ שלמה קרעי, הליכוד. יומן הבוקר, רדיו ירושלים, 23.2.22 / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
ח"כ שלמה קרעי, הליכוד. יומן הבוקר, רדיו ירושלים, 23.2.22 / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

לח"כ שלמה קרעי יש הצעת חוק חדשה שנועדה לצמצם את הפרסום הממשלתי המתבצע לפי חוק בעיתונים ולהעבירו לאתר אינטרנט ייעודי. דיווחים ופרשנויות בתקשורת קשרו את ההצעה הזאת לחוסר שביעות-הרצון בליכוד מהקו החדש שנוקט העיתון "ישראל היום", שהוא אחד הגופים שנהנים לפי החוק הנוכחי מתקציב הפרסום שמנתבת הממשלה לאפיק הזה. אבל כך או כך, קרעי אכן שם דגש בהצעתו על העניין הכלכלי. הצעת החוק שהגיש אומנם מבוססת על הצעות חוק קודמות שהוגשו בעבר, אך הפעם, לראשונה, מופיע בה גם הנימוק שלפיו חובת הפרסום הזו "עולה לציבור מאות מיליוני שקלים בשנה". 

ח"כ קרעי חזר על הנימוק הזה גם בראיון שהעניק לרדיו דרום. "היום משלמים בין 300 ל-400 מיליון שקל בשנה, לא רק דרך לפ"מ (לשכת הפרסום הממשלתית). כל עירייה, כל ועדת תכנון ובנייה… יש למעלה מ-100 חוקים שמופיע (בהם) - 'צריך לפרסם בשני עיתונים יומיים'".

קרעי מצביע על תופעה קיימת. החוק הנוכחי מגדיר שורה של "פרסומי חובה" או "פרסומים סטטוטוריים" שנוגעים למגוון נושאים, שבעניינם גופי המדינה (ולעתים גם אנשים פרטיים) חייבים לפרסם מודעות בעיתונים כדי ליידע את הציבור (מודעות מן הסוג הזה מתפרסמות גם בגלובס). כך, למשל, סעיף 1א לחוק התכנון והבנייה, מחייב לפרסם מידע מסוים באחד משלושה העיתונים הנפוצים במדינה, כפי שיקבע אותם שר הפנים. אבל האם ההיקף הכספי של המודעות הללו אכן מסתכם לסכום כה גבוה של 300 עד 400 מיליון שקל בשנה? בדקנו.

על-פי מפתח התקציב, המסגרת התקציבית של לפ"מ לשנת 2022 עומדת על כ-600 מיליון שקל. עם זאת, מדובר רק במסגרת התקציב. ב-2020, למשל, עמד סך ההוצאה בפועל על 312 מיליון שקל - כלומר, כלל הוצאות הלפ"מ באותה שנה היו שוות לבדן לסדר הגודל של הסכום שלפי טענת קרעי מוקדש רק למודעות הסטטוטוריות. 

 
  

דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (הממ"מ) משנת 2021 מפרט כמה מהתקציב של לפ"מ מוקדש בכלל לפרסום בפרינט (עיתונות מודפסת) מבין שלל המדיות (רדיו, טלוויזיה, דיגיטל, שלטי חוצות וקולנוע). באופן לא מפתיע, הנתח של הפרינט נמצא בירידה חדה בחמש השנים האחרונות, הן נומינלית והן כנתח מהתקציב הכללי. בסך-הכול, בין 2015 ל-2020 (השנה האחרונה שלגביה קיים מידע מלא) הוציאה הלפ"מ כ-233 מיליון שקל על פרסום בעיתונות. כמה מתוך ההוצאה הזאת מופנה לאותן מודעות סטטוטוריות שבהן עוסק קרעי? לפי תגובה שקיבלנו מלפ"מ, מדובר בכ-70% מהסכום. כלומר, כ-163 מיליון שקל בכל התקופה או ממוצע של 27 מיליון שקל בשנה.

זה אכן רחוק מאוד מהמספרים שבהם נקב קרעי, אך צריך לזכור שהוא גם ציין כי לא כל התקציב למודעות הללו יוצא דרך לפ"מ. כמה כסף מוציאים גופים ציבוריים אחרים על אותן מודעות שהחוק מחייב אותם לפרסם? כאן המידע יותר קשה להשגה, ונאלצנו להסתמך על דוח אחר של הממ"מ מ-2009. 

לפי הדוח הזה, כ-50% מהמודעות הסטטוריות של גופים ציבוריים יוצא דרך הלפ"מ, ומחציתו דרך גופים אחרים. במילים אחרות, כדי להגיע לכלל ההוצאה הציבורית על המודעות הסטטוטוריות, צריך להכפיל את הסכום הממוצע שקיבלנו. במקרה כזה נקבל הוצאה ממוצעת של 54 מיליון שקל בשנה.

בנוסף, הדוח מציין כי רק 75% מהמודעות הסטטוטוריות הן כאלה שמפורסמות על-ידי גופים ציבוריים (משרדי ממשלה, עיריות וכדומה). ה-25% הנוספים הן מודעות שאותן נדרשים לפרסם גופים פרטיים. אם נמשיך עם הקו החישובי הזה ונצא מנקודת הנחה שהיחסים מ-2009 נשמרו עד היום - נסייג שוב שמדובר בנתונים ישנים למדי - הרי שהיקף המודעות הסטטוטוריות שמשולמות על-ידי הגופים הללו עמד ב-2020 על כ-18 מיליון שקל בשנה, ובסך-הכול כלל העיתונים בישראל התחלקו באותה שנה ב-72 מיליון שקל שהגיעו לקופתם תודות לחובת הפרסום הסטטוטורי. 

בשורה התחתונה: דבריו של קרעי לא נכונים. החוק הנוכחי אכן מחייב את המדינה ורשויות שונות לרכוש מודעות בעיתונות המודפסת כדי ליידע את הציבור בנושאים שונים. יחד עם זאת, ההוצאה השנתית הממוצעת של לפ"מ - בה עוסק החוק של קרעי - על המודעות הללו עומדת על כ-27 מיליון שקל בשנה בלבד. כלל ההוצאה הציבורית על המודעות מוערכת בכ-54 מיליון שקל בשנה.

תחקיר: אורי כהן

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: שלמה קרעי
מפלגה: הליכוד
תאריך: 23.2
ציטוט: "היום משלמים בין 300 ל-400 מיליון ש"ח בשנה, לא רק דרך לפ"מ (לשכת הפרסום הממשלתית)"
ציון: לא נכון

חבר הכנסת שלמה קרעי הגיש בשבוע שעבר הצעת חוק "חובת פרסום הודעות באינטרנט, התשפ"ב-2022", שנועדה לצמצם באופן ניכר את הפרסום הממשלתי המתבצע לפי חוק בעיתונים ולהעבירו לאתר אינטרנט יעודי. בראיון ליומן הבוקר ברדיו ירושלים מה-23.2 הסביר קרעי את הצעתו וטען כי "היום משלמים בין 300 ל-400 מיליון ש"ח בשנה, לא רק דרך לפ"מ (לשכת הפרסום הממשלתית). כל עיריה, כל ועדת תכנון ובנייה, כמעט בכל מקום. יש למעלה מ-100 חוקים בספר החוקים של ישראל שמופיע - "צריך לפרסם בשני עיתונים יומיים". אף אחד לא קורא את המודעות האלה של הפרסומים והמכרזים".

בדקנו האם אכן הפרסומים המחויבים לפי חוק בישראל עולים למשלם המיסים בין 300 ל-400 מיליון שקלים בשנה.

במדינת ישראל אכן קיימם חוקים ותקנות רבות המורים לפרסם מודעות לציבור הרחב בטרם ביצוע פעולות כלשהן. מכרזים למיניהם, פרסומי תכנון ובניה, צוואות וירושות, הודעות כונס הנכסים הרשמי, הודעות משפטיות וכו' - כל אלו מוגדרים "פרסומי חובה" או פרסומים סטטוטורים שמחייבים את יידוע הציבור. לא בכל התקנות והחוקים מוגדרים בהכרח אותם אמצעים שאמצעותם יתבצע הפרסום, אך ברובם אכן נקבע כי הפרסום ייעשה בעיתונים יומיים. כמו שמציין קרעי בראיון, סעיף 1א לחוק התכנון והבניה, לדוגמא, מחייב לפרסם מידע מסוים באחד משלושה העיתונים הנפוצים במדינה, כפי שיקבע אותם שר הפנים.

יש להדגיש כי לא כל הפרסומים הללו נעשים בשם הממשלה או גופים ציבוריים הקשורים אליה, אלא גם ישויות פרטיות או עיריות מקומיות. הפרסום שכן מתבצע בשם הממשלה נעשה באמצעות הלפ"מ, גוף עסקי השייך לממשלת ישראל ונועד לספק לה שירותי פרסום - למעשה משרד הפרסום הפרטי של הממשלה. רוב עיסוקה של הלפ"מ אינו בפרסומים סטטוטורים, אלא קמפיינים "רגילים". משרדי הממשלה או תאגידים ציבוריים המבקשים לעשות קמפיין פרסומי (לדוגמא - משרד הבריאות בתקופת הקורונה, משרד החינוך המעודד תלמידים ללמוד מתמטיקה במגמת חמש יחידות) פונים ללפ"מ וזו מוציאה אותו אל הפועל.

על פי מפתח התקציב, המסגרת התקציבית של הלפ"מ בשנת 2022 היא כ-600 מיליון ש"ח. יש להדגיש עם זאת, כי מדובר במסגרת הוצאה. בשנת 2020 לדוגמא, השנה האחרונה לגביה יש מידע על ביצוע, הלשכה השתמשה בפועל רק בכ-312 ש"ח מתוך תקציב דומה של 600 מיליון ש"ח.

מדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת משנת 2021 עולה כי התקציב שהקצתה הלפ"מ לפרסום בעיתונות, מתוך שלל המדיות (רדיו, טלוויזיה, דיגיטל, שלטי חוצות וקולנוע), נמצא בירידה חדה בחמש השנים האחרונות, הן נומינלית והן כנתח מהתקציב הכללי. בשנת 2017 48 מיליוני שקלים הוקצו לפרסום בעיתונות, שהם 23% מהוצאות הפרסום של לפ"מ. בשנת 2018 סכום זה עמד על 43.72 מיליון, ב-2019 - 37, וב-2020 הוציאה הלשכה 25 מיליון ש"ח על פרסום בעיתונים ישראלים. בשנת 2021 קיים מידע חלקי על פי הדו"ח, אך מינואר ועד נובמבר של אותה הוציאה הלפ"מ 26 מיליון ש"ח - עליה קלה לעומת שנה שעברה.

סה"כ, בין 2015-2020 הוציאה הלפ"מ על פרסומים בעיתונות כ-233 מיליון שקלים. על פי הדו"ח, והן על פי תגובה שהעבירה הלשכה ל"משרוקית", כ-70% מהיקף ההוצאות הללו הם למודעות סטטוטוריות. כלומר, כ-163 בשש שנים או 27 מיליון ש"ח בשנה.

אך כאמור, וכפי שהדגיש קרעי, הפרסומים הסטטוטורים לא נעשים "רק דרך הלפ"מ". כאן המידע קצת יותר קשה להשגה, שכן מדובר בגופים שאינם ממשלתיים ופונים למשרדי פרסום שונים שאינם מחויבים לדיווח מפורט כמו הלפ"מ. עם זאת, דו"ח נוסף של הממ"מ משנת 2009 מעריך כי 75% מהפרסום הסטטוטורי הוא ציבורי (ממשלתי ורשויות מקומיות) והשאר פרטי. בנוסף, מתוך אותם 75% ציבוריים, חצי מהפרסום נעשה באמצעות גורמים שאינם הלשכה הממשלתית. כלומר, בהנחה שמגמה זו נמשכה בעשר השנים האחרונות, מדי שנה כ-54 מיליוני שקלים מכספי המיסים הישראלים מופנים לפרסומי חובה של הממשלה ושל הרשויות המקומיות, ולא בין 300 ל-400 כפי שטען קרעי. בסך הכל, כ-72 מיליון שקל מוצאים על פרסום סטטוטורי בישראל מדי שנה, על ידי הממשלה, גופים ציבוריים אחרים וגופים או אנשים פרטיים.

הצעת החוק שהגיש קרעי מבוססת כמעט מילה במילה, כנהוג בכנסת, על הצעות חוק קודמות שהגישו חברי כנסת שונים משלל מפלגות, בין היתר ב-2010 ושוב ב-2016. אלא שבניגוד להצעות עבר, בדברי ההסבר להצעתו של קרעי מופיע לראשונה הנימוק הכלכלי, ומצוין במפורש כי מימוש חובת הפרסום הסטטוטורי "עולה לציבור מאות מיליוני שקלים בשנה". בנוסף, בניגוד למה שניתן להבין בראיון לרדיו דרום, בנוסח החוק עצמו מציע קרעי לבטל את חובת הפרסום בעיתונים רק עבור משרדי ממשלה, ולא תאגידים ציבוריים, רשויות מקומיות וכו'. כלומר החיסכון בכספי ציבור, אם תתקבל ההצעה, יהיה קטן עוד יותר, באופן משמעותי.

לסיכום, לשכת הפרסום הממשלתית מוציאה מדי שנה כ-27 מיליון שקלים על פרסום סטטוטורי. על פי הערכות של הממ"מ, הפרסום הסטטוטורי הציבורי בכללותו, כלומר סך כספי הציבור המיועדים לנושא, מגיע לכדי כ-54 מיליון בשנה. אל כך ניתן להוסיף גם פרסום סטטוטורי של חברות או אזרחים פרטיים, ומתקבל כי הסכום הכולל ש"מבוזבז" על פרסום סטטוטורי בעיתונים בישראל הוא כ-72 מיליון ש"ח בשנה. גם החישוב הזה, המרחיב ביותר, אינו מגיע ל"מאות מיליוני שקלים בשנה" כפי שטען קרעי. ובכל מקרה, הצעתו עוסקת רק בעצירת הפרסום הממשלתי בעיתונים, כלומר חיסכון של פחות מ-27 מיליון ש"ח בשנה.

לכן דבריו של קרעי אינם נכונים.

מלפם נמסר: לפמ היא מפעל עסקי של הממשלה על פי הגדרות החוק. הכנסות לפמ הן דמי טיפול שהיא גובה ממשרדי ממשלה ותאגידים ציבוריים להם היא מעניקה שירותי פרסום ורכש מדיה. המסגרת התקציבית לפעילות לפ"מ מוגדרת בחוק יסודות התקציב. לשאלתכם השניה, היקף ההוצאה בנטו למודעות מתוקף חוק, נהלים או תקנות - כ-70%.

צרו איתנו קשר *5988