באוצר וברשות ני"ע מתעניינים ביישומי קריפטו לשוק ההון

"זה לא המטבעות, זו הטכנולוגיה", אמירה זו נשמעת שוב ושוב בהתייחס לסוגיית הקריפטו. הטענה היא שהביטקוין הוא ההתחלה ליישומים פורצי דרך בטכנולוגיית הבלוקצ'יין, שנמצאת עוד בחיתוליה. אז אולי היום NFT משמשים לחובבי אספנות, אך בעתיד השימושים בהם יהיו מעבר לדמיוננו. אילו שימושים? במשרד האוצר וברשות ניירות ערך יקיימו בסוף החודש האקתון קריפטו, שיהיה ממוקד בשימושים שניתן לעשות בטכנולוגיה החדשה בתחומי שוק ההון.

הרעיון הבסיסי הוא שמדובר בטכנולוגיה שיכולת השינוי והזיוף בה נמוכה, ושניתן מראש לתכנת בה חוזים חכמים. כלומר: הקוד שבבסיס הטכנולוגיה כולל שורה של תנאים  שמובילים לתוצאה מסוימת; אם הם מתקיימים, התוצאה מתקבלת באופן אוטומטי ללא ביורוקרטיה. אלו שלוש דוגמאות לפרויקטים שיתחרו במסגרתו:

 אג"ח ממשלתית חכמה - קבוצת BlockA בראשות דפנה סיני, יוצרת אג"ח על בסיס רשת האתריום, כאשר הרעיון הוא ליצור חוזה חכם על הרשת שאליו החשכ"ל יוכל להתממשק וליצור מכרז על האג"ח. המכרז יימכר כ-NFT שלא ניתן לחלוקה, כפי שאג"ח לא ניתנת לחלוקה.

איך זה יתבצע? המשתתפים במכרז יבצעו הליך "הכר את הלקוח (KYC)", על מנת לוודא שרוכשי האג"ח אינם גורמים שמנסים להלבין באמצעותן הון, או לממן טרור. לאחר הליך זה המשתתפים ייכנסו לרשימה לבנה (WL), בדומה להנפקות NFT כיום, ורק הם יוכלו לסחור באג"ח בעתיד. התכנון הוא לבצע את תשלום הריבית דרך החוזה החכם, כלומר באופן אוטומטי, וזאת באמצעות מטבע יציב מדינתי עתידי. זה עשוי להיות השקל הדיגיטלי שמפתח בנק ישראל, או מטבע יציב אחר.

ניירות ערך - קבוצת Cypop, בראשות אבי ווליצקי, תציע אפשרות לאימות בעלות על ניירות ערך בצורה יעילה וחד חד-ערכית. מערכת רישום הבעלות על מניות על הבלוקצ'יין תאפשר וידוא (ולידציה) של פעולות מסחר בעת העברת הבעלות על המניות, כשהמסחר עצמו לא חייב להיעשות על גבי הבלוקצ'יין עצמו, אלא בכל מערכת שהיא, לאחר שהתקבל אישור על הבעלות בנכס.

מסחר משולב ב-DEFI ונכסים מסורתיים - קבוצת CryptoProof בראשות ג'ייקוב פרידמן ואהרון לנדי מפתחת מערכת לזיהוי והכרת לקוח שתעבוד גם עבור השקעה בנכסי קריפטו בעולם ה-DeFi וגם לגבי השקעה בנכסים פיננסיים מסורתיים. אחד הקשיים כיום במסחר בעולם הקריפטו הוא שהמרה של הכסף חזרה למטבעות פיאט היא תהליך ארוך ומסורבל, כשהבנקים מעלים דרישות רבות לאימות נתיב הכסף, על מנת לוודא שלא שימש להלבנת הון. המערכת של הקבוצה, למעשה תבצע הליך KYC אחיד שיוכל לשמש גם להשקעה בעולמות הקריפטו וגם בגופים פיננסיים מסורתיים, וכך מחזיקי קריפטו יוכלו להמיר אותם להשקעה בנכסים מסורתיים, וההיפך, בקלות, במקום לעבור תהליך ארוך ומתיש כפי שדורשים הבנקים היום.

את ההאקתון והשופטים מלווה מבחינה מקצועית חברת qedit שמפתחת טכנולוגיות הצפנה לפרטיות מידע ואבטחה ברשתות בלוקצ'יין.

היישום השני של זה הוא ממשלתי - כחלק מטוקני אג"ח שהממשלה תציב על רשת האתריום, ניתן יהיה לבצע במהירות הליך להכרת הלקוח.

בהאקתון שיתקיים ב-24-25 לחודש מרץ ישפטו החשכ"ל יהלי רוטנברג, יו"ר הבורסה לני"ע אריק שטיינברג, שרית פירון, שותפה מנהלת ב-Team8, גאלה בוסקוביץ' מייסדת FemTechGlobal ודניאל עידן (BIS).

סופגים ביקורת על פיגור באימוץ רגולציה מתאימה

ההתעניינות של האוצר ורשות ני"ע בפיתוח הקריפטו, ועידוד התעשייה כולה, מגיעים אחרי ביקורת בקרב פעילים בתחום על כך שישראל מפגרת באימוץ רגולציה שתתאים ותאפשר התפתחות של מיזמי קריפטו, ובעיקר עקב דחייה של מתן רשיונות לפעילות לגופים בתחום מהממונה על רשות שוק ההון.

ברשות שוק ההון מסבירים כי התהליך מתארך כיוון שהם מגבשים את אמות המידה לפעילות בתחום, שכוללות גם רגולציה שצפויה להתפרסם בקרוב, ולמשל דרישות מגופים שמעוניינים לתת שירותי משמורת ללקוחות.

עם זאת נציין כי במשרד האוצר פועלת ועדה בינמשרדית לגיבוש מבנה פיקוח אחיד ומדיניות פעולה בתחום הקריפטו, שהקים השר אביגדור ליברמן. הוועדה דנה בחסמים שקיימים כיום, ולמשל חוסר היכולת של המדינה לגבות מסים מפעילות קריפטו בחו"ל, כאשר הכסף והרווחים לא יכולים להיכנס למערכת הפיננסית בישראל. בנוסף מתקיים דיון על אופי הפיקוח על הקריפטו, כאשר בנק ישראל מטעמי יציבות מוניטרית מעוניין שהפיקוח על כל המטבעות היציבים יהיה תחתיו.

מעניין לציין כי רק בשבוע שעבר הבית הלבן פרסם את עמדתו בנוגע לקריפטו, ולפיה ארה"ב תהיה שחקן מוביל בקריפטו, והרגולציה בתחום, שהתמקדה עד כה בעיקר  במניעת הכנסת כספי קריפטו למערכת הפיננסית המקומית מחשש להלבנת הון, תורחב ותסדיר היבטים נוספים כמו הגנה על פרטיות, הגנה מהתקפות סייבר, מניעת הונאות, וכד'.