כמה מרוויחים בהייטק והאם כולם באמת מקבלים אופציות? גלובס מפרק את המיתוסים

לא כל הנוצץ זהב: בהייטק בדרך כלל מרוויחים יותר, אבל לא כולם יכולים להתקבל ולא כולם מקבלים אופציות • זה מה שעומד באמת מאחורי המיתוסים הנפוצים • אגדות ההייטק, פרויקט מיוחד 

לא כל הנוצץ זהב / איור: גיל ג'יבלי
לא כל הנוצץ זהב / איור: גיל ג'יבלי

כולם מקבלים אופציות? לא בדיוק

בהייטק תמיד מרוויחים יותר, בכל הדרגות ובכל התפקידים, גם אם לא כולם מרוויחים 35 אלף שקל בחודש. עמית רפפורט, מנכ"לית קומפיט, שפיתחה פלטפורמה להשוואת שכר והטבות לעובדים, נותנת כדוגמה את השכר החציוני למנהלת משרד מנוסה, שבחברות הייטק עומד על 17 אלף שקל בחודש. מחוץ להייטק, השכר על התפקיד הזה הוא 8,000-12,000 שקל בחודש, לפי נתוני חברת כוח האדם מנפאואר.

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

לגבי אופציות, הסיפור כבר מורכב יותר. רוב חברות ההייטק מציעות אופציות לכל העובדים, אבל לא כולן. חלקן מציעות אופציות רק למחלקות ספציפיות, לתפקידים ספציפיים או לדרגות שונות. לדברי רפפורט, לכל מועמד כדאי לבחון את מדיניות החברה ואת התרבות הארגונית שלה, ולהחליט אם הוא רוצה לעבוד במקום שעושה איפה ואיפה בין עובדים.

השקעה ברווחה לא מבטיחה מחוברות

אחד המאפיינים הבולטים של ההייטק הוא תקציבי הרווחה הבולטים שמאפשרים מימון ארוחות (באמצעות כרטיסי סיבוס/תן ביס), מקררים מלאים אוכל במטבחי המשרדים, תקציבים לפיתוח אישי ושיעורי יוגה. לפי נתוני קומפיט, 34.6% מהחברות מעניקות סבסוד חודשי של אוכל בסך 800-900 שקל, 31.1% מהחברות מעניקות סבסוד חודשי של אוכל מעל 1,000 שקל. בתקופת המגפה המירו החברות את האפשרות להשתמש בהטבה במסעדות לקניות בסופר.

לפי סקר שערכה AL Consultants, חברת ייעוץ ארגוני גלובלית המתמחה בעבודה עם סטארט-אפים בצמיחה, בקרב 300 חברות סטארט-אפ ישראליות, 12.6% מהחברות השקיעו עד 2,500 שקל בתקציב הרווחה השנתי לעובד, 34.5% השקיעו 2500-4500 שקל, 21.8% השקיעו 4500 עד 8,000, ו-12.1% עד 8,000 שקל לעובד בשנה, והשאר לא ידעו להעריך את סכום ההשקעה. אבל הממצא המעניין יותר הוא שתקציבים גדולים לא ניבאו עלייה במחוברות ובתפוקות או ירידה בתחלופת העובדים.

יוגה באמצע היום מסתירה עבודה בלתי נגמרת

העובדה שרוב חברות ההייטק מאפשרות עבודה מהבית, לפחות חלקית, יוצרת תחושה כאילו עובדי הייטק "מטגנים שניצלים" לילדים כמה שעות ביום ויוצאים ליוגה ולסידורים אימתי שמתחשק להם. האמת בשטח היא אחרת. השעות בהייטק הן ארוכות מאוד, העבודה לא נגמרת, הפגישות בזום תכופות ומתישות, ולפעמים נדרשים לשבת 12 שעות רצופות מול המחשב. גם אם לוקחים הפוגה של כמה שעות אחר הצהריים להוציא את הילדים מהגן, אחרי שהם הולכים לישון מתיישבים מול המסך לעוד כמה שעות טובות. לכל עובדי ההייטק יש לפטופ מהעבודה, מה שאומר שרובם אמורים להיות זמינים לפגישות וירטואליות או לשיחות בשעות הלילה, לפי שעון ארה"ב. לפי הסקר של AL Consultants, כ-63% עובדים יותר מ-45-55 שעות בשבוע (4% מהם מעל 60 שעות בשבוע).

זה לאו דווקא תורם לתפוקה: הסקר מצא כי חברות שבהן עובדים מעל 60 שעות בשבוע הן בסבירות של פי 7.5 לירידה בתפוקות מחברות שבהן עובדים בממוצע עד 45 שעות שבועיות, ובסבירות של פי 2 לירידה בתפוקות מאלו שעובדים בהן בממוצע 60-55 שעות. כמה חברות הבינו את ההשפעה השלילית שיש לשעות הרבות על העובדים והחלו בפיילוטים או במעבר של ממש למודלים של 4 ימי עבודה פעם בשבועיים, או חופשה ללא הגבלה. אבל היקף העבודה שלא משתנה פעמים רבות מחייב עבודה נוספת בשאר הימים.

ההייטק פותח שערים? כן, אם תעברו את כל המכשולים

לפני הקשיים בהשתלבות בחברת הייטק, צריך לעבור את משוכת הקבלה. המקומות המובטחים הם לאלה שהגיעו מיחידה טכנולוגית שאחרי רובם מחזרות חברות ההייטק עוד לפני השחרור, ו-80% מסודרים עם עבודה כמה חודשים לפני השחרור. לפי נתוני חברת ההשמה להייטק גוטפרנדס, "יוצאי יחידות מוצאים עבודה תוך 8 ימים מיום שהתחילו לחפש, לעומת תוכניתנים עם ניסיון מהאזרחות שלוקח להם בממוצע 15 ימים לחתום על החוזה".

מי שלא מגיע מיחידה טכנולוגית, יכול ללמוד את התחומים הרלוונטיים וכדי לקצר תהליכים של למידת תואר ממושך יכול להירשם לבוטקאמפ - מסלול מקוצר ועמוס של לימודים בן כמה חודשים עד שנה. הוא לא יוכל לקבל עם הידע הזה תפקיד שיקבל בוגר טכניון במדעי המחשב, אבל חלק מהבוגרים יוכלו למצוא עבודה ראשונה כג'וניורים. כדאי מאוד לבחון את איכות הבוטקאמפ. לטובים באמת קשה מאוד להתקבל.

גם בוגרי תארים לא תמיד ימצאו עבודה בקלות אם לא הגיעו מאחת האוניברסיטאות המובילות. למרות זאת, יש חברות שמצהירות שלא אכפת להן מהתואר, אלא רק מהניסיון המעשי וכל עוד המועמד יעבור את המבחנים הקשים, הוא יוכל להתקבל לחברה. לא בטוח שההצהרות האלה עומדות במבחן המציאות.

אם אין לך חברים בהייטק יהיה לך מאוד קשה להגיע למשרה הנחשקת, שכן שיטת הגיוס המובילה בתעשייה, כמחצית מהגיוסים לפי הערכות, היא "חבר מביא חבר". השיטה הזו מביאה לעוד חיסרון ידוע של חברות ההייטק: העדר גיוון. רוב העובדים בהייטק נראים אותו דבר ומגיעים מאותו מקום, למרות הצהרות החברות שהן מעודדות גיוון.

לדברי אנשים מהתעשייה, חברות שהרוב בהן הם גברים עשויות להיות לא נעימות לנשים. השיח מאוד גברי, וגם בילויי החברה יהיו סביב ספורט שגברים אוהבים ונשים לא תמיד מתחברות.

חסם נוסף ומרכזי הוא ידיעת אנגלית ברמת שפת אם - דרישה מובילה בכל תפקיד כמעט בהייטק. השיח בחברות האלה, גם במיילים הפנימיים ובוודאי עם לקוחות, מתנהל באנגלית. לקבל 90 בבגרות חמש יחידות באנגלית בתיכון זה לא מספיק.