ההייטקיסטים מנפחים את מחירי הדיור? בואו נגדיר קודם מיהו בכלל הייטקיסט

בזמן שהעובדים בורחים להייטק ושר החוץ מציב יעד של מיליון הייטקיסטים ישראלים, כלל לא ברור מי מוגדר ככזה • בבנק ישראל, למשל, בחרו בהגדרה שלא לוקחת בחשבון חברה לייצור תרופות, אבל כן מחשיבה את עובדי הלוגיסטיקה בחברות הוצאה לאור • חורים בנתונים

מי נחשב עובד הייטק? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
מי נחשב עובד הייטק? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בסיסי נתונים מהימנים ועדכניים הם תנאי סף לקבלת החלטות מושכלת. אלא שגם
בעידן עתיר מערכות מידע, חלק גדול מהנתונים הכלכליים והדמוגרפיים המשמשים לקביעת מדיניות, אינו מספק - אם בשל קשיים באיסוף מידע, בעיות מדידה או סילופים סטטיסטיים. סדרת הכתבות "חורים בנתונים" צוללת לעומק הדאטה שעל בסיסה
נקבעת מדיניות במגוון תחומים כלכליים, ובוחנת כיצד אי דיוק בנתונים עלול להוביל למסקנות שגויות ולהחלטות מוטעות

"החזון שלנו צריך להיות מיליון ישראלים בהייטק", כך אמר יאיר לפיד, לפני כחודשיים, בטקס קבלת הפנים למזכ"ל ה-OECD. שר החוץ לא הסתפק בכך והוסיף: "זה לא רק מתכנתים ומהנדסים. זה גם מזכירים ומזכירות, שיווק, מזון וקייטרינג. גם השומר בכניסה לחברת הייטק מקבל שכר גבוה יותר".

מעבר לשאלה האם זה נכון, הדברים של לפיד מעוררים תהייה - מי נחשב עובד הייטק? האם כל אדם שנוכח במשרדי חברת הייטק נחשב כהייטקיסט? ומעבר לכך, מה תחום העיסוק שמגדיר חברה כחברת הייטק? אלו שאלות קריטיות כאשר מנסים להבין כמה מרוויח עובד הייטק ומה ההשפעה שלו על המשק.

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

ההשפעה של עובדי ההייטק על מחירי הדירות

אחת העדויות לכך שהגדרת ההייטקיסט לא מספיק ברורה, היא פרק הנדל"ן בדוח בנק ישראל שפורסם לאחרונה. סעיף שמשך במיוחד את תשומת הלב היה "גידול ההכנסות ושווי נכסיהם של עובדי ההייטק". לפי בנק ישראל, "ניתן לשער שאפקט העושר של המועסקים בענף הביא לגידול הביקוש שלהם לדירות, ואיתו לעליית מחיריהן". כלומר, לעובדי ההייטק יש חלק בעליית מחירי הדירות.

כיצד ניתן לבדוק את ההשערה הזאת? מצד אחד, שיעור העובדים ב"ענף המידע והתקשורת" מבין רוכשי הדירות בארץ נמצא בכלל בירידה: מ-9.2% ב-2019, ל-8.8% בשנת 2021. מצד שני, בת"א המגמה הפוכה בדיוק: מ-13.1% ב-2020 ל-17.3% בשנת 2021. ואכן, בשנים אלו מחירי הדירות בתל אביב עלו מהר יותר מאשר בשאר הארץ. אך האם מדובר בהוכחה שמחירי הדיור בת"א עלו בגלל אותה עלייה בשיעור רוכשי ההייטק?

כדי לבחון את הטענה יש לחשב את מספר עובדי ההייטק בישראל, אך לפני כן, כאמור, נדרשת הגדרה - מה זה הייטק ומי העובדים בו.

הפקת סרטי קולנוע נחשבת להייטק?

בבנק ישראל בחרו להשתמש בהגדרת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של "עובדים בענף המידע והתקשורת". בחירה זו כלל אינה הכרחית ולמעשה, בלמ"ס עצמה, ישנה הגדרה ייעודית לענפי ההייטק, הנקראת בפשטות "תחום ההייטק".

שתי ההגדרות הללו - "עובדים בענף המידע והתקשורת" ו"תחום ההייטק" - חופפות באופן חלקי בלבד, ובכל אחת מהן יש יתרונות וחסרונות. בתור התחלה, בענף המידע והתקשורת יש 214,000 משרות, בעוד בתחום ההייטק יש 360,000 עובדים.
מה מכילה כל אחת מההגדרות? בענף המידע והתקשורת, ההגדרה שבחר בנק ישראל לעובדי ההייטק, נכללות חברות העוסקות ב"תכנות וייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים" - תחום ההייטק העיקרי שכולל מעל 150,000 עובדים. אך עם זאת, הוא כולל גם, למשל, הוצאות לאור והפקה של סרטי קולנוע וטלוויזיה.

 
  

לעומת זאת, "תחום ההייטק", על פי הלמ"ס, אינו כולל את התחומים הנ"ל, וכן כולל תחומי תעשיה כמו "ייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי", המכיל למשל את תחום ייצור השבבים בישראל שהוא "הייטקי" מאוד באופיו. תחום זה כולל 75 אלף עובדים, כחצי מאלו העובדים ב"תכנות וייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים", אך החישוב של בנק ישראל בחר להזניח אותו.

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

"תחום ההייטק" לפי הלמ"ס כולל גם ייצור תרופות (כולל תרופות הומאופתיות) ו"ייצור כלי טיס, חלליות וציוד נלווה" (הכולל, כנראה, בעיקר תעשיה צבאית). האם התחומים האלו נחשבים "הייטק"? חלקם בוודאי שכן, ואחרים בוודאי שלא, ומהבחינה הזו ניתן להבין את הבחירה של בנק ישראל לא להשתמש בהגדרה זו. אך גם ההגדרה בה השתמשו בבנק מציבה בעיות, ואי אפשר לגזור ממנה מסקנות על נטיות רכישת הדירות של עובדי הייטק בישראל.

למה בחרו בבנק ישראל להשתמש בהגדרה של "עובדים בענף המידע והתקשורת"? בעיקר מסיבות פרקטיות. בבנק ישראל אומרים ש"עד לאחרונה הלמ"ס פרסמה נתונים חודשיים על משרות שכיר ושכר למשרת שכיר ברמת הענף הכלכלי הראשי, כמו ‘מידע ותקשורת’, ולא ברמת תת-הענפים שיאפשרו להרכיב את תחום ההייטק כפי שהלמ"ס מגדיר אותו. לכן, מקובל להתייחס לענף כמייצג בצורה הטובה ביותר את ההייטק הישראלי לצורכי המחקר".

מסווגים חברות ולא עובדים

נוסף על הבעייתיות שבבחירת ההגדרה הספציפית, כל הגדרות הלמ"ס מבוססות על סיווג של חברות ולא על סיווג של עובדים. כלומר, השאלה אינה במה כל עובד בנפרד עוסק, אלא מה עיקר פעילות החברה.

בצורה כזאת, אחראי אוטומטיזציה במפעל צווארון-כחול לא ייספר כ"עובד הייטק", בזמן שמזכירה של סטארטאפ דווקא כן. על כן, כל הגדרה שנבחר תהיה אומדן גס בלבד להבחנה בין עובדי הייטק לכאלו שאינם.

גם אם נתעלם מההגדרה הבעייתית, עדיין לא ברור שהנתונים של בנק ישראל מעידים שעובדי ההייטק משפיעים על המחירים. אפילו בבנק עצמו לא ממהרים להתחייב: "נסייג ונאמר שעליית המחירים בת"א החלה כבר ב-2020, טרם הגידול של שיעור עובדי ההייטק מסך הרוכשים".

לכן, מסכם בנק ישראל: "לא סביר שהגאות בענף ההייטק הביאה לעלייה של מחירי הדירות בכלל הארץ". עם זאת, לטענת הבנק, אם הייתה השפעה - היא מרוכזת בת"א.
בשורה התחתונה, הטענה המופיעה בדו"ח של בנק ישראל בעייתית מהרבה סיבות - החל מסיווג החברות ועד הקורולציה החלקית עם עליית מחירי הדירות. אך מעבר לבעייתיות הנקודתית, הטענה הזו מעלה שאלה מהותית - נניח ואנחנו רוצים באמת להגיע למיליון עובדי הייטק, מאיפה מתחילים לספור אותם?

צרו איתנו קשר *5988