הלמ"ס בתגובה לחשיפת גלובס: "פועלים כמו שנהוג בעולם"

בחודש האחרון פתח גלובס בסדרת כתבות המציגות כשלים בנתונים שמספקת הלמ"ס לממשלה • כעת, הסטטיסטיקן הראשי מגיב לחשיפה וטוען כי לא נפל פגם בעבודתם • "הנתונים של הלמ"ס מבוססים על סקרים שוטפים וסקרים מזדמנים ייעודיים הנעשים 'מהיום למחר'"

נתונים / צילום: Shutterstock, Dina Morozova
נתונים / צילום: Shutterstock, Dina Morozova

במסגרת סדרת הכתבות "חורים בנתונים" עשינו מאמצים רבים לקבל את התייחסות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה להטיות שנמצאו בניתוח המידע, וזכינו לשיתוף פעולה חלקי בלבד. להלן תגובתו של הסטטיסטיקן הראשי בלמ"ס לדברים שפורסמו עד כה. בחרנו להביא את הדברים כלשונם. עם זאת, אנחנו עומדים מאחורי הכתבות שהיו ושעוד יהיו, ומאמינים בחשיבותן.

אני הראשון לברך על כל הזדמנות שבה מדגישים את חיוניותם של נתונים עדכניים ומהימנים לצורך קבלת החלטות מושכלות. אני מבין שתפקיד העיתונות הוא בין היתר לבקר, וגם על כך אני מברך. אך אני סבור שיש לעשות זאת באופן ענייני ובהוגנות, תוך בירור העובדות, או לפחות ציון המגבלות. לצערי, הדבר לא נעשה.

מרבית "החורים בנתונים", כפי שפרסמו בגלובס, הכילו שגיאות חריפות, ולפעמים מבלי שהתייחסותנו הובאה בכלל. יותר משיישנם חורים בנתונים, קיימים לצערי חורים בעובדות בסיסיות. כותרות אינן הכול, צריך גם תוכן אמין בעקבותיהן.

נתוני הלמ"ס מבוססים על סקרים שוטפים שאנו מבצעים - למעלה מ-60 סקרי נפשות ועסקים מדי שנה, לא כולל סקרים מזדמנים ייעודיים. אותם סקרים נעשים "מהיום למחר", והם מבוססים על קבצים מנהליים שאנו מקבלים ממשרדי ממשלה, מהרשויות המקומיות וממקורות מידע נוספים העומדים לרשותנו.

אנו שואפים כמובן לפרסם את המידע המדויק ביותר בעיתוי המוקדם ביותר, אולם מטבע הדברים אנו תלויים במידה רבה בשיתוף הפעולה של הציבור בסקרים, ובאופן ובמועד קבלת המידע מהגופים האחרים. לעיתים, עיבוד המידע מורכב ודורש טיפול יסודי בקבצי הנתונים, תוך התמודדות עם סוגיות מתודולוגיות.

בנוסף, כמשרד ממשלתי יש לנו בעיות קשות הנוגעות לתקציבים וכוח אדם. כמו כן, גם עלינו לא פסחו האתגרים משבר הקורונה כמו תחלואה, בידודים, חל"ת, ובתקופות מסוימות הפסקת הפעילות של סוקרי השטח לביצוע ראיונות פנים אל פנים.

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

סדר בנתונים - כך פועלים מדדי הלמ"ס

להלן העובדות: מדד המחירים לצרכן, שמשקולותיו מתעדכנים פעם בשנתיים, לקח בחשבון את שינויי הצריכה בתקופת משבר הקורונה. המדד, שמשקולותיו מתעדכנים פעם בשנתיים, לקח בחשבון את שינויי הצריכה בתקופת משבר הקורונה. טעות נפוצה בכתבה שהצביעה עליו כמדד שלא משקף את המציאות, קשורה לבלבול בין שינויים במחירים שצפויים להתרחש, לבין המדד עצמו שמתייחס למחירים בחודש שהסתיים.

כאשר חברות מצהירות על עליות מחירים, קיימת תחושה בציבור "שהכול עולה". בפועל, חלק מהחברות שהצהירו על עליות מחירים חזרו בהן, את חלק מהעליות ספגו רשתות השיווק, וחלק גולגלו לצרכן והשתקפו במדד המחירים לצרכן. למשל, אם מסתכלים על התייקרות סעיף המזון במדד רואים שהוא עלה ב-3.5% בשנת 2021. אנחנו כצרכנים גם נוטים לזכור בעיקר את שינויי המחירים של מוצרי הצריכה היומיומיים. בפועל, המדד משקף את צריכתם של כ-1,400 מוצרים ושירותים, שלא בהכרח נצרכים באופן יומיומי.

נעבור לסקר הוצאות משקי בית, אחד מהסקרים החשובים שמבצעת הלמ"ס. לפני כמה חודשים הודענו שנאלצנו לעכב את פרסום נתוני הסקר המעודכנים לשנים 2019 ו-2020 בשל צניחה משמעותית בשיעורי ההשבה לסקר, תופעה שאנו עדים לה במדינות רבות בעולם, ושהחמירה במהלך תקופת הקורונה. מכיוון שלא רצינו לפרסם נתונים שאיננו בטוחים במהימנותם, ובכך לגרום אולי להטיות בקרב מקבלי ההחלטות, עבדנו על פיתוח שיטת אמידה חדשה שתייצר אומדנים מהימנים.

בנוסף, החל מסוף שנת 2020, התחלנו באיסוף נתוני הכנסות גם בסקר כוח אדם, במטרה להגדיל את מדגם המשיבים לגבי הכנסותיהם. אומדנים לשנים 2019-2018 זמינים לשימוש, ובחודש הקרוב נפרסם את נתוני 2020. שאיפתנו לצמצם את הפער ולפרסם בקרוב גם את נתוני 2021. איכות נתוני הסקר תלויה קודם כל בהשתתפות הציבור, ובשיתוף הפעולה שלו במסירת המידע.

לגבי המדד החברתי-כלכלי, האומדנים אותם מפרסמת הלמ"ס הם עבור 255 רשויות מקומיות, 990 יישובים בתוך המועצות האזוריות, ועבור 1,629 אזורים סטטיסטיים בתוך 81 עיריות ומועצות מקומיות. פרסום הנתונים בפיגור של שנתיים, מהווה אומנם כותרת נחמדה, אך מדובר בניתוח מורכב מאוד, המבוסס על 14 משתנים בתחומי דמוגרפיה, השכלה, תעסוקה ורמת חיים. לא כל הנתונים זמינים עבורנו באותה שנה. בעבר היה נהוג לפרסם את המדד אחת לחמש שנים, אך הגברנו את התדירות.

בנוגע לנתוני בינוי, דיור ונדל"ן, חשוב לציין שבשנים האחרונות נעשו שיפורים רבים בסטטיסטיקה של מחירי הדירות, השכירות ונתוני הבינוי. הטענה שההתמתנות במדד מחירי הדירות התרחשה בגלל שינוי שיטת החישוב, הינה טענה פשוט שקרית ורומזת למחוזות שאיני רוצה אפילו לחשוב עליהם.

יש לציין שוועדה מייעצת מטעם המועצה הציבורית לסטטיסטיקה בחנה באופן אמפירי את שאלת ההשפעה של שינוי החישוב בטרם אמצה הלמ"ס את המתודולוגיה החדשה. בנוסף, הובהר בדוח שעסקאות מחיר למשתכן יקבלו את חשיבותן היחסית בחישוב המדד ביחס למלאי הדירות, אך השפעתם המעשית היא אפסית.

לגבי חישוב מחירי שכר דירה - הגדלנו את המדגם ושינינו את המתודולוגיה לאיתור שוכרים שמתחלפים בדירות, כל זאת במטרה לאתר כמה שיותר שוכרים חדשים וכך להפוך את המדד ליותר עדכני.

"הנתונים התפרשו באופן שגוי"

בכתבה נכתב באופן שגוי שבין השנים 2018-2021 "עלה מדד מחירי השכירות ב-3.3%, אך שכר הדירה הממוצע, עלה באותה תקופה ב-7.5%". האמת היא ששכר הדירה הממוצע אינו מייצג נאמן יותר של השינוי בשכר דירה, ומושפע מהבדלי איכות בתמהיל הדירות. מדד שכר דירה, לעומת זאת, מתבסס על שכירות חוזרת שאינה מושפעת מהבדלי איכות.

בנוסף, בכתבה נטען שההטיה במחירי השכירות השפיעה הן על מדידת סעיף שכר דירה, המהווה 5.7% ממדד המחירים לצרכן, והן על מדידת סעיף "שירותי דיור בבעלות הדיירים", המהווה 17.2% נוספים מהמדד. אולם, סעיף שירותי דיור בבעלות הדיירים מחושב באמצעות אשכולות שווי איכות, ולכן אינו מושפע משיטת המעקב אחר דירות.

בתחום הבינוי, ביצענו תהליכי שיפור לזיהוי חוסרים בהיתרי הבנייה הנשלחים ללמ"ס, והתחלנו לקבל באופן ממוחשב את ההיתרים מוועדות התכנון והבנייה.

בנוגע לנתונים אודות מצב העסקים - הלמ"ס מפרסמת לידות ומיתות של עסקים לפי ההנחיות של ארגון ה־OECD. עם זאת, מאחר שיש להמתין שנתיים עד לזיהוי "מוות" של עסק, אנו נוהגים לפרסם גם פתיחות וסגירות על בסיס נתוני הרישום במע"מ.
בנושא המשרות הפנויות במשק, הלמ"ס מבצעת את הסקר כמו שנהוג בעולם ואף בתדירות גבוהה יותר של פעם בחודש (ולא פעם ברבעון).

ביחס לפרסום השכר הממוצע למשרת שכיר שעלה בתקופות מסוימות לאורך המשבר - פרסמנו שהפיטורים והחל"ת הם של עובדים בעלי הכנסה נמוכה יחסית. בהתאם לכך, ירד השכר הממוצע עם חזרתם לשוק העבודה.

"הנתונים משקפים את השפעות המשבר"

כמה הערות כלליות לסיכום: עם פרוץ משבר הקורונה, התחלנו בביצוע שני סקרים גדולים וחדשים - ‘סקר לבחינת מצב העסקים’ ו’סקר לבחינת החוסן האזרחי’. כמו כן, הגברנו את תדירות פרסום הנתונים בסקר אמון צרכנים, התחלנו לפרסם נתוני תמותה שבועיים וחודשיים, והוספנו התייחסות מיוחדת כדי לשקף בצורה הטובה ביותר את ההשפעות הכלכליות והחברתיות של המשבר. את כל אלה עשינו לצד הספקת נתונים ועיבוד מידע שוטפים.

צרו איתנו קשר *5988