הדיון על העלאת שכר המינימום חי ובועט. אבל כמה עובדים כאלו יש בכלל?

השיח סביב שכר המינימום עולה כל כמה חודשים לכותרות והוא בעל משמעויות נרחבות למשק • עם זאת, מספר העובדים שמקבלים שכר מינימום לא ידוע, וההשפעה הכלכלית והחברתית של העלאה כזו, שנויה גם היא במחלוקת • אז איך מקבלים החלטות בלי נתונים?

תלושי משכורת
תלושי משכורת

בסיסי נתונים מהימנים ועדכניים הם תנאי סף לקבלת החלטות מושכלת. אלא שגם
בעידן עתיר מערכות מידע, חלק גדול מהנתונים הכלכליים והדמוגרפיים המשמשים לקביעת מדיניות, אינו מספק - אם בשל קשיים באיסוף מידע, בעיות מדידה או סילופים סטטיסטיים. סדרת הכתבות "חורים בנתונים" צוללת לעומק הדאטה שעל בסיסה
נקבעת מדיניות במגוון תחומים כלכליים, ובוחנת כיצד אי דיוק בנתונים עלול להוביל למסקנות שגויות ולהחלטות מוטעות 

אחד הנושאים מעוררי המחלוקת בשיח הכלכלי בישראל הוא העלאת שכר המינימום. הנושא עלה לסדר היום במהלך החודשים האחרונים בעת המו"מ על עסקת החבילה במשק בין ההסתדרות לאוצר.

העלאת שכר המינימום נחשבת דרך נוחה להעלות את שכר העובדים החלשים ללא הוצאה ממשלתית ניכרת. עם זאת, היא עלולה להביא לעלייה ביוקר המחיה, באבטלה ובריכוזיות. האם תוספת שכר שווה את האפקטים השליליים הללו?

 
  

כדי לעשות את השיקלול, קריטי לדעת לכמה עובדים מעלים את השכר. במילים אחרות - כמה עובדים בשכר מינימום יש בישראל. לכאורה, הציפיה היא שיהיה מספר ברור. אך למעשה, יש ארבעה מספרים שונים, בטווח עצום של בין 500 אלף לבין 1.5 מיליון. איך זה יכול להיות?

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

מתמטיקה: כך הפכו 40% למשתכרי מינימום


"אני גאה להיות פה בשם מיליון וחצי עובדים עבור שכר מינימום, שלהם אין אף לובי", אמרה ח"כ נעמה לזימי (העבודה) בוועדת העבודה והרווחה. גם בתקשורת הכלכלית השתמשו יותר מפעם אחת במספר זה, בעיקר בהשוואה לענף ההייטק המונה מספר עובדים נמוך בהרבה. אך האם מיליון וחצי עובדים, כ-40% מכלל השכירים בישראל, תלויים בחוק שכר מינימום לצורך פרנסתם?

על פניו, זה לא נשמע סביר. לדברי לזימי המספר מבוסס על דוח ביטוח לאומי, המפרט 1.3 מיליון שכירים המשתכרים "עד שכר מינימום", ועוד 200 אלף עצמאים. אך אלו לא בדיוק "עובדי שכר מינימום", אלא עובדים בעלי הכנסה נמוכה. למשל, שכירה המועסקת במשרה של 10,000 שקל בחודש, אך עובדת בהיקף 50% משרה - תרוויח 5,000 שקל בחודש, מה שיכניס אותה להגדרת שכר המינימום.

גם אם שכר המינימום החדש יעלה ל-40 שקל לשעה (7,200 שקל בחודש), כפי שדורשים בקמפיין של תנועת "עומדים ביחד", העובדת לא תרוויח מכך שקל, משום שהיא כבר מועסקת בשכר שעתי גבוה מכך.

באתר המאבק של התנועה נאמר ש"שכר המינימום בישראל עומד על 29.12 שקל לשעה, שהם 5,300 שקל לחודש במשרה מלאה (182 שעות בחודש). כשליש מהעובדים השכירים בישראל - 1,200,000 עובדות ועובדים משתכרים במשכורות של עד שכר המינימום".

גם בציטוטים לתקשורת הם חוזרים על המספר הזה: "כשתתכנס הכנסת לאחר הפגרה, צריך יהיה לחוקק את הצעת החוק שלנו לשכר מינימום של 40 שקל לשעה. ל-1.2 מיליון עובדים בישראל מגיעה תוספת שכר". אך על מה המספר מבוסס? באתר המאבק אין אזכור למקור, ועל אף ניסיונות חוזרים ונשנים להשיג את תגובת עומדים ביחד, פניית "גלובס" לא נענתה.

נשענים על הלמ"ס: גם לבנק ישראל יש נתון

הספקנות מתחזקת כאשר בוחנים את דוח בנק ישראל, המציין בפשטות כי "כרבע מכלל השכירים בישראל משתכרים שכר מינימום". בבנק ישראל שואבים את הנתונים מסקר הלמ"ס, ולטענתם יש בישראל כ-650 אלף עובדים בשכר מינימום בחישוב שעתי. כלומר - כאלה שעבורם חוק שכר מינימום רלוונטי. המספר נוצר על ידי חלוקה של השכר החודשי ברוטו במספר שעות העבודה המדווחות. גם זה, יש לציין, מבוסס על סקר ההוצאות של הלמ"ס שפירטנו בעבר על בעיותיו.

המספר הזה עשוי להיות בעייתי במיוחד, שכן בונוסים מעבר לשכר השעתי ודיווח שגוי של שעות העבודה עשויים להטות את המספר לכל כיוון. בנוסף, יש לציין כי אמנם בנק ישראל שאב את הנתונים מהלמ"ס וטען כי יש 650 אלף עובדים בשכר מינימום, אך על פי דוח הלמ"ס האחרון שפורסם ב־2019, מספרם עמד על 671 אלף.

וגם נתון זה אינו שלם. בעקבות בקשת "גלובס" מהלמ"ס לנתונים המקוריים, בלמ"ס ציינו באופן מפורש: "הנתונים הם לפי הכנסה ברוטו, וכוללים חיילים ועובדים זרים". כלומר, חיילי חובה המשתכרים "דמי קיום" של לכל היותר 3,000 שקל בחודש נחשבים כעובדי שכר מינימום באומדן הלמ"ס. הם אכן חיים מהכנסה זעירה, אך חוק שכר מינימום לא רלוונטי עבורם. רק החלטה פוליטית והוצאה ממשלתית יכולות לסייע להם.

המספר הנוסף: איך מחשבים הכנסה מטיפים?


גם התאחדות התעשיינים מתבססת על נתוני הלמ"ס, אך לשיטתה יש לחסר מהנתונים לפחות 100,000 חיילי חובה. זאת, כנראה, על סמך הנתון העדכני ביותר על כוח האדם בצה"ל, המונה כ-178 אלף חיילים סדירים (חובה וקבע כאחד).

עוד אומרים בהתאחדות התעשיינים ש"מבדיקה עם הלמ"ס עולה כי לא בכל המקרים הסקר יודע להתחשב בהכנסה מתשרים ("טיפים"), בעיקר עבור ענף שירותי אוכל ואירוח, ועבור שליחים, בעיקר בענפי האוכל, המסחר והתחבורה". ואכן, בתחום "שירותי אירוח ואוכל" כהגדרתו בלמ"ס יש כ-48 אלף עובדים בשכר מינימום, שחלק ניכר מהם מקבל שכר גבוה בהרבה בטיפים, ורק מובטח להם תיאורטית שאם הטיפים יסתכמו לפחות מכך - ישלמו להם שכר מינימום.

אם נלך לשיטת דוח התאחדות התעשיינים, אמורים להיות בישראל כחצי מיליון עובדים בשכר מינימום בשנת 2019, שמהווים כ-15% מכלל השכירים בישראל באותה השנה. מאז, השכר החציוני במשק עלה, כך שייתכן והיום שיעור המשתכרים שכר מינימום נמוך עוד יותר. למעשה, הענף בעל הריכוז הגבוה ביותר של מרוויחי שכר מינימום, "מנהל ציבורי ובטחון", מורכב כנראה בעיקר ממאבטחים ששכרם נקבע בצו הרחבה ממשלתי. בענף יש כ-172 אלף עובדים.

לסיכום, לא ברור כמה עובדים בשכר מינימום קיימים בישראל. הנתונים המשמשים בפי תומכי העלאתו גבוהים דרמטית מאלו המסופקים מהמדינה, אך גם אלו עלולים להיות מוטים. במצב כזה, קשה מאד לבצע שיקול כלכלי רציונלי בבואנו להעלות את שכר המינימום. בלי נתונים ראויים, השיח בנושא ימשיך להיות מבוסס על תחושות בטן והנחות מוקדמות בלבד.

צרו איתנו קשר *5988