מגששים באפלה: נתונים חסרים, שגויים או לא מעודכנים

אם בסיס נתונים אמין ושקוף הוא תנאי סף לכל מי שרוצה להתייעל, כדאי לדעת שהנתונים הרבים שאנחנו מקבלים מגופי המדינה לא מהימנים, מה שעלול חלילה להביא לקבלת החלטות הרות אסון • עם תקציב שנתי של 281 מיליון שקל בהחלט מותר לצפות מהלמ"ס לתוצרים שיכבדו אותו ואת המדינה. זה לא ממש קורה

מבקר המדינה לשעבר השופט בדימוס יוסף שפירא. אמר בזמנו כי ''על הלמ''ס לוודא שהמידע הסטטיסטי שהיא מפרסמת עומד בסטנדרטים המקצועיים הנדרשים בתחום'' / צילום: איל יצהר
מבקר המדינה לשעבר השופט בדימוס יוסף שפירא. אמר בזמנו כי ''על הלמ''ס לוודא שהמידע הסטטיסטי שהיא מפרסמת עומד בסטנדרטים המקצועיים הנדרשים בתחום'' / צילום: איל יצהר

גם אם פה ושם האינטואיציות שלנו מוכיחות את עצמן, ברור שאי אפשר לנהל את מה שאי אפשר למדוד. ואם בסיס נתונים מהימן ושקוף הוא תנאי סף לכל מי שרוצה להתייעל ולשנות, כדאי לדעת שהנתונים הרבים שאנחנו מקבלים מגופי המדינה חסרים, שגויים או סתם לא מעודכנים, מה שעלול חלילה להביא לקבלת החלטות הרות אסון.

כך התמכרו קובעי המדיניות לסקר שמשבש את נתוני מדד המחירים לצרכן

גופים רבים אחראים לקשת הנתונים שמפרסמת מדינת ישראל, אולם אבן הראשה היא הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הנתונים שהיא מפרסמת משמשים לגיבוש תחזיות והחלטות של הממשלה, של בנק ישראל ועד לאחרונת החברות במשק. עם תקציב שנתי של 281 מיליון שקל בהחלט מותר לצפות מהלמ"ס - מונופול הנתונים והמידע של ישראל - לתוצרים שיכבדו אותו ואת המדינה. זה לא ממש קורה.

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

המבקר: "לא מספיק" בסטטיסטיקה

כלכלני המאקרו זוכרים את הפארסה שארעה באביב 2016, כשהלמ"ס דיווחה שהמשק רשם ברבעון הראשון צמיחה של 0.8% - המשקפת צמיחה שלילית לנפש. בעקבות זאת, חברת הדירוג מודי’ס התריעה שמדובר באירוע שלילי, בנק ישראל והבנקים המסחריים הורידו את תחזיות הצמיחה, ובכירי המשק דרשו מהממשלה להתערב ולהכין תוכנית חירום להעלאת הצמיחה. בדיעבד הסתבר, כי המשק צמח באותו רבעון ב-3.1%. בלמ"ס הסבירו אז - כמו שהם מסבירים מידי רבעון, כשנתוני התחלות הבנייה למשל מתעדכנים לאחור, בתוספת בדיעבד של אלפי דירות - שזה המחיר של פרסום אומדן מהיר, לפני עיבוד וניתוח. ואף אחד לא עוצר לחשוב האם לא כדאי לחכות למינימום עיבוד וניתוח, לפני שמנופפים במספרי סרק.

כבר במאי 2014 התריע מבקר המדינה כי "תמונת המצב מלמדת על ליקויים בפעולות הלמ"ס וחלק ממוסדות המדינה, בכל הנוגע לגיבוש המידע הסטטיסטי. לא הונחה תשתית מקצועית מספקת של נתונים לשימושם של מקבלי ההחלטות במשרדי הממשלה, של מכוני מחקר ושל הציבור הרחב".

המבקר דרש בשעתו כי "על הלמ"ס לוודא שהמידע הסטטיסטי שהיא מפרסמת עומד בסטנדרטים המקצועיים הנדרשים בתחום הסטטיסטיקה". קשה לומר אם התקדמנו מאז או שהידרדרנו עוד קצת.

ובכל מקרה, אסור להתמקד רק בביקורת על הלמ"ס, כשממשלת ישראל עצמה מעדיפה בלא מעט מקרים שאזרחיה יגששו באפלה. הדוגמה המובהקת היא היכולת המוגבלת מאוד של הלמ"ס לדווח מידי חודש מה קרה לאינפלציה. בחוק ההסדרים האחרון אמור היה להיכנס סעיף שיחייב משכירי דירות לדווח על הכנסתם בכל שנה (גם מתחת לתקרת המס), מה שהיה מאפשר סוף סוף למדינה לגבש לראשונה מסד נתונים על המחירים בשוק השכירות - המהווה 25% ממדד המחירים לצרכן. אבל הפוליטיקאים שלנו העדיפו להשאיר את הסעיף בחוץ, והדיווח על מחירי השכירות ימשיך להתבסס על סקר טלפוני של הלמ"ס.

ואנחנו? נמשיך להאמין שמדד המחירים לצרכן - זה שמודד את האינפלציה בישראל, שחלק גדול מהמשכנתאות שלנו מוצמדות אליו, ושאפילו 50% מתעריף הארנונה השנתי נקבע לפיו - אכן תקף ומהימן. לא שיש לנו ברירה.   

צרו איתנו קשר *5988