המיזם שקידם שיח ציבורי מבוסס נתונים

מגפת הקורונה הנכיחה את הצורך בהנגשת המידע על מצב התחלואה, ודשבורד הקורונה שהשיק משרד הבריאות ביוני 2020 הפך את קריאת הנתונים לנחלת הכלל: כמה חולים ומאושפזים יש, שיעור הבדיקות החיוביות, מעקב צמוד אחרי מקדם ההדבקה, שיעור המתחסנים ועוד עשרות נתונים המתעדכנים כמה פעמים ביום. חובבי דאטה וחוקרי בריאות הציבור השתמשו בנתונים האלה כדי להסביר לציבור על קצב התפשטות המגפה והאפקטיביות של החיסונים, לדוגמה. קיומו של הדשבורד לא מנע פייק ניוז והטעיות בתקשורת וברשת, אך הוא תרם לשיח מבוסס נתו נים ולדיון מעמיק בהשלכות המגפה.

חבלי הלידה של דשבורד הקורונה היו לא קלים. חודש לאחר ההשקה שלו עדיין היה צריך להסביר לגולשים איך לקרוא אותו, אך עם הזמן הוא השתפר ובהמשך גם הורחב מסד הנתונים. משרד הבריאות הוכיח שהוא מסוגל בתוך שלושה חודשים לפתח דשבורד ברמה גבוהה, ועכשיו נשאלת השאלה מדוע להנגיש כך נתוני תחלואה נוספים.

למעשה, למשרד הבריאות יש דשבורד נוסף, "מערכת BI להצגת נתוני סיבות מוות בישראל", ותפקידו למפות את הפטירות בישראל: סיבות המוות, גיל התמותה, השינוי לאורך זמן ופילוח לפי מגזרים. אלא שהפעם האחרונה שהדשבורד הזה עודכן היה ב-2016. מעבר לכך, הממשק לא נוח לשימוש. הדאטה עצמו, יש לציין, כבר קיים בדו ח שכותרתו "סיבות מוות מפורטות בישראל", אבל הוא אינו מונגש לציבור ולא ניתן להורידו לקובץ אקסל לצורך עיבוד שלו.

לפי משרד הבריאות, "הלמ"ס כגוף האחראי במדינת ישראל על נתוני סיבות מוות מעדכן את משרד הבריאות בנתונים כשנתיים אחורה. עם קבלת נתוני 2017-2019 המשרד החל מיד בתהליכי העדכון שיסתיימו ויהיו נגישים לציבור לקראת סוף מאי". במשרד הבריאות גם מבטיחים שהם יעלו בחודש מאי דשבורד שינגיש נתונים לגבי מחלת הפוליו. לגבי מחלות נפוצות יותר כמו מחלות לב וסרטן, אין עדיין מערכת נגישה. "כשתוצג תוכנית העבודה לשנה הבאה, יישקל גם הנושא הזה", אומרים שם.

האם השקת מערכת נתונים היא משימה טכנולוגית מורכבת כל כך? לדברי רן בר זיק, ארכיטקט תוכנה בכיר בסלוטו ומרצה בקריה האקדמית אונו, "ויזואליזציה של מידע היא עניין מאוד פשוט. אם אפשר לעדכן את הנתונים בדוח, אפשר לעדכן אותו גם באתר ייעודי. עיקר העבודה להכנת דשבורד הוא הגרפיקה, והמון חברות עושות את זה. אפילו יש בקוד פתוח. במגזר הפרטי רואים את זה המון, אבל בממשלה לא מצליחים כי צריך יכולת פיתוח מודרנית".

לדברי בר זיק, ייתכן שהפתרון אכן נמצא ביוזמות פרטיות. הוא נותן כדוגמה את אתר ההגרלות של משרד השיכון. "זה היה אתר לא טוב, ומתכנת מהמגזר הפרטי בנה מעליו שכבה ששאבה את הנתונים והציגה אותם הרבה יותר טוב", הוא אומר. כפי שפרסמנו בגלובס, ליעד יוס, ארכיטקט תוכנה ופרונט אנד בחברת Duda , ואסטרונאוט אנלוגי ב- OeWF , פורום החלל האוסטרי, פיתח אתר אלטרנטיבי לזה של משרד השיכון, עם מידע רלוונטי המוצג באופן נגיש, ניתן לפילוח, לסינון ולארגון לפי בחירת הגולש. בתוך 24 שעות, ביקרו באתר שלו יותר מ-11 אלף איש.

"הפתרון בעיניי", מסכם בר זיק, "הוא שמשרד הבריאות יפרסם את הנתונים בפורמט גולמי, ומתכנתים כבר ידאגו לעשות את השאר ביוזמתם, ללא צורך בהשקעת משאבים ציבוריים והמתנה ארוכה".

ממשרד הבריאות נמסר: "מטבע הדברים, עשייה מרובה בזמן קצר יכולה להביא גם לטעויות, אך הן תוקנו במהרה וללא פגיעה בשירותים לממשלה ולציבור. משרד הבריאות מפעיל מערך מערכות מידע ומחשוב מתקדם הנמצא בחזית הטכנולוגית ומשמש מודל למשרדי ממשלה ותעשייה בארץ ובעולם. בשנתיים האחרונות, עם התפרצות הקורונה, העמיד משרד הבריאות פתרונות רבים טכנולוגיים ודיגיטליים, שכוללים חוויות שימוש והנגשת מידע ברזולוציה נרחבת גם ברמה הבינלאומית".

דשבורד הקורונה

פעילות: הנגשת נתוני תחלואה והתחסנות מעודכנים לציבור
מקום: אתר משרד הבריאות
שנה: 2020
למה זה חשוב: קידום מחקר בתחומי הבריאות ושיח ציבורי מבוסס נתונים
תחומים נוספים ליישום: תחלואת סרטן ולב, ולמעשה כל מידע בתחומי הבריאות