מה נשאר ממיתוס הסטארט-אפ הרזה וההתפכחות של נטפליקס‎‎

איזו אפליה משמרת פייסבוק בישראל • מדוע טיקטוק ממכרת יותר מכל רשת חברתית אחרת • כיצד פועל "צבא האינטרנט" של אוקראינה נגד המותגים הגדולים שפועלים ברוסיה • מה חושבת היזמת הסדרתית על הקולגות שלה בענף השבבים הישראלי • ואילו מיתוסים בהייטק הישראלי ניתן לנפץ? • השבוע שהיה בהייטק ומדע

נטפליקס פספסה בגדול / צילום: Shutterstock
נטפליקס פספסה בגדול / צילום: Shutterstock

אין מקום מתאים יותר להיווצרותם של מיתוסים מאשר ענף ההייטק. זו תעשייה פרטית ברובה, נטולת רגולציה, והמידע על ביצועיה נתון לרוב בידי מתי מעט יזמים ומשקיעים אשר משחררים אותו לציבור כראות עיניהם. למרבה המזל, שוק ההון מהווה שובר גלים מוצק עליו מתנפצים כמה מהמיתוסים האלה כל כמה שנים.

לקבלת סיכום השבוע במייל: הירשמו כאן

התעשרויות פתאומיות, טכנולוגיות מהפכניות, יזמים-חלוצים רבי השפעה, הנפקות ענק וכשלונות קולוסאליים. ענף הטכנולוגיה משנה את המציאות החברתית והטכנולוגית סביבנו ומסדר מחדש את הנחות היסוד לגבי העולם בו אנו חיים. כתבי גלובס התחקו אחר המיתוסים הבולטים של השנים האחרונות וחזרו עם מסקנות מפתיעות.

אופיר דור צלל אל המיתוסים שמאחורי סיפורי ההקמה של החברות הגדולות; אסף גלעד בדק מה נותר מתנועת הסטארט-אפ הרזה יותר מעשור לאחר לידתה; דפנה ברמלי-גולן התחקתה אחר השאיפה הכלל-ישראלית לעבוד בהייטק ועידן ארץ ביקש לענות על השאלה: מיהו הייטקיסט?

וגם: לאן טסלה הולכת אחרי הדוחות המצוינים שלה מסוף השבוע; האפליה שפייסבוק אסרה על עצמה בארה"ב ובאירופה אבל ממשיכה בישראל; מה דוחק יזמים לזרועות בנקאי ההלוואות; וקרב הפרזנטציות החדש של ההייטק הישראלי.

הנה שמונה דברים מעניינים שכתבנו עליהם השבוע. קריאה מהנה.

1. בינואר נטפליקס חזתה צמיחה של 2.5 מיליון מנויים, אך השבוע התברר שהיא איבדה 200 אלף מנויים. חלק מהסטיה נובע מניתוק מנויים ברוסיה, אך גם כשמנטרלים זאת, נטפליקס עדיין פספסה בגדול. מה שעובר על החברה הוא איום שמרחף מעל עוד רבות שנחשבו לכוכבות הקורונה, כמו שופיפיי, אטסי ואפילו וויקס ורובלוקס. ניתוח גלובס.

2. טסלה פרסמה בשבוע החולף דוחות לרבעון הראשון של השנה והציגה תוצאות חזקות מאוד. מהצמיחה הגבוהה ברווח ועד למיזם הרובוטים: השאלה המתבקשת היא לאן טסלה הולכת מכאן. דוחות כאלה לא נראו הרבה זמן. כל מה שכדאי לדעת על התוצאות המדהימות של טסלה.

3. שוק ההלוואות לסטארט־אפים מתאים את עצמו למשבר: כשיותר חברות מוותרות על גיוסים פרטיים במטרה להימנע מירידת השווי, הבנקאים מספקים מענה אך מקשיחים תנאים. בתחום הפינטק, חברות הייטק זיהו את הצורך הגובר ומציעות הלוואות עבור הסטארט־אפים הצעירים. משקיע: "השווי של החברות טיפס במהלך השנתיים האחרונות לרמות גבוהות, לא מציאותיות בחלקן". עלייתו של שוק ההלוואות לסטארט-אפים מסמן שנה אבודה להייטק הישראלי.

4. הסטארט-אפ דמוסטאק, שמפתח תוכנה המאפשרת לאנשי מכירות בעולם התוכנה ליצור בעצמם הדגמה של המוצר, הודיע על גיוס של 34 מיליון דולר. הגיוס מגיע חודשים ספורים לאחר שסטארט-אפ ישראלי אחר בתחום, וולנט, גייס 35 מיליון דולר לשם אותה המטרה. הקרב החדש בהייטק הישראלי: מי יבנה את ההדגמות לאנשי המכירות בעולם?

5. בעקבות ביקורת רבה בעולם, הרשת החברתית ביטלה את האפשרות לפלח את קהל היעד שנחשף למודעות דרושים. אלא שפייסבוק בישראל ממשיכה, מסיבה שאינה ברורה ולכאורה מנוגדת לחוק, להסתיר הזדמנויות תעסוקה ממשתמשים על סמך גילם, גם לאחר שהוגשה תביעה נגדה.

6. אחרי עשורים כבכירה באינטל ובמלאנוקס, אוולין לנדמן החליטה לעזוב הכל ולהקים סטארט-אפ מהפכני שידע לזהות התיישנות שבבים במכשירים אלקטרוניים רגע לפני שהם מתקלקלים. עם השלמת גיוס של 150 מיליון דולר היא מספרת על ההמצאה שבהתחלה נראתה לכולם כמו מדע בדיוני, על הבדידות הנשית בתחום ומדוע אינה מתחרטת על הפרישה ממלאנוקס שנייה לפני האקזיט.

7. מדוע טיקטוק ממכרת יותר מאשר כל רשת חברתית אחרת, מה עושה הזרם הבלתי נגמר של עונג מיידי למוח של ילדים ואיך בכל זאת אפשר לצמצם את הנזקים ולשפר את הקשב שלהם? וול סטריט ג'ורנל מציגה: מה קורה למח כשצופים בטיקטוק?

8. המתנדבים ב"צבא האינטרנט", שהוקם ע"י המשרד לשינוי דיגיטלי של אוקראינה, פועלים ברשתות החברתיות נגד חברות שונות, בהן מקדונלד'ס, ג'ונסון אנד ג'ונסון ונסטלה.