הצרות של האפליקציות לשירותי הסעות: המשקיעים נעשו חשדנים, והנוסעים מתקשים לתפוס מונית

אובדן השווי של אפליקציית המוניות גט - משווי של 1.5 מיליארד דולר במאי 2019 ל-265 מיליון דולר כיום - הוא אירוע כואב במיוחד לחברת שירותי המוניות הישראלית. זה אמנם תוצר של תנאי שוק, אך הוא ייחודי לגט, בתור היותה חברה בעלת דנ"א רוסי. בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, נאלצה גט, כמי שמעוניינת להמשיך ולפעול גם במדינות אירופה, לסגור את פעילותה ברוסיה.

לחברה אף משקיעים רוסיים בדמות הבנק הרוסי הלאומי סברבנק - הבנק הראשון שנכנס למשטר הסנקציות המערבי בעקבות המלחמה. זאת, לצד הקרנות ברינג ווסטוק וניו ווסטוק ונצ’רס (VNV) - האחרונה הייתה זו שחשפה את ירידת הערך של החברה בדיווח לבורסה השבדית. עם משטר סנקציות שמגביל את יכולתה למשוך כספים מהמשקיעים או לגייס הון בדולרים, אין פלא שאפליקציית שירותי המוניות נמצאת בצרות.

  

גם שירות המוניות יאנגו, הנמצאת בבעלות יאנדקס הרוסית, ומתחרה על ליבם של נהגי המוניות והנוסעים בישראל, אינו נהנה מיחס מפרגן בעולם, בלשון המעטה. השירות הוחרם כבר באסטוניה, תוך שהשלטונות המקומיים מצדיקים זאת בטענה של "איום חמור לביטחון הלאומי". אף בלטביה זכה שירות המוניות ליחס דומה וגם ממשלת ליטא ביקשה מגוגל ואפל להסיר את האפליקציה הרוסית מהחנויות שלהן במדינה.

למרות הפרסום הרב לו הוא זוכה בישראל בשבועות האחרונים, שירות משלוחי המכולת של החברה, יאנגו דיילי, צפוי לסגור את שעריו בבריטניה ובצרפת. גם בפינלנד, יאנדקס, חברת האם של יאנגו, נמצאת בצרות לאחר שחברת החשמל המקומית סגרה את החיבור לחוות השרתים היחידה של הענקית הרוסית המפעילה את שירות המוניות והמכולת של החברה באירופה. כעת, נאלצת חוות הענק לעבוד על גנרטור זולל דלק - עד להודעה חדשה.

לא רק המלחמה ברוסיה משפיעה

אבל הצרות אינן נחלתן של אפליקציות הנהגים הרוסיות בלבד, ואי אפשר להסביר את הצרות רק על ידי פלישת רוסיה לאוקראינה. ייתכן שעבורן, המלחמה היא רק תירוץ.

במכתב דרמטי, חשף בתחילת השבוע מנכ"ל אפליקציית ההסעות אובר, דארה קוסרשאהי, כי נוף ההשקעות בתחום חווה את מה שהוא מכנה כ"רעידת אדמה". מעתה, הכריז המנכ"ל, החברה תשנה את המיקוד שלה מהתרחבות בנתחי השוק שלה ודגש על רווח ה-EBITDA, כלומר רווח לפני ריבית מיסים ופחת, לתזרים מזומנים חיובי וליצירת רווח נקי.

 דארה קוסרובשהי' מנכ''ל אובר / צילום: Shutterstock

על פי ההודעה של המנכ"ל, תקציבי השיווק והמכירות של חברת שירותי המוניות יצטמצמו, וגיוסי עובדים חדשים מוגדרים מעתה כ"פריבילגיה" וייעשו במשורה. "עלינו להיות מכווני משימה לגבי העיתוי והסיבה שבגללה נגדיל את מצבת כוח-האדם שלנו", כתב המנכ"ל.

חלון הראווה של המשבר העולמי

הצהרת מנכ"ל אובר מצרפת את שירותי ההסעות לרשימת החברות שמקפיאות דה-פקטו גיוסי עובדים חדשים. שבוע שעבר הייתה זו מטא שהקפיאה את גיוסם של מהנדסים זוטרים ואף כמה מבעלי התפקידים הבכירים במערך ההנדסה.

בתחום המשלוחים, ענף שכן לאפליקציות הנהיגה, פוטרו בשבוע שעבר 500 עובדים מחברת משלוחי המכולת הישראלית-אמריקאית אבו, מתוכם 350 עובדים פוטרו בישראל. קודם לכן, פוטרו יותר מ- 400 עובדים באפליקצייה האמריקאית גו-פאף.

למרות שחוסר הסבלנות של המשקיעים כלפי חברות הרחוקות מרווחיות משפיע על ענף הטכנולוגיה כולו, כלפי אפליקציות הנהגים ישנה רגישות מיוחדת בגלל מצבן המיוחד.
חברות אלה הפכו לחלון הראווה של המשבר - או התיקון - כפי שהוא בא לידי ביטוי בשבועיים האחרונים. אלה חברות שמפגינות רגישות גבוהה ביותר למחירי הדלק המאמירים ולאינפלציה. הן נאלצות לגייס מאות מיליוני דולרים מדי שנה כדי להגדיל את נתח השוק שלהן, ולכן תלויות בחסדי המשקיעים שסבלנותם פקעה מחברות בזבזניות והפסדיות. בנוסף, הן נדרשות לשכנע נהגי מוניות ונהגים פרטיים להצטרף לשורותיהן וונאלצות להוציא מיליארדים על פרסום.

אפליקציות הנהיגה מעולם לא הרוויחו

עליית הריביות שצפויה עד סוף השנה, לצד צמצום בהון הנזיל להשקעות בשוק ההון ואינפלציה משתוללת, עשויה להביא בהכרח לירידה בכוח הקנייה של הצרכנים. כתוצאה מכך, חברות הפונות למשתמש הסופי - כמו אפליקציות הנהגים והמשלוחים - יהיו הראשונות להיפגע מכך.

מנגד, אפליקציות הנהיגה מעולם לא פעלו ברווח. חודשיים לפני שעזב את החברה, טען מנכ"ל גט דייב וייסר כי החברה רק מתקרבת לרווחיות. כאשר מנכ"ל אובר דארה קוסרשאהי מדווח על כך שהחברה "עשתה צעדים גדולים למדי לכיוון הרווחיות", הוא מדבר בעיקר על רווח ה- EBITDA, ולא על הרווח הנקי.

למעשה, אובר הלכה בכיוון ההפוך: הכנסותיה צמחו אמנם ב-140% ביחס לרבעון המקביל, אך ההפסד הנקי גדל באלפי אחוזים והגיע לסכום מפלצתי של 5.9 מיליארד דולר ברבעון הראשון, בין השאר בשל ההשקעה הכושלת באפליקציית המוניות הסינית דידי. מצבה של המתחרה ליפט  (Lyft) מעט טוב יותר, אך גם היא רחוקה מאוד מרווחיות: על הכנסות של 875 מיליון דולר שרשמה ברבעון הראשון של השנה, היא הפסידה 197 מיליון דולר, שיפור של 54% בהפסד הנקי.

אחד המרכיבים הקריטיים ביכולתן של אפליקציות לצמוח הוא גיוס נהגים - המועסקים ברובם כעצמאיים ומרוויחים בדרך כלל מההפרש שבין התשלום של הלקוח לאפליקציה לבין העמלה המוטלת עליהם. עליית מחירי הדלק בעולם - שלא נספגת תמיד על ידי האפליקציות - הופכת עבור נהגים רבים את הנסיעה למשתלמת פחות. היא אף מרתיעה לקוחות רבים מלבצע את הנסיעה במקרה שהחברות מחליטות שלא לספוג את העלייה הזו.

החברות מפסידות בגלל תמריצים לנהגים

כתוצר ישיר מכך שהנהיגה הפכה פחות משתלמת לנהגים, ליפט הודיעה בשבוע שעבר על ירידה ביכולת לגייס נהגים חדשים. מספר הנהגים הפעילים שעליו דיווחה, 17.8 מיליון, היה נמוך מתחזיות האנליסטים.

החברות מנסות לגייס נהגי מוניות באמצעות תמריצים מיוחדים שניתנים להם, בדמות הנחה בעמלות השירות. אך לא מן הנמנע שדווקא תמריץ זה, שנועד לשמור על לקוחות החברה, הוא זה שגורם, בין היתר, להפסדים שלה. ליפט הודיעה שתגדיל את התמריצים שלה לגיוס נהגים נוספים. אלא שההודעה הזו לא התקבלה כל כך יפה בקרב המשקיעים שלה - המנייה ספגה ירידה של 30% מיד לאחריה.