זכויות קרקע | טור סופ"ש

קבוצת הלחץ שמייצגת 5% מהאוכלוסייה ומספסרת בזכויות על קרקעות ענק במדינה

בזמן שהסתכלנו על בלימת רפורמת הפירות והירקות, החקלאים מפעילים בשקט יחסי מנוף לחץ גדול, חזק ויקר הרבה יותר • מגזר המושבים והקיבוצים מצליח פעם אחר פעם למנוע מהמדינה זכויות לבנייה עתידית בשטחי ענק וזוכה לרווחי עתק על חשבון משבר הנדל"ן

החקלאים מפעילים בשקט יחסי מנוף לחץ גדול, חזק ויקר הרבה יותר / צילום: Shutterstock
החקלאים מפעילים בשקט יחסי מנוף לחץ גדול, חזק ויקר הרבה יותר / צילום: Shutterstock

בזמן שהסתכלנו על רפורמת הירקות והפירות המתמסמסת תחת הלחץ של החקלאים, כדאי לשים לב לכוחו של המגזר בתחום שמניב ומשתלם לו פי כמה וכמה - נדל"ן. ככה זה כשהציבור - העירוני ברובו המוחלט - ממשיך להיות אדיש כי נורא קשה לו לראות כיצד רפורמות גדולות או תקיעתן מתגלגלות אליו לכיס. אז קבוצות הלחץ הקטנות - והחקלאים, כבודם הרב במקומם, שהם רק דוגמה בולטת - ממשיכות למשוך בחוטים, ולקשור משקולות כבדים למשק.

הפיצוי שתוקע מתחמים לעשרות אלפי דירות

בחודשים האחרונים הורידה ועדת העל הממשלתית לקידום מתחמי מגורים גדולים (הוותמ"לים) את הרגל מהגז, בעיקר מאימת המועצות האזוריות ואנשי המושבים, שאמורים היו להיפרד משטחים חקלאיים נרחבים. ראשי המועצות האזוריות מפעילים לחץ אדיר על הפוליטיקאים כדי לעצור הכרזה מתוכננת של 8 מתחמי ותמ"ל חדשים בחודש וחצי הקרובים, תוספת מתוכננת של עשרות אלפי דירות - בשדרות, להבים, קרית שמונה ועוד.

מילא אם היה מדובר בשיקולים תכנוניים, בחשיבה מחדש על צפיפות בשכונות החדשות או על עיבוי אזורים בנויים. אבל עיקר המתיחות כרגע היא בנוגע לפיצוי שיקבלו המועצות שראו את הכסף הגדול זורם בעיקר לכיסים של המושבניקים עצמם ושנהנים בין השאר מזכות ייזום על 20% לפחות מהקרקעות המיועדות לפיתוח. זכות שהם סוחרים בה עם יזמי נדל"ן תמורת מאות אלפי שקלים עבור כל יחידת דיור ושזורם לחשבון הבנק של חברי מושבים מאושרים.

וכל זה מתגמד מול הלחץ של אנשי הקיבוצים סביב זכויות הנדל"ן כמובן. תראו מה אמר שר השיכון זאב אלקין בדיון שנערך במרץ האחרון במועצת מקרקעי ישראל, על מה שאמור היה להיות אישור סופי של דוח שהניח ב-2020 מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל דאז עדיאל שמרון, שנגע - שומו שמיים - בהפחתת זכויות הקיבוצים בקרקעות שמיועדות לפיתוח עתידי. "לפי הטלפונים שקיבלתי, כל המדינה פה הייתה על הרגליים בערך", אמר אלקין לחברי המועצה, אנשים שמונו כדי לקבוע את מדיניות הקרקע של ישראל. "עצרו מבצעים חשאיים בסוריה בעת הזו. כל המטכ"ל עסק בזה. כל שאר הדברים זזו למדרון אחורי. לא חשבתי שזו שאלה משמעותית לביטחון הלאומי, אבל כעת ברור לי שזה אירוע רציני".

על מה אנחנו בעצם מדברים? לפני 5 שנים, בשנת 2017, העז שר האוצר דאז משה כחלון להקים צוות שהתבקש לבחון את האפשרות של הקיבוצים לקנות כמקשה אחת ("חלופת האגודה") את כל חלקות המגורים שברשותם, במכפלה של מספר החברים כפול 3.2. שר האוצר שמע והבין שמדובר בשיעור לא סביר, בעיקר נוכח העובדה שמרבית הקיבוצים הופכים למעשה ליישובים קהילתיים, שחלקות המגורים עצמן שוות המון כסף, ושסביר יותר שהמדינה תחליט מתי וכמה ישווקו יתרת השטחים שסביב הקיבוץ.

אבל כחלון הציץ, נפגע, ונסוג לאחור. בתחילת 2019 הוא הרגיע את הקיבוצים בהבטחה שעבודת הצוות הוקפאה "עד להודעה חדשה". אלא שאז המערכת הפוליטית נכנסה לסחרור, רמ"י עברה לידיים של שר השיכון לשעבר ליצמן, שפחות מזדהה עם מאבק הקיבוצים, והמנכ"ל שמרון זירז את עבודת הצוות. הוא הניח על השולחן את הדוח הסופי - שקבע כי אגודת הקיבוץ תוכל לרכוש קרקעות בהיקף מקסימלי של 10%-15% מעבר למכסת החברים. לא מעט, אבל כלום לעומת הזכויות הקודמות. "המדינה החליטה לשמור לעצמה את השליטה במגרשים שלא צפויים להתאכלס ב-10 עד 20 השנים הקרובות", נמסר מהצוות. חברי הצוות הדגישו: "הענקת כוח רב מדי בידי הקיבוץ עלולה להביא לפגיעה באוכלוסיות מסוימות מחוץ לקיבוץ ובתוכו, ולחוסר שוויון בהקצאת קרקע ציבורית לשימוש פרטי".

מאיפה מגיע הכוח של קומץ משפחות?

 
  

מאז עברה שנה וחצי, וגם אלקין בעיקר חושש. קשה להבין מניין שואבים אותם קיבוצים, הכוללים היום לכל היותר 170 אלף תושבים (ממוצע של 640 חברים לקיבוץ) את הכוח המופלא הזה, אבל עם עובדות קשה להתווכח. למעשה, נראה שאלקין משתמש בדוח בסה"כ כחרב פוליטית, מול מפלגת העבודה ומול שרת התחבורה מרב מיכאלי, שהבטיחה לקיבוצים שהממשלה תגנוז את המסקנות של הדוח. אז בדצמבר 2021 הוא החליט לדחות את ההחלטה ב-3 חודשים. כשאלה חלפו, הוחלט לחכות עוד 3 חודשים. מה יקרה ביוני? אתם יכולים לנחש לבד.

צרו איתנו קשר *5988