התקן מחמיר, הטכנולוגיות ישנות: למה זמן הבנייה בארץ רק מתארך

בזמן שבעולם מתקדמים לטכנולוגיות הדמיה חדשניות, ענף הבנייה הישראלי מתקשה להגיע למאה ה־21 • הסיבות נעות מהתפשרות על כוח-אדם פחות מיומן ויותר זול ועד סחבת ביבוא חומרי בנייה - מאריחים ועד עגורנים

אתר בנייה / צילום: Shutterstock, Unkas Photo
אתר בנייה / צילום: Shutterstock, Unkas Photo

גלובס צולל למשבר הדיור

ענף הדיור יוצא משליטה עם עליות מחירים בקצב מסחרר ומינוף שיא בשוקי המשכנתאות והנדל"ן. גלובס מנתח בסדרת כתבות את המשבר הלא נגמר, מציג פתרונות לצינון השוק, ופורט את הסיבות המרכזיות למצב הנוכחי: השיטה הפוליטית, פלונטר הסמכויות של הממשלה והשלטון המקומי, הריכוזיות על הקרקע והתכנון הלא היעיל, האשראי הנדיב, ומשבר התחבורה שמכתיב ומנציח את משבר הדיור. 

הבעיה: זמן הבנייה רק מתארך 

הזמן הנדרש להקים בניין בישראל רק הולך ומתארך. אם בשנות ה-90 הקימו בניין דירות בשנה וחצי, בשנת 2021 זה כבר לוקח בממוצע שנתיים וחצי. ענף הבניין בישראל מתקשה להטמיע טכנולוגיות חדשניות. לכן, ככל שהשנים עברו והבנייה הפכה מורכבת יותר (כמו בניינים גבוהים יותר ודחוסים יותר), הענף התקשה לעמוד בקצב ומשך הבנייה התארך. אבל זו לא הסיבה היחידה. קושי ביבוא חומרים, מבטון דרך אריחים ועד עגורנים, תלות בין גורמי המקצוע בשטח ומחסור בעובדים, כולם סיבות לעיכובים המתמשכים בבנייה בישראל. תוסיפו לכל אלה את ההשלכות של משבר האספקה - ונוצר שיא במשך הבנייה הממוצעת.

 
  

"בפרויקטים של בנייה יש בדרך כלל פירמידה", מסביר פרופ’ רפאל זקס, ראש המכון לחקר הבנייה בטכניון. "יש קבלן ראשי ומתחתיו קבלני משנה שאחראים על יחידות ספציפיות של עבודה". זקס מסביר כי באתרי העבודה יש תלות בין הצוותים. כלומר, כדי שצוות אחד יתחיל את עבודתו, הוא צריך לחכות שהצוות שלפניו מסיים. כך, כל עיכוב בעבודות מעכב את אלה שאחריו. "זו תוצאה של חוסר ניהול מצד החברות הקבלניות", מאשים זקס.

הקיבעון של ענף הבנייה בישראל, שמנציח שיטות מיושנות וזמני עבודה ארוכים, נובע בין היתר מהזמינות של כוח-אדם זול יחסית, בעיקר של עובדים פלסטינים אבל גם של עובדים זרים מחו"ל. בבנק ישראל ניסו ללא הצלחה לשכנע את ממשלות ישראל לעצור את זרם העובדים הזרים המגיעים לענף הבנייה בישראל, על מנת לשדרג את חדירת טכנולוגיות הבנייה ולהגדיל את הפריון בענף, אולם בדרך כלל המהלכים הללו נעצרו, בין היתר בהתערבות לובי הקבלנים. בדוח שפרסם בנק ישראל בשנה שעברה, במסגרת התוכנית להאצת הצמיחה של ישראל, נכתב כי שיעור ההשקעה בהון פיזי בענף הבינוי עומד על 6.8% מ"הערך המוסף הענפי", לעומת 9.6% במדינות ה-OECD.

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

מחקר שפרסם מכון אהרון באוניברסיטת רייכמן מעלה כי בעשור האחרון מספר העובדים הזרים בענף הבנייה הוכפל מ-15% בשנת 2011 ל-30% בשנת 2019 (כ-85 אלף עובדים). ד"ר מריאן תחאוכו, מנהלת המרכז למדיניות כלכלית של החברה הערבית במכון אהרון באוניברסיטת רייכמן מסבירה: "כשהעובדים בענף מיומנים השכר שלהם עולה, מה שמתמרץ את הקבלנים לעבור לטכנולוגיות תעשייתיות".

בכל הקשור להטמעת טכנולוגיות חדשות, בעיה מרכזית היא חסמי היבוא. בתחום הזה האצבעות המאשימות מופנות למכון התקנים בטענה לבירוקרטיה מיותרת ולגרירת רגליים במתן אישורים. כך, כדי לייבא פיגומים או עגורנים נדרש אישור ממכון התקנים שעולה עשרות אלפי שקלים ואורך חודשים ארוכים. במכון התקנים מגלגלים את הכדור לפתחו של הרגולטור - הממשלה. ד"ר בני ברוש, מנהל אגף בניין במכון התקנים, אומר לגלובס: "במכון התקנים יש כל הזמן מוצרים לאישור - מבטון ועד אריחים, ואנחנו שמחים באותה מידה כמו היבואן עם כל אישור שמתקבל כי יש לנו אינטרס לקדם את ענף הבנייה. בדרך כלל מוצר חדש שלא עמד בשום בדיקה ייקח לו כמה חודשים לאישור. אנחנו מוודאים מהצד שלנו שברגע שהמוצר מקבל את החותמת הוא תקין ב-100%".

פתרונות: הולוגרמות במקום דפי תכנון

פרופ’ זקס מסביר שישנן שלוש מגמות שיכולות להתמודד עם הבעיות באתרי העבודה וכולן מתחילות בניהול שונה של העובדים. "זה מתחיל בפילוסופית הניהול ולמגמה הזאת קוראים LEAN CONSTRUCTION (מבנה תלוי)", הוא מפרט. "הקבלן הראשי לוקח אחריות על כל לוח הזמנים ועל ניהול הייצור באתר. מדובר על מערך כלים המאפשר לקבלן הראשי לשנות את תרבות העבודה".

"חברת אינטל למשל מובילה בשיטה הזו, והם יודעים להביא פרויקטים במחצית מהזמן. אופי הפרויקטים באינטל הוא אומנם תעשייתי, וזה שונה מבנייה, אבל זה עובד טוב".
"חברת תדהר יצאה לדרך עם פרויקט של הגדלת הרווח הקבלני. הם אימצו את ה-LEAN ועוד טכנולוגיה (ה-BIM, שהיא building information modeling) ומאז פערי הרווח שלהם השתפרו משמעותית".

ה-BIM היא טכנולוגיה ממוחשבת שמאפשרת לבנות דגם ממוחשב עם כל המידע שיש בפרויקט - כולל זמן, כסף ובטיחות. הרעיון הוא שהאדריכלים, המהנדסים והקבלנים בונים את המודלים ומוסיפים להם את כל המידע וחושפים אותו לכל משתתפי הפרויקט. דבר המאפשר לכל המשתתפים לראות את המצב. "אחת המחלות המסורתיות של ענף הבנייה היא תקשורת המידע, והיא נפתרת בטכנולוגיה הזו" מציין.

דוגמה: שנה שלמה ליבוא מנוף

כדי לבנות את מרבית הבניינים בישראל, הקבלן זקוק לעגורן צריח (מה שרובנו מכנים בטעות מנוף). אריק טובול, סמנכ"ל הנדסה בקבוצת גבאי ויבואן של עגורנים כאלה, מסביר שמדובר באלמנט שיכול לקצר את זמן העבודה ולשפר את היעילות ב-100%. אלא שרק הבירוקרטיה על יבוא אותם עגורנים עושה עשרות אלפי שקלים.

 
  

"כיום יש בישראל דבר שנקרא פנקס עגורנים, אם העגורן רשום בפנקס אז יש אישור לייבא אותו במסלול הירוק אם לא אז נדרש להעביר אותו בדיקה". כיום מכון התקנים הישראלי מבקש לבדוק עגורנים (כמו הרבה מוצרים אחרים) ולאשר אותם בתקן מקומי, גם אם הם כבר עברו בדיקה באירופה או ארה"ב. "אני מבין שמכון התקנים צריך לבצע את הבדיקות שלו, אבל מעבר לעובדה שמדובר על עלויות של עשרות אלפי שקלים, התהליך לוקח המון זמן - בין שמונה חודשים לשנה כדי לאשר מוצר חדש".

צרו איתנו קשר *5988