קשת 12 | ניתוח

סייברוואן התרסקה: השקעה נוספת של קשת בהנפקות טכנולוגיה נכשלת

עסקאות ה"ברטר" של קשת למתן זמן פרסום בטלוויזיה תמורת מניות נראו אשתקד מבטיחות, אך לאחרונה הן מאכזבות בזו אחר זו: ביטול הנפקת חברת תרופות הקנאביס EPM, הנפקת סייברוואן בנאסד"ק במחיר רצפה והקריסה במניית חברת הביטוח הדיגיטלית ליברה

הקמפיין לטכנולוגיה של סייברוואן / צילום: יוטיוב
הקמפיין לטכנולוגיה של סייברוואן / צילום: יוטיוב

מניית חברת הטכנולוגיה סייברוואן  נפלה עם פתיחת שבוע המסחר שלאחר החג בבורסה בתל אביב, אחרי שבסוף השבוע שעבר השלימה את התמחור בנאסד"ק והודיעה על גיוס של 13 מיליון דולר. אם בעבר חשבו בסייברוואן שרישום למסחר בארה"ב יסייע לה להציף ערך ולהשיג שווי גבוה יותר מאשר בבורסה המקומית, הנפילות בחודשים האחרונים - הן במניית החברה והן בשוק הכללי - שינו את הכיוון.

הגיוס בנאסד"ק בוצע לפי שווי חברה של כ-16 מיליון דולר בלבד אחרי הכסף, בעוד שבשנה שעברה - כשבחברה החלו לבחון את הנושא של רישום למסחר בנאסד"ק - דובר על אפשרות של מיזוג לחברת SPAC לפי שווי מינימלי של 120 מיליון דולר. ביום המסחר הראשון במניה, היא איבדה 38% מערכה ושווייה הנוכחי של החברה מגיע לפחות מ-10 מיליון דולר - נמוך מסכום הכסף שגייסה החברה לקופתה בסוף השבוע.

סייברוואן פיתחה טכנולוגיה שמטרתה למנוע הסחת דעת מהטלפון הסלולרי בזמן נהיגה, והיא הונפקה לראשונה בת"א ביוני 2020 - במה שהייתה להנפקת ההייטק הראשונה בבורסה בת"א לאחר פרוץ מגפת הקורונה. בעקבותיה הונפקו עשרות סטארט-אפים נוספים בבורסה המקומית, ורובם המכריע הנחילו למשקיעים בהנפקה הפסדי עתק, של 50% ויותר, בדומה לסייברוואן עצמה.

 
  

סייברוואן הונפקה לפי שווי של 87 מיליון שקל לפני הכסף וגייסה אז 26 מיליון שקל; לאחר שמנייתה זינקה בחודשים שלאחר מכן, היא גייסה עוד 21.6 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים לפי שווי של 193 מיליון שקל לפני הכסף. נכון להיום מופסדים המשקיעים בהנפקה הראשונית של החברה 87% על השקעתם בעוד שלעומת מחיר השיא (נובמבר 2020) קרסה המניה בכ-95%.

סייברוואן - פשרה בשווי עקב מחסור במזומנים

במסגרת ההנפקה בנאסד"ק, גייסה סייברוואן  כאמור כ-13 מיליון דולר, כשהנפיקה כ-2.9 מיליון ADS - איגרות מעקב אחר מניותיה בת"א, כאשר כל ADS כוללת חמש מניות - במחיר של 4.13 דולר ל-ADS. בנוסף כלל הגיוס כתבי אופציה במחיר מימוש של 5 דולר ל-ADS, לתקופה של עד חמש שנים. 

את ההתפשרות בשווי החברה לצורך ההנפקה ניתן להסביר במחסור צפוי במזומנים. בדוחות 2021 שהם האחרונים שפורסמו על-ידי סייברוואן הופיעה הערת עסק חי שצירפו רואי החשבון, לפיהם: "לחברה התהוו הפסדים מתמשכים המקשים על החברה להפיק תזרימי מזומנים חיוביים מפעילות שוטפת... יתרות המזומנים ושווי מזומנים אינן בהיקף מספק המאפשר לחברה לממש את תוכניותיה העסקיות לתקופה של 12 חודשים שלאחר תום תקופת הדוח. גורמים אלה מעוררים ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה של החברה כ'עסק חי'".

בדוחות השנתיים רשמה סייברוואן הכנסות של 450 אלף שקל בלבד והפסד נקי של 26.5 מיליון שקל - כפול מב-2020 (השנה בה התחילה לרשום הכנסות). בסוף השנה היו לסייברוואן בקופה 13.7 מיליון שקל, לאחר שהציגה בשנה זו תזרים שלילי של 23.1 מיליון שקל מפעילות שוטפת. החברה מצפה להשתמש ב-4 מיליון דולר מכספי הגיוס לצורך פיתוח הדורות הבאים של הטכנולוגיה שלה, ב-3 מיליון דולר להרחבת המכירות והשיווק, ב-1 מיליון דולר להאצת המו"פ ובשאר הסכום להון חוזר ולרכישות פוטנציאליות.

בעלי המניות הבולטים בסייברוואן, לאחר הגיוס בנאסד"ק, היו חברת שירותי הרכב איתוראן עם 4.3% מהמניות, יבואנית הרכב UMI עם 4%, יעקב טננבוים עם 4.8% ומור בית השקעות עם 3.9%. למנכ"ל אורי גלבוע יש החזקה של 1.1% מההון.

מדובר בעסקת ברטר נוספת של קשת

גורם נוסף שדולל בעקבות גיוס ההון הנוכחי להחזקה מצומצמת במניית סייברוואן היא חברת המדיה שידורי קשת, שחתמה על הסכם השקעה בסייברוואן עוד לפני ההנפקה הראשונית בת"א. הסכם ההשקעה בין השתיים קבע שקשת תעניק לסייברוואן שירותי פרסום בהיקף של 3.5 מיליון שקל בתמורה להקצאת מניות שיהוו כ-6.5% מהון החברה המנפיקה. ההסכם עודכן והוארך בהמשך, ובתחילת 2021 הוקצו לקשת 288 אלף מניות סייברוואן שנסחרו אז בשווי של 8.3 מיליון שקל ואשר כיום שוויין מגיע לכחצי מיליון שקל בלבד.

נוסף על כך, בהסכמת הצדדים קשת העניקה לסייברוואן בונוס מדיה בסך 150 אלף שקל. בשנת 2021, הוצאות השיווק והמכירה של סייברוואן הסתכמו ב-2.4 מיליון שקל, עלייה קלה לעומת 2020, כאשר עיקר הסכום לפי החברה הוא תגמול מנייתי שהוקצה בהתאם להסכם עם קשת.

מקורות בקשת טוענים כי ההשקעה בסייברוואן כבר הוחזרה באמצעות מכירת חלק מהמניות שקיבלה לאחר ההנפקה, הגם שמודים שם שעל יתרת ההחזקה ספגו את הירידות החדות במניה. מבחינת קשת, ההשקעה בסייברוואן היא חלק מסדרת השקעות במיזמי טכנולוגיה טרם הנפקה בבורסה, שמבוצעות באמצעות "עסקת ברטר" - מתן זמן ושטחי פרסום בערוץ הטלוויזיה של קשת ובאתרי האינטרנט שלה תמורת קבלת מניות. הסכם שכזה חוסך הוצאות פרסום כבדות לסטארט-אפים המנפיקים ומעניק להם שווי נאה שאותו הם יכולים להציג בתשקיף, כשמבחינת קשת, הוא מהווה השקעה שלא במזומן, העשויה להבשיל לרווחים לאחר ההנפקה.

בפועל, כאמור, המצב מורכב יותר. רק לפני מספר ימים, הודיעה חברת פיתוח תרופות הקנאביס EPM עלביטול ההנפקה שתכננה בבורסה בשל המצב בשוק ההון. EPM תכננה לגייס 44 מיליון שקל לפי שווי של 381 מיליון שקל לפני הכסף, בהנפקה במודל של מימון המונים באמצעות אתר Fundit, והיא פנתה לציבור בהצעה לרכוש מניות.

זאב רוטשטיין ורשף סויסה בפרסומת של epm ביוטיוב / צילום: מתוך הפרסומת של epm ביוטיוב
 זאב רוטשטיין ורשף סויסה בפרסומת של epm ביוטיוב / צילום: מתוך הפרסומת של epm ביוטיוב

התהליך לווה בקמפיין אגרסיבי, בעקבות הסכמים שחתמה EPM עם ערוצי קשת ורשת, להם החברה הנפיקה מניות בשווי 13 מיליון שקל (מתוכו 10 מיליון שקל לקשת) תמורת שירותי הפרסום הטלוויזיוני והדיגיטלי. חבילת הפרסום הייתה אמורה להתפרש על-פני 3 שנים, ובינתיים, לטענת החברה, היא מימשה כ-4 מיליון שקל מההסכם. בעקבות ביטול ההנפקה, לרשת וקשת אפשרות לבקש את הסכום במזומן או לקבל מניות EPM לפי שווייה בגיוס הבא.

השקיעה גם בליברה קודם להנפקתה

חברה אחרת שקשת השקיעה בה ושהצליחה להנפיק היא חברת הביטוח הדיגיטלי ליברה , וגם שם ההשקעה בוצעה לפני הנפקת החברה בבורסה - ב-2018 קשת הסכימה לספק לחברה שירותי פרסום תמורת 5% מהון המניות של ליברה באותה עת. ההסכם תוקן ב-2020 ונקבע בו כי שירותי הפרסום עבור 2021-2025 יהיו בהיקף כולל של 70 מיליון שקל.

קמפיין לחברת הביטוח ליברה / צילום: יוטיוב
 קמפיין לחברת הביטוח ליברה / צילום: יוטיוב

ליברה הונפקה לפני שנה לפי שווי של 450 מיליון שקל, ובשיא נסחרה בשווי כ-880 מיליון שקל. מאז היא איבדה חלק ניכר משווייה וכיום היא נסחרת בשווי 182 מיליון שקל בלבד - ירידה של 62% במחיר המניה לעומת ההנפקה ושל 79% לעומת המחיר בשיא. גם כאן לפי מקורבים לקשת חלק מההשקעה מומש, כך שהסיכון הטמון בה מוגבל.

חברה אחרת שבה קשת בעלת מניות היא איוונטר, פלטפורמה למכירת כרטיסים. החברה תכננה בשנה שעברה להנפיק בבורסה לפי שווי של 40-50 מיליון שקל לפני הכסף, אך ההנפקה לא יצאה אל הפועל. בצינור ממתינה הנפקת חברת האופנה אורבניקה, מקבוצת קסטרו, שלפי הסכם בין הצדדים תקבל מקשת זמן אוויר בשווי 60 מיליון שקל תמורת הקצאה של כ-5% ממניותיה.