האם החרמת ההצבעה של רע"ם דומה להחרמה של כחול לבן?

גם רע"ם וגם כחול לבן החרימו הצבעות, אבל הרקע למעשים היה הפוך • המשרוקית של גלובס

מרב מיכאלי, העבודה. טלי מורנו וספי עובדיה, גל''צ, 8.6.22
מרב מיכאלי, העבודה. טלי מורנו וספי עובדיה, גל''צ, 8.6.22

נדמה שעם כל יום שחולף הקואליציה הופכת לרעועה יותר ויותר. בשבוע שעבר, כשמי שהייתה אחראית למשבר הייתה (בין היתר) רע"ם, שלא הצביעה עם הקואליציה על "חוק יו"ש", נשאלה שרת התחבורה מרב מיכאלי כיצד יש לנהוג במפלגה. "את לא מתחברת לאמירה… שצריך להעניש את רע"ם על חוסר המשמעת הקואליציונית שלהם?", שאל אותה ספי עובדיה בגל"צ. מיכאלי העדיפה להפנות את האש לכיוון אחר : "כחול לבן החרימו את המליאה לשבועיים, אני מזכירה לכם, שבועיים הם החרימו את המליאה בגלל סיפור הפנסיות". האם מה שעשתה כחול לבן בהקשר של "חוק הפנסיות" דומה למהלך של רע"ם? בדקנו.

"סיפור הפנסיות" עליו דיברה מיכאלי מתייחס לתיקון מספר 33 ל"חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), התשפ"ב-2022". לציבור הוא אכן מוכר כ"חוק הפנסיות", ומטרתו היא להסדיר בדיעבד את הגדלת הפנסיה התקציבית שמוענקת לאנשי הקבע, באישור כמעט אוטומטי של הרמטכ"ל (מה שמכונה "תוספת הרמטכ"ל"). בפברואר הממשלה נדרשה להעביר את התיקון לחוק לפחות בקריאה ראשונה, כדי למנוע התערבות של בג"ץ, אך המהלך עורר התנגדות נרחבת בקרב כמה מהמפלגות בקואליציה. בין המתנגדים היו גם שרי העבודה, שהצביעו נגד המהלך בממשלה, אך החוק עבר למרות התנגדותם (יחד איתם התנגדו גם שרי מרצ ותקווה חדשה). החוק זכה בהמשך גם לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה, שתפקידה להחליט באילו חוקים תתמוך הקואליציה בהצבעות במליאה, לאילו תתנגד, אילו יקודמו ואילו יעוכבו.

בעקבות ההחלטה הזאת הייתה אמורה הקואליציה כולה להתייצב מאחורי החוק שאותו ביקשה להעביר כחול לבן. כך נקבע, למשל, בסעיף 5 להסכם הקואליציוני בין מפלגת העבודה ליש עתיד בו נכתב כי "סיעת העבודה… תהיה מחויבת להחלטות הממשלה והנהלת הקואליציה, ותתמוך במהלכיהן בכנסת". אלא שלמרות זאת העבודה הודיעה כי לא תתמוך בחוק בכנסת (אליה הצטרפו מרצ ואביר קארה מימינה), והקואליציה נאלצה לדחות את הבאת החוק לאישור המליאה. במצב עניינים זה הודיע יו"ר כחול לבן, בני גנץ, כי מפלגתו לא תיקח חלק בהצבעות במליאה, פרט להצבעות אי אמון. עקב כך מספר הצעות חוק של האופוזיציה אושרו בקריאה טרומית, בעוד הקואליציה נאלצה למשוך חקיקה שהתכוונה להעביר.

אלא שבעוד שהמהלך של רע"ם עליו נשאלה מיכאלי נגע למפלגה שפעלה בניגוד להחלטות הממשלה והקואליציה, והפרה את ההסכמים הקואליציוניים, המהלך של כחול לבן נגע למקרה שבו שותפותיה של המפלגה לקואליציה - ביניהן מפלגת העבודה - הן אלה שאיימו להפר את ההסכמים, וסרבו להתייצב בכנסת מאחורי החלטות הממשלה. אגב, בניגוד לדבריה של מיכאלי, ההחרמה לא נמשכה שבועיים, אלא שבוע. ב-28 בפברואר המשבר נפתר, והחוק עבר בכנסת בקריאה ראשונה.

מטעמה של מיכאלי נמסר: "מפלגת העבודה היא המפלגה היציבה ביותר בקואליציה הזו, שבשונה ממפלגות אחרות לא החרימה את המליאה וגרמה לאי-העלאת חקיקה במשך למעלה משבוע ולא הצביעה נגד הקואליציה אף פעם. נמשיך לשמור על שלמות הממשלה והקואליציה ולנהל מאבקים צודקים לטובת הציבור בישראל תוך הידברות וחתירה לפשרות. מצופה מכל המפלגות בקואליציה לנהוג כך גם ולגלות אחריות". 

בשורה התחתונה: דבריה של מיכאלי מטעים. בניגוד לאופן שבו פעלו חברי רע"ם ב"חוק יו"ש", עצם המאבק של כחול לבן למען העברת "חוק הפנסיות" לא נבע מתוך הפרה של המשמעת הקואליציונית, אלא היה חלק ממהלך שנועד לגרום למפלגות אחרות - ביניהן העבודה - לקיים את ההסכמים הקואליציוניים. בנוסף, ההחרמה המדוברת ארכה שבוע ולא שבועיים.

תחקיר: אורי כהן

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: מרב מיכאלי
מפלגה: העבודה
תאריך: 8.6
ציטוט: "לא רק רע"מ מפגינים חוסר משמעת קואליציונית. כחול לבן החרימו את המליאה לשבועיים בגלל סיפור הפנסיות".
ציון: מטעה

שרת התחבורה מרב מיכאלי התראיינה ב-8.6 לתכנית של טלי מורנו וספי עובדיה בגלי צה"ל ונדרשה להתייחס למצבה הרעוע של הקואליציה בה היא חברה. "את לא מתחברת לאמירה הפוליטית, שמגיעה בימים האחרונים, שצריך להעניש את רע"ם על חוסר המשמעת הקואליציונית שלהם?", שאל עובדיה. "לא רק רע"מ מפגינים חוסר משמעת קואליציונית", השיבה מיכאלי וניצלה את ההזדמנות כדי לתקוף את המפלגה שאיתה כנראה תתחרה על מאגר המצביעים בבחירות הבאות. "כחול לבן החרימו את המליאה לשבועיים, אני מזכירה לכם, שבועיים הם החרימו את המליאה בגלל סיפור הפנסיות".

מיכאלי ביקשה להזכיר לנו, אז נזכרנו גם בעוד כמה פרטים מהאירוע.

"סיפור הפנסיות" מתייחס לתיקון מספר 33 ל"חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), התשפ"ב-2022", שהועלה להצבעה בכנסת בפברואר האחרון. לציבור הוא מוכר כ"חוק הפנסיות" או "חוק הגדלת הרמטכ"ל", ומטרתו להסדיר בדיעבד בחוק פעולה שנעשתה במשך שנים ארוכות ללא הליך מוסדר וחוקי - הגדלת הפנסיה התקציבית שמקבלים אנשי קבע שיצאו לגמלאות, באישור כמעט אוטומטי של רמטכ"ל צה"ל.

הממשלה נדרשה להעביר את התיקון לחוק לפחות בקריאה ראשונה בכנסת, כדי למנוע התערבות של בג"ץ בדמות פסיקת ביניים שעלולה הייתה לבטל או להקפיא את תשלום הפנסיות. בג"ץ האריך מעת לעת את הדדליין שקבע למדינה, ולבסוף הוא נקבע לסוף חודש פברואר. החוק עורר התנגדות נרחבת בציבור וכן באגפים מסוימים בקואליציה, מימין ומשמאל.

כך, בהצבעה הראשונה על החוק, בממשלה ב-22.8.21, התנגדו לו שרים ממפלגת העבודה, מתקווה חדשה וממרצ. לאחר כשלושה שבועות החוק הובא להצבעה בוועדת שרים לחקיקה, שתפקידה להחליט באילו חוקים תתמוך הקואליציה בהצבעות במליאה, לאילו תתנגד, אילו יקודמו ואילו יעוכבו או לא יובאו להצבעה. גם את המשוכה הזו עברה הצעת החוק, על אף התנגדות חוזרת של חלק מחברי הוועדה (היו"ר גדעון סער, זאב אלקין, ותמר זנדברג). השלב הבא היה אמור להיות הצבעה על החוק בקריאה ראשונה במליאת הכנסת בסוף חודש ינואר 2022, אך זו נדחתה לאחר שהקואליציה לא הצליחה להשיג רוב למהלך.

ביום שני, ה-21.2.22, הודיע יו"ר כחול לבן ושר הביטחון בני גנץ כי מפלגתו לא תיקח חלק בהצבעות במליאה, פרט להצבעות אי אמון, לאחר שחברי כנסת ושרים ממפלגות העבודה ומרצ (וכן סגן השר אביר קארה) הבטיחו להמשיך להתנגד לחוק הפנסיות. לאורך חודשים אלו התבטאו מיכאלי ואחרים נגד החוק והתחייבו להתנגד לו. בחסות ההחרמה של כחול לבן את הכנסת עברו באותו שבוע כמה הצעות חוק של האופוזיציה בקריאה טרומית, והקואליציה נאלצה למשוך שורה של חוקים משלה ולדחות את ההצבעה עליהם.

אלא שבניגוד לאירועים מהימים האחרונים, אליהם השוותה מיכאלי את התנהלות כחול לבן, המפלגה של גנץ לא פעלה בניגוד לסיכומים של הקואליציה או הצביעה נגד חוקים שקודמו על ידי הממשלה. להיפך, הייתה זו מפלגת העבודה שבדומה לרע"ם, ג'ידא רינאוי זועבי ואחרים כיום, סירבה אז לתמוך בחוק שאושר בממשלה ובוועדת שרים לחקיקה, ובכך איימה להפר את ההסכמים הקואליציונים עליהם חתמה עם הקמת הממשלה.

סעיף 5 להסכם בין מפלגת העבודה ליש עתיד מה-10.6.21 קובע כי "סיעת העבודה תתמוך בהקמת הממשלה, תהיה חלק מהקואליציה, תהיה מחויבת להחלטות הממשלה והנהלת הקואליציה, ותתמוך במהלכיהן בכנסת". כמובן שלא נאמר בהסכם כי למפלגה תישמר הזכות להתנגד בכנסת להחלטות ממשלה שעברו על אף שחבריה הצביעו נגדן.

בנוסף, המשבר הזה נמשך חצי מהזמן שטענה מיכאלי, ולאחר שבוע בלבד (כלומר שלושה ימי חקיקה), חוק הפנסיות הובא ואף אושר בכנסת בקריאה ראשונה, ברוב של 57 נגד 56. כחלק מההסכמות בין הניצים הוחלט להקים ועדה מיוחדת שתכין את החוק לקריאה שניה ושלישית, וכן סוכם כי חברי הכנסת המתנגדים לו יוכלו להצביע נגד בקריאות אלו אם השינויים שיוכנסו לחוק בוועדה לא יספקו אותם.

לסיכום, כחול לבן אכן "החרימו את המליאה בגלל סיפור הפנסיות". אלא שהחרם נמשך שבוע, ולא שבועיים כפי שטענה מיכאלי, ובניגוד להשוואה המשתמעת מדבריה, כחול לבן לא הפרה את המשמעת הקואליציונית, אלא דווקא דרשה ממפלגות אחרות בקואליציה - בראשן העבודה של מיכאלי - לשמור על המשמעת בעצמן ולא להפר את ההסכמים הקואליציונים עליהן חתמו - כלומר לתמוך בחוקים שעברו החלטת ממשלה ו-ועדת שרים לחקיקה. לכן דבריה של מיכאלי מטעים.

תגובת מפלגת העבודה: "מפלגת העבודה היא המפלגה היציבה ביותר בקואליציה הזו, שבשונה ממפלגות אחרות לא החרימה את המליאה וגרמה לאי-העלאת חקיקה במשך למעלה משבוע ולא הצביעה נגד הקואליציה אף פעם.

"נמשיך לשמור על שלמות הממשלה והקואליציה ולנהל מאבקים צודקים לטובת הציבור בישראל תוך הידברות וחתירה לפשרות. מצופה מכל המפלגות בקואליציה לנהוג כך גם ולגלות אחריות".

צרו איתנו קשר *5988