קרן העושר לא תשקיע בחברות האנרגיה מטעמים אתיים. מה תהיה חלוקת ההשקעות?

בהתאם לחוק קרן לאזרחי ישראל, שעוסק בהקמת קרן לניהול הכספים שיתקבלו מגביית ההיטלים לפי חוק ההיטלים (חוק "קרן העושר"), קרן העושר החלה לנהל את הכנסות המדינה מההיטלים, אחרי שזו התמלאה ב-1 ביוני באיחור משמעותי אחרי שבקופתה הצטברו יותר מ-1 מיליארד שקל.

● הטלטלות הגיעו לת"א: מתי הירידות יסתיימו ולמה בכל זאת כדאי להישאר אופטימיים 
● אחרי שהפך לאחד המטבעות החזקים בעולם, לשקל יש אתגר חדש: הריבית בארה"ב 
● קרן העושר נפתחת: לאן יגיע הכסף ומי יהיה האיש החזק? 

נכון להיום, ועדת ההשקעות של הקרן לאזרחי ישראל קיימה שלוש ישיבות וצריכה להתחיל את הדיונים לגבי מדיניות ההשקעה של כספי הקרן. ובינתיים, עד אשר תגובש מדיניות השקעה הוועדה קיבלה כהחלטה ראשונה כי טווח ההשקעה יהיה בהסתכלות ל-40 שנה קדימה.

ישנה בעיה בהשקעה לטווח כל כך ארוך, ולכן יו"ר הקרן ירום אריאב הציג היום (ג') בכנסת את המתווה הראשוני להשקעה. בתור התחלה, מדיניות ההשקעות שהתקבלה לתשעת החודשים הקרובים תהיה שונה מזו העתידית, שתהיה מבוססת על השקעה בתעודות סל בפיזור גבוה ורק בניירות ערך של העולם המפותח, ארה"ב ואירופה. הוועדה טרם קבעה את היחס שבין המניות לאגרות החוב בתיק, אך ככל הנראה החלוקה תהיה 60/40 לטובת אגרות החוב.

בארבעת החודשים הקרובים הקרן תשקיע במנות שבועיות כדי להפחית סיכון בתנודתיות. הכניסה תהיה מדורגת ב-16 השקעות "זמניות" באמצעות תעודות סל, וכל אחת בהיקף של כ-70 מיליון שקל. אגב, הוועדה קבעה כי לעת עתה ההשקעה תיעשה בחו"ל במטבע חוץ על מנת לחסוך בעלויות.

באופן פרדוקסלי, הקרן שהתמלאה באיחור מכספים שהגיעו מרווחי חברות הגז לא יושקעו ישירות בחברות נפט וגז או בדלקים פוסיליים. אריאב הסביר זאת מטעמים אתיים וכלכליים.

בחלוף שנה מפתיחתה רשאית הקרן לחלק בכל שנה סכום של עד 3.5% מסך הכנסותיה למטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות, בהתאם להצעות שתגיש לה הממשלה ובכפוף לאישור מוסדות הקרן ובראשם המועצה. הוועדה נמצאת בשלבים ראשוניים של העבודה, אך לעת עתה נקבע כי אותם 3.5% או 40 מיליון שקל מהכסף שבקופה שיועברו לתקציב המדינה, יהיו בהשקעה של מינימום סיכון ברמה אחת מעל מזומן.

לא יותר מ-2.5% מהתמ"ג השנתי

נזכיר כי הקרן נפתחת כארבע שנים לאחר המועד המקורי שנקבע להפעלתה, אחרי דחייה של מספר פעמים בשל הכנסות נמוכות מהצפוי מחלק מהמאגרים בשנים קודמות. סך כל ההיטלים שניגבו עד ה-16 במאי השנה, בגין רווחי נפט ורווחי יתר ממשאבי טבע, מסתכם ב-1.976 מיליארד שקל, מתוכם היטלים שאינם חלוטים בסך מצטבר של 0.836 מיליארד שקל.

היטלים חלוטים הם היטלים שנגבו עפ"י דוחות שנתיים שהגישו בעלי זכויות הנפט ומשאבי הטבע, וכן היטלים שנגבו בעקבות שומה סופית. היטלים שאינם חלוטים הם היטלים שנגבו כמקדמות או כניכוי במקור במהלך שנת המס וגבייתם עדיין אינה סופית. לאחר תום שנת המס, בהתאם לסכום ההיטל שיחושב בדוח השנתי שיוגש, יהפוך ההיטל, כולו או חלקו, לחלוט.

חשוב לציין כי תזרים המזומנים הכולל לתקציב המדינה עד לשנת 2050 ממשק הגז - תמלוגים, מס חברות, וכן רווחי יתר שיוזרמו לקרן העושר - צפוי להיות נמוך מ-0.2% בממוצע מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) של ישראל. הסכום שייצבר בקרן לאורך יותר מ-30 שנה אינו צפוי להגיע בשיאו ליותר מ-2.5% מהתמ"ג השנתי. משכך, כדאי שכספי הקרן יושקעו בצורה מיטבית על מנת שהיא אכן תשרת את הדורות הבאים כשם שלשמה היא קמה.