באשקלון חולים בסרטן יותר מהממוצע הארצי, אך הממשלה לא טורחת לחקור מדוע

תושבי אשקלון התעוררו בחודש אוקטובר 2020 לריחות כבדים של דלק באוויר. רבים מהם התקשו לשהות מחוץ לבית עם חלונות פתוחים, הגיפו את התריסים והסתגרו בבתים, כפי שהורה להם המשרד להגנת הסביבה. עוד באותו בוקר, התברר שהסיבה למפגע הריח, שאף גרם למיחושים פיזיים בקרב התושבים באוזר, הוא דליפה במיכל דלק במתחם קצא"א בעיר. אך לא היה זה המקרה היחיד איתו נאלצו להתמודד התושבים בשנים האחרונות.

● המפגע השקוף שגורם ל־400 מקרי מוות בשנה בישראל 
● כיל מזהמת את הטבע ולא ברור מי יכול לעצור אותה 

למעשה, מעת לעת מדווחים תושבי אשקלון למוקד העירוני או למוקד המשרד להגנת הסביבה על מטרדי ריח כבדים המלווים את חייהם בעיר, בה ניצבות תשתיות אנרגיה ודלק משמעותיות. בשל תלונות רבות על מטרדי ריח שלטענת התושבים מקורם במתחם קצא"א בעיר, הוועדה לפניות הציבור בכנסת ערכה היום (ב') דיון בנושא, ביוזמתו של ח"כ פרופ' אלון טל. מפגעי ריח אינם רק מטרד המשבש את איכות חיי התושבים - הם עלולים לגרום לתופעות פיזיות ובריאותיות, ולעיתים הם גם מעידים על זיהום אוויר או על ריכוז של חומרים רעילים באזור.

התושבים סיפרו בדיון כי ריחות קשים האופפים את האזור מעת לעת, גורמים לתופעות בריאותיות - מכאבי ראש, דרך עלייה בתחלואה של מחלות נשימתיות בילדים, ואף אשפוז של לפחות שישה תושבים בעקבות אחד האירועים.

"התושבים מרגישים בסכנה ממשית"

"ישנם ימים שמקור הריח גורם לתושבי המקום להסתגר בבתים", כך אומרת לילי קידר, תושבת אשקלון. "אני מתגוררת כתשעה ק"מ מהמוקד של קצא"א ואני עדיין סובלת מהריח החריף, התושבים מרגישים בסכנה ממשית". רונן אלוש, תושב אשקלון הוסיף כי "נודע לנו כי הוכן דוח לפיו אחד מכל ארבעה ילדים בעיר אשקלון נזקק לסיוע נשימתי".

ד"ר איזבלה קרקיס, מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית במשרד הבריאות, אמרה בדיון כי "במחוז אשקלון אנחנו רואים רמת תחלואה משמעותית במחלות הסרטן באופן יחסי לממוצע הארצי. אנחנו לא יודעים להגיד האם זה קשור לזיהומי האוויר שמגיעים מחברת קצא"א". מדוע לא ניתן להצביע על חלקן של תעשיות הדלק והתשתיות בעיר במגמות התחלואה? במשרד הבריאות טוענים כי אין להם מנדט לבדוק חשיפה לחומרים מסכנים שנמצאים באוויר והאחריות נמצאת בידי המשרד להגנת הסביבה.

עד כה, לא קיים מחקר מבוסס של המדינה בנושא. במשרד להגנת הסביבה טוענים כי אחריותם היא ניטור ומדידה של רמות זיהום האוויר בסביבה, ובפרט סביב תעשייה שהיא בעלת פוטנציאל ליצירת מפגעים סביבתיים, וכי האחריות לניטור רמות וסוגי תחלואה נתונה בידי משרד הבריאות.

לאחרונה, בדיונים שנערכו בכנסת בנושא זיהום ממפעלי תתעשייה בסמוך לבתי תושבים (נשר ברמלה ובזן בחיפה), אמרה קרקיס כי ריכוזי תחלואת סרטן גבוהים זוהו על ידי משרד הבריאות גם בחיפה, רמלה ולוד.

מדוע לא ניתן להצביע על חלקן של תעשיות הדלק והתשתיות במגמות התחלואה? במשרד הבריאות טוענים כי אין להם מנדט לבדוק חשיפה לחומרים מסוכנים שנמצאים באוויר והאחריות נמצאת בידי המשרד להגנת הסביבה. עד כה, לא קיים מחקר מבוסס של המדינה בנושא. במשרד להגנת הסביבה טוענים כי אחריותם היא ניטור ומדידה של רמות זיהום האוויר בסביבה, ובפרט סביב תעשייה שהיא בעלת פוטנציאל ליצירת מפגעים סביבתיים, וכי האחריות לניטור רמות וסוגי תחלואה נתונה בידי משרד הבריאות.

מעט מאוד כתבי אישום

במשרד להגנת הסביבה טוענים כי בשנים האחרונות התקבלו עשרות תלונות של תושבי אשקלון והסביבה על מטרדי ריח שמקורם במפעלים של חברת קצא"א. מנגד בחברת קצא"א טוענים כי משנת 2020 היו רק ארבעה מקרים של מפגעי ריח באשקלון שקושרו לחברה באופן ודאי, והם מהווים כ-7% מכמות התלונות שהתקבלו. בדומה למקרים אחרים המתרחשים באזורי מגורים הסמוכים למפעלי תעשייה, לעיתים ישנו קושי לקשור בין מפגע ריח לבין מקורו, שכן במרבית המקרים החברות עצמן הן אלו עליהן מוטלת החובה לבדוק את הדברים ולדווח לרגולטור, וכך גם הקשיים בשטח הנוגעים לכיווני הרוח והיעדר תשתיות בדיקה או היקף פקחים מספק בשטח, מקשים על החיבור בין מטרדי הריח ומקור המפגע. בשל הקושי לקשור בין מטרד ריח למפעל מסוים, במשרד להגנת הסביבה העידו היום כי "רק מעט מאוד תיקי אכיפה בנושא התגבשו לכדי כתב אישום".

קושי נוסף נעוץ בחוסר שיתוף הפעולה של המפעלים. אנשי איגוד הערים לאיכות הסביבה העלו טענות קשות כלפי קצא"א, כאשר לדבריהם למרות עלייה בשנים האחרונות בתלונות על מטרדי ריח ועשרות אירועים בנושא בשנה, החברה מעכבת פקחים שלה מלהיכנס למפעל בזמן אמת של תלונה על מטרדי ריח בסביבה. מיטל אמיתי, מנכ"לית איגוד ערים נפת אשקלון: "באירוע האחרון הכוננים שלנו עוכבו במשך 40 דקות בכניסה לקצא"א". ורד דפנה, מנהלת מחלקת תעשיה באיגוד ערים, הוסיפה כי "קשה מאוד לאתר אירועי ריח מכיוון שזה תלוי בעונות השנה ובכיווני הרוח. סמכויות האכיפה נמצאות בידיים של המשרד להגנת הסביבה".

ראש עיריית אשקלון, תומר גלאם, הטיל את האחריות על המשרד להגנת הסביבה, שכן לטענתו נמנע המשרד מהוספת תנאים סביבתיים מחמירים להיתרי החברה, לצד כך שיכולתו בשטח של ארגון איגוד ערים, המהווה שלוחה בפועל של המשרד, מוגבלת. "לצערי המדינה לא נותנת לנו מספיק גב", אמר גלאם. "צריך לתת לפקחים את מירב התמיכה וההיתרים להיכנס תדיר למתחם של קצא"א. התנאים של קצא"א ברישיון העסק נקבעים ע"י המשרד להגנת הסביבה. בלי שהתנאים ישתנו, לא ניתן יהיה לפקח על קצא"א בצורה טובה, זה בידיים של השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג. המשרד להגנת הסביבה חייב לשפר את מערך הפיקוח על החברה". בעיריית אשקלון ובאיגוד ערים אשקלון קראו למשרד להגנת הסביבה להוסיף שלוש תחנות ניטור אוויר סביב מתחם קצא"א, כדי להגביר את אמצעי הפיקוח והאכיפה.

"תושבי אשקלון ואילת חשופים לריחות רעילים בתדירות בלתי סבירה"

מ"מ יו"ר הוועדה לפניות הציבור, ח"כ אלון טל, אמר כי "הציבור חש שחברת קצא"א מתנהלת בצורה בריונית תוך הסתרת מידע. הוועדה התרשמה שתושבי אשקלון ואילת חשופים לריחות רעילים בתדירות בלתי סבירה בעליל. העובדה שיש מעט תביעות ביחס לכמות התלונות מעלה סימני שאלה לגבי אופן הטיפול של המשרד להגנת הסביבה בכל הקשור לטיפול במטרדי ריח. הוועדה דורשת מחברת קצא"א לחשוף את כל המידע על זיהומי ריח בפני הציבור ולא לעכב פקחים של המשרד להגנת הסביבה להיכנס למפעל" .

סיבה נוספת לכך שישנו קושי בזיהוי מקור מטרדי הריח, היא היעדר תחנות מדידה באזור. חומרים ארומתיים שכלולים בחלקם בקבוצת חומרים אורגניים נדיפים, הנמדדת בחלק מהתחנות בארץ (כך באופן חלקי במפרץ חיפה), לא נמדדים באזור אשקלון. בנזן, שאף הוא אינדיקטור למפגע ריח ולמפגעים בריאותיים וסביבתיים, נמדד באשקלון בשתי תחנות בלבד מתוך שמונה. לדברי יוני ספיר, יו"ר עמותת שומרי הבית, "כששמים תחנות ניטור כמעט על הירח - במרחק של 2.5-10 ק"מ, בצפיפות ניטור נמוכה (שלוש תחנות באשקלון לעומת 17 בחיפה ומפרץ חיפה, ועוד חמש במועצה האזורית חוף אשקלון), עם חיישנים שלא יודעים לזהות את החומרים הרלוונטיים וכששני החיישנים היחידים שכן רלוונטיים (בנזן) מופעלים על ידי גורמים מזהמים - קצא"א ונובל אנרג'י - זו התוצאה".

חברת קצא"א התייצבה בפני הוועדה לפניות הציבור והציגה את הנתונים על מפגעי ריח כפי שהם משתקפים מתלונות הציבור במהלך השנים האחרונות. מלכה עמירה, מנהלת מחלקת הגנת הסביבה של קצא"א, אמרה כי בקצא"א "עושים כמיטב יכולתנו למנוע מטרדי ריח מהציבור, אנחנו מתייחסים לכל תלונה ברצינות המרבית ונעשה כל מה שהמשרד להגנת הסביבה דורש מאיתנו".