פרטנר TV | בלעדי

בתאגיד דורשים משחקניות הטלוויזיה באינטרנט: שלמו על השידורים השוטפים

לאחר כישלון התאגיד לקבל תשלום על שירותי ה-VOD שלו, כעת מבקשים מנהליו מהוט, yes, סלקום ופרטנר לשלם לו בהתאם למודל שיש להן מול קשת ורשת • לגלובס נודע כי המהלך עבר את אישור מועצת התאגיד, שהציבה תנאי: 50% מההכנסות ממכירת התכנים יועברו ליוצרים

מתוך ''קופה ראשית'' / צילום: צילום מסך, כאן 11
מתוך ''קופה ראשית'' / צילום: צילום מסך, כאן 11

התאגיד מנסה שוב לגבות משחקניות ה-OTT (הטלוויזיה על גבי האינטרנט) תשלום על תכניו - הפעם גם על השידור הליניארי. לגלובס נודע כי הנהלת התאגיד והמועצה שלו מובילות מהלך שבמסגרתו התבקשו סלקום, פרטנר, FREETV, הוט ו-yes להעביר לתאגיד תשלום עבור כל אחד מהמנויים שלהן לשירותי הטלוויזיה על גבי האינטרנט, בפורמט הזהה לזה שבו הן פועלות מול קשת ורשת.

התשלום אמור לכלול את הזכות לשדר גם את השידור הליניארי של הערוצים "כאן 11" ו"כאן חינוכית", וגם את תכני ה-VOD של שני הערוצים. בקשה לתשלום נשלחה לחברות בימים האחרונים.

עוד נודע לגלובס כי המהלך עבר את אישור מועצת התאגיד, שהציבה תנאי שלפיו 50% מההכנסות ממכירת התכנים יועברו ליוצרים בעלי הזכויות בתוכן, ביניהם מפיקים, במאים וכדומה.

כישלון דמי התפעול

בעבר הופיעו תכני התאגיד בכל הפלטפורמות האינטרנטיות בחינם, מבלי שהחברות נדרשו לשלם על התוכן כסף. זאת, למרות שהצרכן של הפלטפורמות משלם תמורת השירות. נזכיר כי התאגיד ממומן בכספי ציבור מתוקף חוק השידור הציבורי, שבמסגרתו מועברים אליו בכל שנה כ-800 מיליון שקל. בשנים הראשונות התוכן ניתן חינם, בין היתר מתוך תפיסת הפצת התוכן של התאגיד, שראתה מחויבות להגיע לצופה בכל נקודה אפשרית, על מנת שייחשף לתוכן שממומן בכספי ציבור.

לפני כשנה הוחלט בתאגיד לשקול מחדש החלטת מועצה קודמת, שמכוחה נחתמו ב-2019 הסכמים עם הוט, yes, סלקום ופרטנר, שאפשרו להן להציע את תכני התאגיד בשירותי ה-VOD ללא תמורה. חברי המועצה השתכנעו כי לא נכון להעביר חומרים שהופקו בכסף ציבורי לגורמים מסחריים מבלי שתשלום עבורם יחזור בחלקו לציבור, ואפשרו להנהלה, שבראשה עמד אז המנכ"ל הקודם אלדד קובלנץ, לפנות לפלטפורמות ולדרוש תשלום.

קובלנץ, שקיווה שלא יצטרך לשלם עבור זכויות יוצרים, כינה את התשלום המבוקש על סך 1.2 מכל חברה בשם "דמי תפעול", זאת למרות שלאנשי התאגיד היה קשה להסביר מה התפעול המסובך שנדרש על מנת להעביר את השידור לשחקניות ה-OTT.

לא רק חברות הטלוויזיה כעסו - גם המפיקים זעמו על הניסיון לגבות כסף על תכנים מבלי לשתף אותם בהכנסות. מאחר שההצעה של התאגיד התייחסה אך ורק לתכני ה-VOD, האיום שהפנו לחברות הטלוויזיה לא היה משמעותי דיו.

על איכות משלמים

אמנם לתאגיד יש תכנים שחלקם נחשבים אטרקטיביים, כמו הסדרות מנייאכ וטהרן, אולם הם לא נחשבים לתכנים "שוברי שוויון". כלומר, הסיכון לאבד מינויים בהעדרם לא היה גבוה, ולכן כל חברות הטלוויזיה מלבד פרטנר דחו את ההצעה של התאגיד. בהמשך הוריד התאגיד את תכני ה-VOD מהפלטפורמות.

מתוך ''טהרן'' / צילום: צילום מסך, כאן 11
 מתוך ''טהרן'' / צילום: צילום מסך, כאן 11

אלא שבשנה האחרונה חל שינוי משמעותי בשוק: המודעות לאיכות התוכן שמייצר התאגיד גדלה משמעותית, ולראייה - כוכבי סדרות המיוצרות בכאן 11, דוגמת "קופה ראשית", מככבים בהצלחה בברייק הפרסומות של הערוצים המסחריים. זאת בנוסף לחותמות איכות כמו זכייתה של הסדרה "טהרן" בפרס האמי.

בנוסף, חל שינוי במעמד החוקי של העברת ערוצי טלוויזיה באמצעות פלטפורמות אינטרנטיות. לפני מספר חודשים עבר חוק שהסדיר את הוראת השעה שעל פיה התנהל השוק בשנים האחרונות, ולפיה ערוצי הטלוויזיה גובים כסף מהפלטפורמות האינטרנטיות תמורת התוכן שלהם.

בעת שחוקק החוק הקודם לא הייתה קיימת האפשרות של שידור טלוויזיוני על גבי האינטרנט. החוק, שאמור היה להגדיר את מערכת היחסים בין הפלטפורמות המאפשרות את השידור לבין הערוצים יוצרי התוכן, קבע כי השידור הליניארי של הערוצים יינתן ללא תשלום לפלטפורמות.

השינויים בשוק - כניסת המכשירים המקליטים, והתפתחות הטלוויזיה האינטרנטית - יצרו מציאות חדשה שהחוק לא תאם לה, ולכן כפתרון ביניים נקבעה הוראת שעה שהפכה לחוק לפני מספר חודשים.

גם בתאגיד השידור הציבורי התרחשו בינתיים שינויים משמעותיים - המרכזי שבהם הוא הדחתו של המנכ"ל אלדד קובלנץ, ובהמשך מינויה של סמנכ"לית הטלוויזיה טל פריייפלד לממלאת מקום. נציין כי היוצרים - בעיקר איגוד המפיקים - לא נותרו אדישים לניסיונות הקודמים של התאגיד למכור את התוכן ולהשאיר אותם מחוץ לחגיגה. לכן הם הובילו ליצירת שיח מול ההנהלה הקודמת, וביתר שאת מול ההנהלה החדשה והמועצה, במטרה להגן על היוצרים במקרה של מכירה.

טל פרייפלד / צילום: יח''צ תאגיד כאן
 טל פרייפלד / צילום: יח''צ תאגיד כאן

כאמור, בתאגיד בחרו לבקש הפעם להתקשר עם חברות הטלוויזיה במודל שבו הן פועלות מול קשת ורשת - תשלום של מספר שקלים עבור כל מנוי משלם.

להשקיע ביצירה מקומית

בערוצים המסחריים רואים בשנים האחרונות רווח נאה ממכירת התוכן לפלטפורמות. בעבר נאמר לגלובס שלא לייחוס כי על כל מנוי מקבלות קשת וקשת תשלום של 3-4 שקלים (התשלום לקשת גבוה יותר). בשוק יש כבר כ-800 אלף מנויי OTT משלמים, כך שמדובר בהכנסה נוספת של כ-10 מיליון שקל בשנה.

נזכיר כי yes מתכוונת להעביר את כל המנויים שלה עד 2026 לפלטפורמה האינטרנטית, וגם בהוט מאיצים בחודשים האחרונים את המעבר, כך שבסופו של דבר הערוצים יוצרי התוכן אמורים לחלוק עם הפלטפורמות את הרווחים על כל המנויים המשלמים.

כאמור בקשה לתשלום נשלחה גם ל-FREETV, חברת הטלוויזיה החדשה של קבוצת קשת-RGE, שמתעתדת לעלות לאוויר בעוד חודשים ספורים.

נראה כי לא לחינם בחרו במועצת התאגיד להתנות את האישור במכירת התוכן בתשלום זכויות ליוצרים. מעבר לכך שמדובר במהלך מתבקש על פי חוק, הוא מפרק למעשה את רוב ההתנגדויות המסורתיות שהיו לחברות הטלוויזיה בנושא בעבר.

כיום ההשקעה ביצירה מקומית היא חובה רגולטורית של קשת, רשת, הוט ו-yes. השחקניות שמשדרות על גבי האינטרנט בלבד אינן כפופות לה, ובפועל, למרות שהרווח שלהן בנוי משידור תוכן לקהל המקומי, רובן לא משקיעות כמעט בכלל ביצירה המקומית.

הוט ו-yes אמנם משקיעות ביצירה מקומית, אולם היקף ההשקעה שלהן הוא פועל יוצא של הכנסותיהן משידורי הכבלים והלוויין, ובגלל השינויים בשוק (בין היתר, התחזקות שחקניות ה-OTT והפלטפורמות הבינלאומיות) הרווחים שלהן נשחקים כל העת, וה-8% שהן נדרשות להשקיע מתוך הכנסותיהן שווים פחות משנה לשנה. לכן, ברור גם לחברי המועצה, שכל חברות הטלוויזיה יתקשו להתנגד למהלך שמאפשר להעביר כסף נוסף לתעשייה.