מקווה פרטי, בית חכם לשבת ובריכה נסתרת: למגורי היוקרה בחברה החרדית יש סטנדרט משלהם

אחד המאפיינים המובהקים של בתי המגורים בחברה החרדית הוא בנייה בסיסית וזולה ככל האפשר. הרעיון הוא להשיג קורת גג, רצוי בבעלות, בשכונה חרדית, בעוד שיקולים אחרים חשובים פחות. תוספות ובקשות מיוחדות נשארות מחוץ לתמונה ברוב המקרים.

לא כך בסקטור מגורי היוקרה בחברה החרדית, שבו מגוון פרויקטים, חלקם מסווגים כיוקרה וחלקם אף כ"אולטרה יוקרה". ניתן למצוא אותם גם בשכונות בערים מעורבות, ואף חילוניות בהגדרה. שוק זה כולל גם בתים פרטיים מפוארים למשפחות חרדיות, וגם דירות.

מפרטים כמו בהרצליה ובתל אביב

"החברה החרדית הולכת וגדלה, ומטבע הדברים כשזה קורה - הפלחים השונים בתוך החברה הזו גדלים גם הם", אומר יעקב ערבליך, מנכ"ל חברת שיווק הנדל"ן סן חן, המתמחה בשוק הנדל"ן בחברה החרדית. "יש יותר ויותר חרדים עשירים, ואחת התוצאות הישירות היא הביקוש למגורי יוקרה, גם מבחינת סטנדרט הבנייה וגם מבחינת המפרטים. כיום ישנם פרויקטים בחברה החרדית עם מפרטים מיוחדים מאוד, ברמה שלא נופלת משום פרויקט יוקרה בתל אביב ובהרצליה.

 יעקב ערבליך, מנכ''ל חברת שיווק הנדל''ן סן חן / צילום: באדיבות סן חן

"קיים בחברה הזו כיום מעין דור ביניים - מעמד ביניים של אנשים לא עשירים מאוד, אבל במעמד גבוה יותר מהאוכלוסייה החרדית הכללית - ויש להם דרישות רבות יותר. הם רוצים תמורה, ומוכנים לשלם יותר. אלו דברים שלא היו בחברה החרדית בעבר, ועכשיו הם כאן ובנפח הולך וגדל".

"בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר פרויקטי יוקרה המיועדים לחרדים", אומר האדריכל אייל אפל ממשרד אפל אדריכלים. "התפיסה שלפיה מדובר בחברה סגפנית שמסתפקת במועט נכונה אולי לחלק מהאנשים, אבל ישנם הרבה מאוד אנשים בחברה הזו שאוהבים ומאמצים את אורח החיים המודרני, ורוצים בתים רחבים, מעוצבים, נוחים, עם כל החידושים והטכנולוגיות הקיימות".

בית המשרת את צורכי המשפחה הגדולה

הייחודיות של מגורי היוקרה בחברה החרדית נובעת מהשילוב בין החיפוש אחר סטנדרט גבוה, שיתאים לצביון החרדי ולאורח החיים הדתי.

"גם בבתי יוקרה בחברה החרדית, המחשבה היא קודם כול על המשפחה הגדולה", אומרת האדריכלית שירלי דן, בעלי משרד שירלי דן תכנון עיצוב ופיקוח. "מדובר במשפחות גדולות מאוד, עם שישה עד שמונה ילדים לפעמים. גם האירוח תופס כאן מקום מרכזי, ולצידו הצורך לתכנן את הבית כך ש'יצמח' עם המשפחה לאורך השנים.

 אדריכלית שירלי דן, בעלי משרד שירלי דן תכנון, עיצוב ופיקוח / צילום: יהודית הופ

"בדרך כלל לא מדובר במשפחה הקלאסית, שני ילדים פלוס כלב, אלא במשפחה גדולה שדורשת פתרונות שונים, קונבנציונליים פחות", מוסיף אדריכל אפל. "שניים וגם שלושה ילדים בחדר, חיבור של שני חדרים לחדר שינה גדול, שאפשר אחר כך ליצור בו הפרדה מהירה, וכדומה.

"הילדים בחברה החרדית עוזבים את הבית בגיל מוקדם יחסית, כך שאם חילוני מתכנן בית ל־20 שנה, חרדי יתכנן אותו לעשר שנים. הדברים משתנים מהר מאוד, ויש דינמיקה גדולה בהרכב המשפחה".

"החברה החרדית למדה לשלב פרקטיות שעונה על צורכי החיים, עם תכנון מוקפד ורמות גימור גבוהות", מסביר ערבליך. "כבר לא מסתפקים בדירה שיש בה שני כיורים, פינות נטילת ידיים ודי. יש חשיבות גם לקומה שבה נמצאת הדירה, ודאי בפרויקטים ללא מעלית שבת, ובמפרטי הדירות נוכל לראות היום גם חימום תת־רצפתי, מערכות מיזוג מתקדמות, ריצוף ענק, מערכות חשמל וחניות פרטיות.

"יותר ויותר חרדים נמצאים היום בשוק העבודה, גם במקצועות חופשיים, והם יכולים להרשות לעצמם מגורים בסטנדרט גבוה. זוהי מגמה שמחלחלת לחברה החרדית ומעמיקה בה, וגם צעירים נכנסים לקטגוריה זו ומרימים את הרף ואת הדרישות, לטובת איכות חיים גבוהה יותר".

"שוק מגורי היוקרה הוא עולם אחר לגמרי מהמגורים הסטנדרטיים בחברה החרדית, הן מבחינת רמת הפרטים, הן מבחינת רמת ההשקעה והן מבחינת רמת העיצוב", מוסיפה האדריכלית דן. "הבנייה מושקעת מאוד, מחושבת, ניתנת תשומת לב לכל דבר ודבר, והטכנולוגיה שולטת: כל מה שאפשר לחלום עליו אפשר למצוא בבתים האלה".

"ברוב הפרויקטים שאני מכירה בחברה החרדית הנטייה היא לבנייה סטנדרטית, גם מבחינת הבניין עצמו ומבחינת הנראות שלו, ולא רק מבחינת הדירות שבו", מוסיפה היזמית החרדית חני הורוביץ, בעלת קבוצת הורוביץ.

 היזמית חני הורוביץ, בעלת קבוצת הורוביץ / צילום: עמית שאל

"החוכמה היא קודם כול להשקיע בבניין מעוצב, בנראות טובה, בלובי גדול, בתקרות גבוהות, וכך לתת משהו אחר שכמעט לא קיים היום בחברה החרדית, בניגוד לחברה הכללית. הרי היום אפשר לראות כמעט בכל פרויקט - מגוש דן ועד באר שבע וחיפה - לובאים רחבי ידיים, גבוהים, עם תקרה של 3.70 מטר. אלו דברים שקשה לראות היום בפרויקטים סטנדרטיים לחרדים, כי שם רוצים לנצל כל סנטימטר מעוקב לעוד דירה, לעוד מחסן או לחלל אחר.

"הפרויקט החדש שאנחנו מתכננים באלעד, לדוגמה, אמנם אינו פרויקט יוקרה בהגדרה, אבל המחירים בו יהיו גבוהים ב־20% ממחירי הדירות הסטנדרטיות, ונציע שם לובי גבוה ורחב ידיים, דירות גן גבוהות, פנטהאוזים ודופלקסים, מוצרים מבוקשים מאוד כיום בחברה החרדית".

הפרויקטים יוצאים מגבולות ירושלים

מיקי ברגר, סמנכ"ל הליווי והפיתוח העסקי של רובי קפיטל, אומר: "היום פרויקטי יוקרה לא נשארים רק בתחומי ירושלים, כבעבר. סקטור מגורי היוקרה הפך להיות דומיננטי בישראל כולה, ובכל פלחי האוכלוסייה, ועשירי החברה החרדית 'מתערבבים' בכלל עשירי ישראל, מחפשים דירות מתאימות גם בערים חרדיות אחרות, וגם יוצאים מהשכונות החרדיות לשכונות סמוכות, אפילו כאלו בעלות צביון חילוני לגמרי - לדוגמה מבני ברק לשכונות סמוכות ברמת גן.

 מטבח בפרויקט לחרדים שתכננה שירלי דן. ''לא רק שני כיורים'' / צילום: גלעד רדט

"הם כבר לא מתמקדים רק בעיר הבירה, אם כי היא עדיין העיר מובילה מבחינת רמות המחירים, עם פרויקטי יוקרה של 50 עד 70 אלף שקל למ"ר, ממש כמו בתל אביב".

"אם פעם ראינו מגורים מהסוג הזה רק בשכונות יוקרה, היום אפשר למצוא דירות יוקרה לחרדים גם בערים עניות, כמו בני ברק לדוגמה, וגם בשכונות עניות", מחזק ערבליך.

"דירת יוקרה ש'צצה' לפתע על גג של בניין מוזנח היא לא עניין נדיר היום. בירושלים מובן מאליו למצוא פרויקטים כאלו, אבל גם בבית שמש ובערים נוספות אפשר לפגוש במתחמי יוקרה ואפילו בשכונות יוקרה. זה דבר שהולך ומתפתח מאוד בשנים האחרונות".

מה יש בבתי היוקרה של החרדים

פתרונות אירוח: "הדירות בפרויקטי יוקרה לחרדים יהיו תמיד יהיו גדולות יותר, ובאופן משמעותי: 160 וגם 170 מ"ר לדירה", מספר אדריכל בני אנקשטיין, שותף במשרד v5 אדריכלים. "הסלון ופינת האוכל יהיו גדולים מאוד, כדי שיוכלו לארח אנשים רבים, והסלון עצמו משמש כאזור הסבה בלבד, ללא טלוויזיה כמובן, ויכול להפוך גם לחדר שינה נוסף במידת הצורך".

האדריכלית שירלי דן: "כשיש במשפחה מספר גדול של ילדים, אין לכל אחד חדר, אלא לרוב ישנים זוגות־זוגות. כשהילדים גדלים, יוצאים ללימודים ומתחתנים, מחפשים פתרונות יצירתיים כדי לארח את המשפחה המתרחבת: מרתף או עליית גג שאפשר להסב ליחידות אירוח בעת הצורך".

האדריכל אייל אפל: "כשהילדים גדלים ומקימים בעצמם משפחות, ישנו אתגר נוסף: אירוח של המשפחה המורחבת בשבת. לכן מתכננים מרתפים שהופכים בסוף השבוע לחדרי אירוח, חדרים עם מיטות נשלפות ועוד פטנטים".

מטבח לפסח: "אתגר נוסף הוא ההכשר לפסח", אומר האדריכל אפל. "הכשרת המטבח הקיים לקראת החג היא עבודה קשה וארוכה, אשר דורשת דקדקנות עד לפרטים הקטנים. מי שיכול להרשות לעצמו פשוט בונה 'מטבח פסח' - מטבח נוסף מתחת לגרם המדרגות, במרתף או אפילו בעליית הגג, שנעשה בו שימוש בפסח בלבד".

מערכות בית חכם לשבת: האדריכלית שירלי דן מציינת כי בתי היוקרה בחברה החרדית מתאפיינים בשלל טכנולוגיות המקלות על ההתנהלות תחת אורח החיים הדתי: "עשירי החברה החרדית מחבבים מאוד את מערכות הבית החכם: שימוש בשעוני שבת מתקדמים, כיוון של מערכות שונות לכל מיני 'תרחישי שבת' אוטומטיים ומתוזמנים ועוד ועוד. למשל, אפשר לקבוע מראש כי לאחר כניסת השבת התריסים ייסגרו בשעה מסוימת בשעות הערב, וייפתחו שוב בבוקר שלמחרת. כך גם לגבי מזגנים, אורות ואפילו דלתות".

מרפסת סוכה: אדריכל אנקשטיין: "מרפסת סוכה - אחד האתגרים הגדולים ביותר בתכנון בניינים בחברה החרדית, בשל הדרישה שתהיה כולה תחת כיפת השמיים - היא אלמנט מחייב גם במגורי היוקרה. בפרויקטים היוקרתיים היא תהיה גדולה מאוד, יחסית, סביב 20 מ"ר ויותר".

בריכות פרטיות: אדריכלית דן: "בריכות פרטיות הן בגדר חובה בסקטור הזה. מי שלא מכיר את תחום מגורי היוקרה לחרדים לא יבין את הצורך הזה, אבל צריך לזכור שהליכה לים או לבריכה ציבורית מוגבלת מאוד בחברה החרדית, כך שבריכה פרטית היא פתרון מצוין. חשוב, כמובן, להצניע אותה, לתחוֹם אותה בגדר או בצמחייה".

מקווה פרטי: "ישנם בתי יוקרה שאפשר למצוא בהם מקווה כשר למהדרין", מוסיף אדריכל אפל. "למי שהולך למקווה בכל יום, מקווה פרטי הופך את החיים לנוחים יותר. חשוב לבחור את המיקום שלו בקפידה שכן מי המקווה צריכים להגיע, בין היתר, גם ממי גשם או טל. לא פעם הוא יחובר למערכת המרזבים של הבית, למשל, כדי להבטיח אספקת מים טבעיים באופן קבוע".