האם אישה שמבקשת לעבור הפלה כבר לא זקוקה יותר לאישור מוועדה?

שר הבריאות ויו"ר מרצ ניצן הורוביץ ספג לאחרונה מפלה פוליטית בבחירות המקדימות במפלגתו. אבל עוד לפני כן הוא התראיין בתוכנית "אופירה וברקוביץ'", ומנה הישגים שונים שרשם כשר. בין היתר התייחס לנושא ההפלות. "עד עכשיו אישה שהייתה רוצה לעשות הפלה, הייתה צריכה להתייצב בפני ועדה… אני שיניתי… לא צריך לבוא יותר לפני ועדה". המגישה, אופירה אסייג, שאלה: "כלומר אישה יכולה לקבל לבד את ההחלטה אם היא רוצה להפיל?", והשר השיב: "רק האישה מקבלת את ההחלטה". האם בתקופתו של הורוביץ אכן חל שינוי כה דרמטי בנושא ההפלות בישראל?

ב־27 ביוני השנה אישרה ועדת העבודה והרווחה של הכנסת בראשות ח"כ אפרת רייטן שורה של תיקונים בתקנות העונשין (הפסקת הריון) תשל"ח־1978. תקנות אלו, יחד עם החוק לתיקון דיני העונשין (הפסקת הריון) תשל"ז־1977, הן אלה שלמעשה מסדירות מבחינה חוקית את הליך ההפלות בישראל. מהדיונים בוועדה עולה כי התיקונים אכן נעשו בהובלת הורוביץ ומשרדו לצד חברות כנסת ממרצ ומהעבודה. הם פורסמו ברשומות ב־4.7.22 וייכנסו לתוקף באוקטובר הקרוב.

מה כוללים התיקונים הללו? לא נמנה כאן את כולם, אך ניתן לומר כי באופן כללי הם עוסקים בפישוט התהליך, הפיכתו ליעיל ונגיש יותר, ובחלק מהמקרים, פחות משפיל. כך, למשל, החוק מתייחס כעת לראשונה לאפשרות של "הפלה תרופתית", שלא הייתה קיימת בעת ניסוחו, ומאפשר למי שעוברת הפלה כזאת לעשות זאת ב"קהילה" מבלי צורך להתאשפז בבית חולים. תיקון נוסף, וייתכן שלכך כיוון הורוביץ בדבריו, עוסק בהליך הפיזי של הגשת הבקשה להפסקת הריון. במסגרת התיקונים החדשים, ניתנת לנשים האפשרות להגיש לוועדה את הבקשה והטפסים הנלווים השונים באופן מקוון, מבלי לגשת באופן פיזי "למוסד הרפואי בו מתקיימת הוועדה". יחד עם זאת, גם לפי התקנות הישנות אין חובה מפורשת על האישה להופיע בפני הוועדה, ובכל מקרה, גם כאן, ברור שלא מדובר בשינוי שמבטל את כוחה של הוועדה להכריע בשאלת ההפלה.

למעשה, אין צורך בניתוח שלנו כדי לקבוע שהתיקונים שהוכנסו כעת הם אולי חשובים, אך לא כאלה שעולים בקנה אחד עם דבריו של הורוביץ בראיון. היה זה שר הבריאות בעצמו שבדבריו בפני הוועדה שאישרה את המהלך אמר כך: "אנחנו לא מתקנים כאן את חוק העונשין… חוק העונשין במדינת ישראל - אני אומר לצערי אבל זה המצב - מחייב ועדה, והוועדות ממשיכות כי הן קבועות בחוק". גם הח"כיות הנוספות שהובילו את המהלך השמיעו דברים ברוח דומה. "אנחנו לא משנים סדרי עולם ולא משנים את המצב קיים", אמרה יו"ר הוועדה רייטן. וח"כ מיכל רוזין ממפלגתו של הורביץ אמרה כי "הכל נשאר אותו דבר, השינויים הם מינוריים".

לדברי עו"ד סיגל אבנון-סוויצקי, יועצת למנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה, עדכון התקנות שבוצע לאחרונה נוגע בעיקר להתפתחות רפואיות וטכנולוגיות שלא היו קיימות כשהחוק נחקק בסוף שנות ה-70. "הכדורים האלה לדוגמה (לביצוע הפלה תרופתית), שהיו סיבה מרכזית לשינוי התקנות, זה פיתוח טכנולוגי של שנות ה-2000. וגם כל הבירוקרטיה של מעבר לאינטרנט זה משהו שבכל משרדי הממשלה משתדרג בשנים האחרונות". כלומר, יש כאן גם את האלמנט של "ההתפתחות הטכנולוגית, אבל גם אין ספק שזה נושא שהוא טעון פוליטית... אז בין אם זה סוג הממשלה, ובין אם זה גם הטכנולוגיה… זה צעד שהיה צריך לקרות מזמן, וטוב שקורה עכשיו".

בשורה התחתונה: דבריו של הורוביץ לא נכונים ברובם. התיקונים שהעביר לאחרונה משרד הבריאות אמנם כוללים פישוט של התהליך והקלות שונות - ובהם, למשל, ביטול הצורך להגיש את טפסי הבקשה באופן פיזי - אך הם אינם מבטלים את הצורך של אישה המבקשת לעשות הפלה לקבל אישור לכך מוועדה להפסקת הריון.

תחקיר: אורי כהן