מחקר מגלה: עומס עבודה פוגע בזריזות המחשבה ובשליטה העצמית

פרופ’ גרינשטיין מרצה וחוקר שיווק ויזמות באוניברסיטת Northeastern בבוסטון ו-VU באמסטרדם. כותב בטוויטר על מחקר התנהגותי @AmirGrinstein.

יאנה שכטרמן היא יועצת ארגונית ומאמנת מנהלים ומלמדת באוניברסיטת Northeastern בבוסטון yanashechterman.com 

הסיפור המחקרי הפעם מתמקד ברואי חשבון ובתקופה העמוסה ביותר שלהם במהלך השנה, תקופת הגשת הדוחות השנתיים, אבל הוא רלוונטי כמובן גם בעבור בעלי מקצוע רבים בעולם העבודה המודרני. בארה"ב למשל, כשני שלישים מהחברות הגדולות ביותר מגישות את הדוחות השנתיים שלהן לביקורת מס הכנסה ב-60 ימים מרוכזים עם תום השנה הפיננסית (31 בדצמבר). גם בישראל עיקר הדוחות מוגשים עד סוף חודש אפריל, והלחץ נותן אותותיו החל מינואר. 

● כך תצמיחו עובדים חסינים ופרודוקטיביים ב-5 צעדים 
● האם יזמים הם גם מנהלים טובים? מחקר בדק וחזר עם תשובות 
● מה חושבים עובדים על מנהל שנוסע ב-BMW? 
● שלושה דברים גורמים לעובדים להרגיש טוב בעבודה, ואף אחד מהם לא קשור לכסף
● מחקר חדש מגלה: זו התקופה הרגישה ביותר במקום עבודה

מתברר שאותה תקופת עומס - לה קוראים רואי החשבון The Busy Season - מייצרת מגוון רחב של תופעות לוואי. רואי החשבון עובדים בתקופה הזו בין 65-80 שעות בשבוע (כששבוע עבודה סטנדרטי של 9 שעות עבודה ביום משמעותו 45 שעות עבודה שבועיות) ומעבר לשעות העבודה הארוכות מאוד, יש עומס עבודה כבד ולחצים גדולים בשל הצורך לעמוד בדדליין. בתקופה זו נמצא שגם בריאותם של רואי החשבון נפגעת. רמת החרדה עולה, מסתמנת שחיקה וגדל הסיכוי לנטישת מקום העבודה.

שליטה עצמית, משאב מוגבל

בלבן של רבות מההשלכות הללו עומדים שני משתנים התנהגותיים מרכזיים: Ego-Depletion - דלדול במשאבים המנטליים ו-Self-Control - יכולת השליטה העצמית. מחקר על דלדול במשאבים המנטליים התפתח בפסיכולוגיה, וממנו עולה שאף כי יכולת השליטה העצמית היא דבר מבורך ללא ספק, היכולת שלנו להפגין שליטה עצמית מבוססת על משאבים מנטליים וקוגנטיביים מוגבלים. ככל שאנחנו משתמשים ביותר שליטה עצמית, כך היכולת שלנו להשתמש עוד במשאב זה נשחקת.

  

בנוסף, לאחר שחשנו דלדול במשאבים המנטליים שלנו - וכתוצאה מכך ביכולת להפגין שליטה עצמית - אנחנו נדרשים לתקופת התאוששות כדי לחדש את "המלאים המנטליים". לדלדול הזה יש מחיר: בין היתר, במקרים כאלה נהייה יותר פתוחים לקבל את הסטטוס-קוו (ופחות פתוחים לשינויים); מתקשים להתמיד בפעילות לאורך זמן או להתמודד עם משימות מורכבות קוגניטיביות, יגדל הסיכוי שננהג בחוסר אתיות או נעבור על חוקים ואף תפחת ההתנגדות שלנו לשכנוע על ידי אחרים.

בקיצור, יכולת השליטה העצמית היא קריטית לרבות מהמשימות שעומדות בפני רואי החשבון ליכולתם להצליח בהן. דלדול במשאבים המנטליים ופגיעה ביכולת השליטה העצמית של רואי החשבון עלולים לפגוע ביכולתם לאסוף את כל המידע והנתונים הדרושים להערכה מדויקת יותר, להקשות עליהם להיות ביקורתיים ולנהל תהליכים מורכבים. רואי חשבון בתנאים של דלדול משאבים מנטליים נמצאו מפספסים טעויות עקרוניות בדוחות שהגישו.

העומס פוגע בביצועים

מחקר של Patrick Hurley שהתפרסם בכתב העת Behavioral Research in Accounting ב-2017 בחן את השפעתו של דלדול משאבים מנטליים של רואי חשבון בתקופת העומס. החידוש המרכזי של המחקר היה בהקשר שיצר למשך התקופה שבה נמדדה הסוגייה.

מחקרים קודמים בדרך כלל התייחסו ובחנו את התופעה בעיקר על בסיס יומי, כלומר - במהלך יום אחד. מכיוון שתקופת העומס שנבחנת ארוכה (כחודשיים), ההנחה כאן הייתה שרואי החשבון לא מתאוששים מיום ליום ותחושת דלדול המשאבים מתגברת וצריכה להיבחן כתופעה אגרגטיבית (לא כל יום לגופו אלא השפעה מצטברת, המחמירה את התופעה).

החוקר בחן את התופעה עם קבוצה אחת של 26 רואי חשבון בארה"ב, בעלי ניסיון ממוצע של 46 חודשי עבודה וממוצע גיל של 28 שנים. הניסוי התבצע בשתי תקופות: התקופה הרגילה והתקופה העמוסה. בתקופת הניסוי התחילו רואי החשבון את יומם בהשלמת משימה, שנועדה לזהות את רמת דלדול המשאבים המנטליים שלהם. המשימה התבססה על מבחן Stroop, שבוחן עד כמה מהר המשתתפים מצליחים להגיב לשאלה "מה הצבע של המילה הכתובה" כאשר לעתים שם המילה נמצא בהלימה עם הצבע שלה (לדוגמה, המילה "צהוב" מופיעה בצבע הצהוב) ולעתים אין הלימה בין המילה לצבע שלה (לדוגמה, המילה "צהוב" מופיעה בצבע ירוק). תגובה איטית יותר מלמדת על דלדול משאבים גבוה יותר.

בהמשך לכך, רואי החשבון השלימו שאלון עם התייחסות למשתנים כגון מצב רוח, רמת חרדה, שעות עבודה בשבוע האחרון, שעות שינה בממוצע בשבוע הקודם וכדומה). הממצא המרכזי היה שלאחר ששלט החוקר במגוון משתני הבקרה (שעות שינה, שעות עבודה וכדומה), התברר כי זמן התגובה של הנבדקים במשימת דלדול המשאבים היה איטי יותר בתקופה העמוסה ביחס לתקופה שגרתית. כל בוקר בתקופת העומס נפתח בחוסר קוגניטיבי, ובשל אי היכולת לפצות על החוסר על פני תקופה ארוכה (לחץ רב, שעות שינה לא מספיקות), האפקט מקשה על רואי החשבון על פני זמן. לעומת זאת, בתקופות שגרה מצליחים רואי החשבון להתאושש מימי עבודה עמוסים, והביצועים ותחושת הרווחה שלהם נפגעים פחות.