המחירים ישתוללו: הניסיון המסוכן של משה גפני להתערב בהחלטות הריבית

יו"ר ועדת הכספים (הזמנית), ח"ג משה גפני, שב השבוע לכיסא המוכר לו כל־כך, והודיע כי הדיון הראשון בוועדה יעסוק בהעלאת הריבית וביוקר המחיה בישראל. "שמעתי הבוקר שהנגיד מדבר על העלאת הריבית במשק. אני מתכוון לקיים על זה דיון. יש לי הרבה מה לומר".

בזמן שעיקר תשומת הלב הציבורית מתמקדת בכוונות להחליש את הרשות השופטת, אולי יש מי שרואה פה הזדמנות למהלך לא פחות דרמטי. כי למה שהבנק המרכזי, כבודו במקומו, יקבע לבד את הריבית? אם ממילא הבון־טון הוא שהכלכלה אינה מדע מדויק, אז למה שלא ננסה גם להילחם ביוקר המחיה, וגם להשאיר את הריבית נמוכה?

● מאט את הקצב: בנק ישראל מעלה את הריבית ב-0.5% 
● מעמיק את החשיפה ליפן: באפט מגדיל החזקות ב-5 חברות במדינה 

כמה זה מסוכן? נגיד בנק ישראל ממונה לתקופה מינימלית של 5 שנים (עם אפשרות להארכה לחמש שנים נוספות). מדובר בחיי נצח בהשוואה לתקופת חיים של הממשלות בישראל. וכשרואים עד כמה הפוליטיקאים שלנו עסוקים בלחשב את קיצם לאחור, ומנסים למצוא חן בעיני האזרח הקטן, לא מסובך להבין עד כמה זה קריטי שמי שקובע את עלות הכסף יסתכל טיפה מעבר לאף, ולא ינסה רק לשווק לנו בכל מחיר ריבית זולה.

צחוק הגורל הוא, שחוק בנק ישראל הנוכחי - שחיזק את עצמאות בנק ישראל נוסח ואושר בשנים 2009־2010, כשראש הממשלה היה בנימין נתניהו ויו"ר ועדת הכספים היה אותו גפני. עד אז, החוק הגדיר לבנק המרכזי שפע מטרות, ללא שום היררכיה - "שמירה על רמה גבוהה של ייצור ותעסוקה במשק, שמירה על ערך המטבע, שמירה על יעד המחירים ועוד" (כפי שנוסח החוק ב־1954). אבל ממשלת נתניהו החליטה שהכי חשוב לתת לבנק ישראל את המפתחות לאינפלציה ולריבית - "כי נמצא קשר חיובי וברור בין מידת עצמאותם של בנקים מרכזיים בעולם, לבין מידת ההצלחה של מדינות רבות בהורדת האינפלציה ובשמירתה ברמה נמוכה ויציבה" (דברי ההסבר לחוק מ־2010).

מאז, רק ההחלטה מהי רמת המחירים המומלצת בישראל נשארה בידי הממשלה. האחריות על הריבית מסורה לחלוטין לבנק המרכזי. אבל שוב, צחוק הגורל הוא שאם גפני וחבריו לקואליציה יחליטו שהם לא רוצים יותר לראות פה עליות מחירים, לפני הכול זה יחייב את בנק ישראל דווקא להעלות פה עוד יותר את הריבית - כדי לעמוד ביעד חדש של 0% אינפלציה. כשבנק ישראל העלה השבוע את הריבית בעוד 0.5%, הוא בסה"כ ניסה להתקרב ליעד העליון בטווח האינפלציה שהגדירה לו הממשלה (3%). בשביל פחות מכך, צריך לחנוק עוד יותר את תיאבון הישראלים לצרוך ולהשקיע.