לב לבייב | בלעדי

הסכומים נחשפים: כמה ישלם לב לבייב למנכ"לו לשעבר שירצה עונש מאסר?

ביהמ"ש אישר את הסדר הטיעון עם ראובן שמאלוב, מנכ"ל חברת היהלומים LLD בבעלות לב לבייב • שמאלוב הודה והורשע בהברחה ובהלבנת הון, ונגזרו עליו 18 חודשי מאסר וקנס וחילוט בסך 280 אלף שקל • אלא שהדרמה האמיתית נמצאת דווקא בחלקים שנמצאים מחוץ להסדר ולכותלי בית המשפט

לבייב לב / צילום: תמר מצפי
לבייב לב / צילום: תמר מצפי

בית המשפט המחוזי אישר את הסדר הטיעון עם ראובן שמאלוב, מנכ"ל חברת היהלומים LLD בבעלות לב לבייב, ועם החברה עצמה.

שמאלוב הודה והורשע בעבירות הברחה והלבנת הון, ונגזרו עליו 18 חודשי מאסר בפועל וקנס וחילוט בסך 280 אלף שקל. על החברה נגזרו קנס וחילוט בסך 25 מיליון שקל. אלא שהדרמה האמיתית לא נמצאת בתוך הסדר הטיעון אלא דווקא בחלקים שנמצאים מחוץ להסדר ולכותלי בית המשפט. 

הצעה אחת עשויה לשנות מהקצה אל הקצה את שוק ראיית החשבון בישראל 
אין אפילו תאריך יעד: העיכובים בקו האדום של הרכבת הקלה יצאו משליטה 
התחזית של ג'י.פי מורגן וגולדמן זאקס: מה יקרה ל-S&P 500 בעוד שנה 

לגלובס נודע כי החברה של לבייב תפצה את שמאלוב בסכום כולל שיצטבר בסופו של דבר עד לכדי 2 מיליון דולר. סכום זה כולל בין היתר תשלום משכורת חודשית לשמאלוב במהלך שהותו בכלא ואף לאחר מכן, כמו גם הטבות נוספות בגין הקושי התעסוקתי והכלכלי הצפוי לו בעקבות ההרשעה והישיבה במאסר. במשפחה מעריכים כי שמאלוב יקבל פיצוי גדול במיוחד עבור הסכמתו לקחת על עצמו את העונש במקום יתר החשודים, ובראשם בני משפחת לבייב.

במענה לשאלת גלובס, אומר עורך דינו אלון רון כי "לא מדובר בקנייה של הודאה או נטילת אחריות. מר שמאלוב עבד בחברה במשך עשרות שנים במסירות. כתב האישום מייחס לשמאלוב מעשים במסגרת תפקידו כנושא משרה בחברה. אנו מוודאים ונמשיך לוודא כי נטילת האחריות לא תוסיף לו ענישה בדמות פגיעה בזכויותיו הסוציאליות והפנסיוניות". 

"התנהלות של ארגון פשע" 

כעת נחזור לתחילתה של הפרשה. בשנת 2018 עיכבו נציגי המכס בנתב"ג אדם שסומן כחשוד בניסיון להכניס סחורה לארץ מבלי לדווח. כשנכנסו לחדר כדי לערוך עליו חיפוש, התגלה על גופו יהלום בשווי של כמיליון שקל. לפי החשד, הוא הבריח אותו מאחת ממדינות ברית-המועצות לשעבר.

אלא שהיהלום הזה, כך התברר בהמשך, הוא רק אחד מבין עשרות אלפים שהוכנסו לישראל שלא כחוק במהלך שמונה השנים שקדמו לכך, במסגרת רשת מתוחכמת שבראשה עמד, לפי החשד, לא אחר מאשר המיליארדר לב לבייב, אחד מעמודי התווך של קהילת העסקים בישראל.

החקירה הסמויה כללה גיוס של עדי מדינה, אלא שהמידע הכביכול חסוי הגיע לידיעת משפחת לבייב ופשטה כאש בשדה קוצים בכל הבורסה ליהלומים. בנובמבר 2018 התפוצצה הפרשה ועברה לשלב הגלוי שלה. אל חדרי החקירות הגיעו עשרות חשודים, ובכללם בנו של לבייב, זבולון, אשר נעצר ונחקר.

החשוד הראשי, לב לבייב עצמו, נותר ברוסיה שאין לה הסכם הסגרה עם ישראל, וכך ניצל מחקירה; עובדת בחברת היהלומים שלו קפצה אל מותה זמן קצר לאחר שנחקרה; רכושו בשווי של כ-100 מיליון שקל נתפס לצורכי חילוט, כולל הווילה שלו בסביון; ולב לבייב זכה לטייטל חדש שליווה אותו עד לאחרונה: מבוקש לחקירה.

הרשת, כך עלה בחקירה, פעלה במסגרת חברת LLD שבבעלות לבייב ואחראית להברחתם של יהלומים מרוסיה לישראל בשנים 2018-2010 בידי בלדרים שנשאו אותם על גופם, תוך ביצוע עבירות כלכליות בהיקף של כ-300 מיליון שקל. "התנהלות של ארגון פשע", העידו החוקרים. רפ"ק גל צ'סנר, נציג המשטרה, טען בדיון הארכת המעצר של החשודים בפרשה כי "חברת LLD מתנהלת כארגון פשע, תוך שימוש בבלדרים שמבריחים יהלומים כמו אחרוני בלדרי הסמים. החברה משבשת ומשמידה ראיות". 

נחיתה מפתיעה בישראל

השם שדבק בלבייב הביא את שותפיו העסקיים ואת הבנקים להפסיק להתנהל מולו בטבעיות, והיכולת שלו להשתמש ברכושו, בין היתר כ-100 מארזי יהלומים וכספים שנשמרו בבנקים בישראל, הייתה מוגבלת.

גם את מגוריו הוא נאלץ להעתיק: עד תחילתה של פרשת "היהלום השחור" לבייב התגורר בלונדון, אלא שזמן קצר לאחר מעצרו של הבלדר שנתפס בנתב"ג, עבר לבייב לרוסיה. ברשויות העריכו כי המעבר נועד לסכל את חקירתו, אולם לבייב הכחיש.

כך או כך, כף רגלו לא דרכה כאן מאז, והחיים של בני משפחתו השתנו מקצה לקצה, שכן הם נאלצו להיפגש רק במדינות ללא הסכם הסגרה עם ישראל: מסיבת בר-המצווה של נכדו נחגגה ברוסיה למשל, ובפסח אשתקד הם שהו יחד בדובאי. 

אלא שב-21 בספטמבר האחרון לפנות בוקר, בצעד מפתיע ביותר, נחת פתאום לבייב בנתב"ג. שם פגש אותו חוקר משטרה שמסר לו זימון ליום שלמחרת, ולאחר שינה קלה התייצב איש העסקים המבוקש במשרדי לה"ב 433 בלוד ומסר את גרסתו. 

בפרקליטות מכחישים שניתנו ללבייב הבטחות כדי שיגיע לישראל, ובתגובות הרשמיות לתקשורת נמסר כי "הודיע לרשויות האכיפה על מועד חזרתו, וטרם הגעתו הובהר לו כי שאלת מעצרו או תנאי שחרורו תישקל על-ידי המשטרה בהתאם להתפתחויות בחקירה". אז מה באמת גרם לו פשוט להגיע לישראל לאחר ארבע שנים של הימנעות ולהמר על עתידו? 

תוצאה חלומית ללבייב 

השערות שונות ולעתים אף משונות הועלו אודות נסיבות הגעת לבייב לישראל. היו שקישרו זאת עם המלחמה באוקראינה, הסנקציות על רוסיה ואף גיוס החובה שהוטל על אזרחי רוסיה. אף אחת מן ההשערות הללו לא הייתה נכונה. גלובס חשף ביום חקירתו כי למעשה הסדר הטיעון כבר חתום, וכי התיק נגד לבייב עצמו ייסגר. אלא שהפרקליטות התנהלה באופן מתמיה ולא ישר, והציגה כאילו לא הובטח ללבייב דבר.

בפועל, סנגורי לבייב, עורכי הדין איתן מעוז וגיורא אדרת, ניהלו משא-ומתן עם מפקד היאחב"ל ובהמשך עם פרקליט מחוז מיסוי וכלכלה עו"ד יוני תדמור במשך למעלה משנה, והצליחו להביא תוצאה חלומית עבור הלקוח. לבייב נחת בארץ רק לאחר שהסדר הטיעון עם החברה ועם מנכ"ל החברה ראובן שמאלוב כבר נחתם.

על-פי ההסדר שנחתם, חברת LLD תודה ותורשע בעבירות הברחה והלבנת הון, וייגזרו עליה קנס וחילוט בסך 25 מיליון שקל. שמאלוב יודה ויורשע בעבירות הברחה והלבנת הון, וייגזרו עליו 18 חודשי מאסר בפועל וקנס וחילוט בסך 280 אלף שקל. 

כלפי חוץ, הציגו בפרקליטות כאילו המשא-ומתן נוהל רק מול עורכי דינה של החברה ומול המנכ"ל שמאלוב. בפועל, כאמור, מדובר היה על עסקת חבילה. במסגרת ההסכמות נקבע כי התיק ייסגר לא רק נגד לב לבייב עצמו, אלא גם נגד בניו ומקורבים נוספים.

ההסכמות לגבי סגירת התיק ביחס לחשודים לא הועלתה על הכתב. רק לאחר שהנושא הוסכם באופן חד-משמעי, עלה לבייב על הטיסה לישראל. 

מצג שווא

בניגוד למצג שנוצר כאילו לבייב נחקר במשך שעות ומוסר גרסה סדורה בנוגע לאירועים, לגלובס נודע כי לבייב בכלל שמר על זכות השתיקה ולא מסר גרסה כלל. אם לא די בכך, סנגורי לבייב הבהירו מראש כי לבייב ישמור על זכות השתיקה ולא יענה על השאלות.

לאחר שחשפנו בגלובס את קיומו של הסדר הטיעון, יועץ התקשורת רונן צור הוציא הודעה מטעמו כי "לאחר חקירה מעמיקה וארוכה, במסגרתה נבדקה התנהלותו העסקית של מר לבייב, נמצא כי לא נפל בה פגם, והוא ומשפחתו נוקו מכל חשד. מר לבייב מבקש כעת להתמסר להשבת השקט למשפחתו ועסקיו. חברת LLD תכבד ותקיים את חלקה בהסדר הטיעון".

הפער בין התגובה למציאות בהחלט משעשע, אולם הן למשטרה, הן לפרקליטות והן לחשודים ועורכי דינם היה נוח לזרום עם מצג השווא. 

העסקה מעלה תהיות

יש לציין כי העסקה בעיקרה לא רעה בכלל לאף אחד מן הצדדים. מנכ"ל החברה שמאלוב הסכים לרצות 18 חודשים, והחברה תשלם 25 מיליון שקל. הראיות נגד שמאלוב היו טובות למדי, וההערכה היא כי הוא היה מקבל עונש חמור לא פחות אם היה מנהל את ההליך.

מבחינה זו, סנגוריו הביאו תוצאה טובה כשבוחנים את עניינו באופן מנותק מן האחרים, וגם הפרקליטות הביאה תוצאה טובה - 18 חודשי מאסר הם לא דבר של מה בכך. נגד לבייב עצמו כנראה אכן לא היו די ראיות לצורך הגשת כתב אישום, והפרקליטות לא הייתה יכולה למצות את כיווני החקירה נגדו עקב סירובו ארוך-השנים להתייצב לחקירה.

עצם סגירת התיק נגד לבייב היא כנראה נכונה, אולם קיום משא-ומתן עם אדם שמסרב להתייצב לחקירה הוא מנוגד לנורמה המקובלת בפרקליטות, לפיה היא איננה מנהלת משא-ומתן עם נמלטים וברחנים.

ההחלטה לנהל משא-ומתן עם אדם ששמע על החקירה הסמויה נגדו ונמנע במשך שנים להתייצב בישראל, מעלה שאלות. יותר מכך, מתמיהה העובדה שקודם כל הוסכם והובהר חד-משמעית כי לבייב לא יועמד לדין, ורק לאחר מכן הוא נחקר באזהרה. אם כבר הוחלט כי לא יועמד לדין, החקירה באזהרה הייתה טקסית ששירתה את מסך העשן.

אך מעבר לכך, ההחלטה כי שמאלוב יודה ויורשע ויישלח ל-18 חודשי מאסר, בעוד בניו של לבייב ייצאו נקיים לחלוטין - מעלה תהיות האם שמאלוב משלם את המחיר עבור בניו של לבייב, אשר נגדם, בניגוד ללבייב עצמו, היו ראיות מספיקות לצורך העמדה לדין. בפועל, לבייב הוא זה ששכנע את שמאלוב לקחת על עצמו את האחריות ואת מלוא העונש, בעוד ששאר המעורבים ייצאו בלא כלום.

יש לציין כי שמאלוב נמצא במצב רפואי מורכב מאוד, והוא ישקול לבקש חנינה לאחר שיתחיל לרצות את עונשו, כך שבפועל הוא ירצה רק מספר חודשי מאסר מצומצם.

שוב נדגיש כי הפרקליטות באופן רשמי מציגה כאילו טרם התקבלו החלטות בעניינם של יתר החשודים מלבד שמאלוב ומלבד החברה עצמה, וכי תיק החקירה טרם הועבר מהמשטרה לידי הפרקליטות, ומשום כך הפרקליטות טרם יכולה הייתה לגבש החלטות בעניינם. בפועל, כאמור, הכול נסגר מראש.