היישוב הגלילי שוויתר על פיסת נדל"ן רווחית בשביל נוף גן עדן

טיול חורפי בגוש משגב עם קסמי קפה, תצפיות יפות, סדנת אמנות מיוחדת ושבילי הליכה נסתרים חצובים בהר, שרק המקומיים מכירים • חגית אברון תופרת יום

מצפור מיכל, סובב הר גילון / צילום: אנטולי מיכאלו
מצפור מיכל, סובב הר גילון / צילום: אנטולי מיכאלו

"אוויר שקיעות, ניחוח דק, הגשם זה עתה נפסק.
עלה ושוט והסתכל עד מה יפה היא התבל"
(נתן אלתרמן)

כמה יפה לטייל בחורף בגוש משגב, בין המצפים המנקדים את רכסי הגליל. שם תמצאו קפה משובח ומזטים מופלאים עשויים ביד אמן, אמנית היוצרת ניסים ונפלאות ומסלולי טיול נינוחים שמסתתרים בהרים, צופים אל נוף מרהיב.

10:00 | זן ואמנות קליית הקפה

"יין או קפה?" מרעים בקולו גנאדי קוזקביץ' ומוליך אותנו לחצר ביתו, משם נשקף נוף מלוא העין. "גם וגם", ענינו בעליצות השמורה למי שמוחן החל לשחרר דופמין בקצב מוגבר לנוכח מקרר היין הגדוש אוצרות והמקינטה ששרקה אריה. מן המפורסמות היא שכל "קפהוליק" חייב לפקוד את בתי הקפה באיטליה, ועל כן שומה על כל חובב קפה ישראלי לבקר באטלייה של גנאדי אישו ביישוב אשחר שבגוש משגב.

גנאדי לוקח את משלח ידו ברצינות. מלאכתו היא העמקה בלתי מתפשרת בזני קפה, אופן קלייתם והתאמתם לכל חך וטעם. במשך שעתיים מרתקות בביתו הוא עורך בפני אורחים ניסויים וקסמים בקפה. מלהטט, מוזג, מערבל ומגיש מנעד של טעמים וארומות שמעולם אפילו לא שמענו עליהם.

גנאדי קוזקביץ'. סדנאות באישו קפה / צילום: אנטולי מיכאלו
 גנאדי קוזקביץ'. סדנאות באישו קפה / צילום: אנטולי מיכאלו

אנחנו מתענגות על קפה לאטה מתובל בדלעת וקינמון ועל רוסי לבן, משקה קפוא וחם בעת ובעונה אחת, ששמו הוסב ברוח התקופה לאוקראיני לבן. ואם חששנו לרגע שדבר לא יבוא אל פינו במהלך סדנת המשקאות, הרי שכהרף עין התכסה שולחן המטבח בצלחות צבעוניות ושופעות כל טוב. פלמידה לבנה כבושה בפלחי תפוז דם וזעתר טרי, קרפצ'יו מנגו כתום עז שעגבניות מיובשות הדגישו את חמיצותו, פלפלים בצבע אדום לוהט שבשרם נקלף ומתיקותם הדהימה את החיך ועוד ככה וככה, וגם חמאה בכמהין ולחמים שמכין איש הרנסאנס הקולינרי הזה. את הידע והתקרובת מתבל גנאדי בסיפור חייו הסוער - מחיי ציד ודיג בערבות אוקראינה ועד עלייתו ארצה ליישוב עפרה ומשם לאשחר, כאן בנה את ביתו המשקיף אל הנוף היפה ביותר לפתוח בו את הבוקר.
אישו קפה, סדנאות קפה. אשחר. בתיאום מראש: 072-3971661

12:00 | שביל הציפורים

חמדנו לעצמנו עוד מאמבטיית הנוף, ובהמלצת גנאדי יצאנו לטבול בשביל הציפורים. מה עוד שאנחנו בעד הנוסחה "צעדים תמורת פחמימות". טיול נינוח בשביל היפהפה אמנם לא השתווה לקלוריות שהספקנו להעמיס, אבל הרווחנו מראות שהציפו את העיניים.

שביל הציפורים, אשחר / צילום: אנטולי מיכאלו
 שביל הציפורים, אשחר / צילום: אנטולי מיכאלו

פסענו באיטיות לאורך השביל ופגשנו בבני היישוב שחצבו את השביל בעצמם, מוותרים על עוד פיסת נדל"ן רווחית לטובת נתח מגן עדן. בעוד אנחנו מפטפטות עמם מול הנוף, הם סיפרו לנו את סיפורו של אשחר, יישוב המזמין משפחות מכל קצוות הקשת החילונית-דתית לגור בו. כיום מתגוררות ביישוב כ-200 משפחות המקיימות חיים קהילתיים ושלווים בצוותא. לא נותר לנו אלא לחבק את הקנאה.
שביל הציפורים, אשחר

14:00 | תנו לפחיות לחיות

דילגנו מרחק רבע שעה נסיעה אל רכס צורית-גילון הסמוך, כשהפריחה והשלווה שמסביב מאטות את הדופק שאך זה עתה פעם מקפאין. בצורית-גילון, שני יישובים הנושקים זה לזה, התקבצו אמני הר גילון - אמניות ואמנים המקיימים בביתם סדנאות, תערוכות ולעתים גם אירועי בתים פתוחים. אנחנו ביקרנו בסטודיו לעיצוב ממוחזר של פולה רייקין, היוצרת אמנות מפריטים ממוחזרים. לוקח עשר דקות להסדיר נשימה אחרי שהעין מתרגלת לייחודו של הבית, שכמו נלקח מעמוד Pinterest, ועוד עשר דקות כדי להתגבר על הבושה ולשאול את פולה חרישית אם מתחשק לה להחליף בתים. היא מגיבה בנימוס ובמיומנות, עדות למי שכבר סירבה להצעות כאלה בעבר. פולה מוליכה אותנו אל מרחב היצירה שלה, ממלכת מחזור השופעת תועפות יופי, טעם טוב וצבע.

פולה רייקין, בסטודיו בגילון / צילום: אנטולי מיכאלו
 פולה רייקין, בסטודיו בגילון / צילום: אנטולי מיכאלו

"אני בעצם זבלנית", היא מחייכת ומסבירה: "הזבל של השכן הוא אוצר עבורי". פחיות טונה ריקות הפכו תחת ידה של רייקין לשעונים צבעוניים, פקק מעוקם לפה מחייך בתמונת פרופיל, ומגירת מטבח שננטשה למסגרת תמונה. כל כפתור ואפילו סלסלת פטריות ריקה, הופכים ליצירה שבחדווה היינו תולות בסלון. אנחנו מרכיבות ומפרקות קומפוזיציות כיד הדמיון הטובה, כשפולה מפקחת בעדינות ומעודדת להתפרע. גם אם זאת שיצרנו לא תככב בזמן הקרוב בתערוכה, היא שינתה את נקודת המבט לגבי תרבות הצריכה ולגבי מה שלו אנחנו קוראים זבל.
פולה רייקין, סטודיו TIN-TIME, גילון. סדנאות בתיאום מראש, 072-3971600

16:00 | איזו מן שלווה

כל יישוב והשביל שלו. השביל של גילון מקיף את הרכס בטבעת שאורכה כ-12 קילומטר, החביבה במיוחד על רוכבי סינגלים. אנחנו הסתפקנו בתצפית לעבר השקיעה והשמש, שחרצה לשונות כתומות וצבעה את העמק במניפת גוונים סגולים ורודים.
מצפור מיכל, סובב הר גילון