ועדת הכספים התכנסה היום (ב'), לדיון בנושא עליות המחירים בענפי המשק השונים והשפעתם על יוקר המחייה. יו"ר הוועדה משה גפני הביע פליאה שנציגי רשתות השיווק לא נכחו, הודיע כי בכוונתו להזמין את הרשתות לדיון נוסף והזהיר כי אם לא יגיעו, הן לא יזומנו יותר לוועדת הכספים גם כשיצטרכו אותה.
"למה רשתות השיווק שמקבלות מוצר בשלושה שקלים, מוכרות אותו ב-20 שקלים", שאל גפני. "יש הרבה מרכיבים לעליית המחירים, שאף אחד מהן לא מובן. אנחנו לא נפסיק את הדיון בעניין עד שהמחירים יירדו".
● "אנחנו תקועים בפקק ויש בכביש מסלול ריק": מירי רגב יוצאת נגד נתיבי התחבורה הציבורית. ומה היא חושבת על המטרו?
● מנכ"ל משרד התקשורת המיועד: לוביסט שתומך בהפרטה, בן 36 בלבד
● ועדת הכספים קוראת לשר האוצר לדחות בשנה את העלאת המס על רכב חשמלי
רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים ונציג היצרנים בדיון, התעקש כי ליצרניות המזון אין קשר למחירים שמשלם הצרכן, כי אם לרשתות השיווק בלבד. "יש פער בין המחיר בו היצרנים מוכרים לרשתות השיווק, ולמחיר בו הרשתות מוכרות לציבור, וחשוב שכולם יידעו, חוק המזון מונע מהיצרנים לקבוע את המחיר. הם קובעים את המחיר לקמעונאי, הקמעונאי מחליט מה המחיר לצרכן".
"יכול להיות שרשתות השיווק לא באו לדיון הזה כי פחדו שתהיה ביקורת?", שאל גפני. "אני לא רוצה לדבר בשמם", ענה תומר, והוסיף "אני רק יכול להגיד להגיד שבעשור הקודם, כשמחירי המזון של היצרנים ירדו ב-7%, ההוזלה לא הגיעה לציבור. למה? אני לא יודע לענות, אסור ליצרנים להתערב במחיר לצרכן".
"אבל אתם יודעים שיש מוצרים שהעלות שלהם היא מספר שקלים בודדים ובסוף המחירים בחנויות גבוהים?", הקשה גפני. "יותר מזה", ענה תומר, "אם מוצר של יצרן מוביל עולה ב-14 שקל ומוצר של מותג פרטי נמכר ב-11 שקל, תאר לך מה יקרה כשמחיר המותג המוביל יירד בשלושה שקלים. המותג הפרטי יירד גם, לא בטוח שזה באינטרס של כולם. שלנו כן, לא שלהם".
תומר המשיך, ואמר כי "צריך להבין שהרבה פעמים שמים את היצרנים על המוקד שלא לצורך. אם ניקח את חומרי הגלם, מאז ינואר 2020, תירס עלה ב-63%, חיטה עלתה ב-30%, פולי סויה עלו ב-55%, סוכר עלה ב-55%. מצד שני, עלויות החשמל בשלוש השנים האחרונות עלו ב-19.1%, המים עלו ב-5.14%, הארנונה עלתה בכמעט 5%.
"במשך שנתיים ומשהו היצרנים לא העלו מחירים. זה היה בגלל התחשבות בקורונה, וגם כי המחאה החברתית הפחידה אותם, זה נכון. אבל פחד הוא לא גורם ממתן מחירים כי בסוף כשהכל רותח והדברים עולים יש גבול לכמות הפחד. המטרה שלנו שהמחירים לא יעלו וצריך לפתור את הבעיות המבניות האחרות במשק. מדד המזון של האו"ם אמנם ירד בחמשת החודשים האחרונים בכ-20%, אבל עלה קודם בכמעט 70%, מדובר על עלייה של כמעט 40% במצטבר. גם ההובלות שירדו לאחרונה ועדיין עלו ב-15% מתחילת 2020".
סמנכ"לית באיגוד לשכות המסחר: "הבעיה גם אצל התעשיינים"
"יש רשתות מהגדולות ביותר שבאו ואמרו ליצרנים שהן לא מוכנות למכור את הסחורה שלהם כשביקשו להעלות מחירים", אמרה ישראלה מני, סמנכ"לית כלכלה ומסים באיגוד לשכות המסחר. "צריך גם לזכור שצריכת החשמל שלהן היא כל היום, המקררים והמזגנים צריכים לעבוד כל הזמן. באו התעשיינים ואמרו שלדעתם הבעיה היא אצל הרשתות. אני יכולה להגיד שלדעתנו יכול להיות שיש בעיה גם אצל התעשיינים, ולכן אני לא חושבת שנכון להכנס לדיון הזה. אנחנו לא נכנסים להסכמים שיתכן ויש בין רשתות ליצרנים, זה נושא שאסור לנו להכנס אליו".
בתגובה, ציין תומר שוב כי לא היצרנים קובעים את המחירים לצרכן כי אם רשתות המזון. "גם אתם קובעים", ענתה מני. "עובדה שהרשתות לא מוכנות למכור חלק מהמוצרים של חלק מהיצרנים אצלכם בגלל המחירים שרצו להעלות".
"להבנתנו, הסיבה שהמחירים עולים זה לא בגלל העלויות אלא כי מדובר פה בשוק ריכוזי ולא תחרותי", ציינה עו"ד רחל גור, מנהלת תחום הממשלה בלובי 99, שביקשה מגפני להכנס לעובי הקורה ולשאול את השאלות הקשות. "הם מעלים את המחירים - כי הם יכולים. אנחנו במהלך 2022 הובלנו יחד עם 'הצינור' מחאת צרכנים שהצליחה לבלום במידה רבה את העלאות המחירים, אבל הגענו לגבול היכולת שלנו. בסופו של דבר יש 4-5 חברות שהן מגה מונופול בתחום המזון. למה שאותה חברה תשלוט גם בבשר, גם בחלב, גם בירקות הקפואים, גם ברטבים? כי בסופו של דבר כשאין תחרות אין צורך להוזיל את המחירים לצרכנים".
גפני סיים בקריאה לממשלה להקפיא את מחירי החשמל. "זה גורם מכריע בעניין עליות המחיר עם תגובות השרשרת של הארנונה, המים וכל הנלווה לעניין. יוקר המחיה הגיע לממדים שלא הורגלנו להם בעבר. היו בעבר עליות מחירים, וידעו להתמודד עם זה, אנחנו כאן בוועדה לא נרפה מהעניין. אני קורא לאופוזיציה ולקואליציה לעשות כל מאבק וכל אפשרות להוזיל את יוקר המחיה".
שר הכלכלה והתעשייה הנכנס ניר ברקת אמר כי שוחח הבוקר עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וכי הם מעוניינים למצוא פתרון לטווח הקצר לבעיית יוקר המחיה. "אין ויכוח שצריך להתמודד בצורה חכמה ורצינית עם הריכוזיות, יש צורך בהרחבת התחרות שזה מרכיב ראשון שיוריד את יוקר המחיה. המרכיב השני הוא נושא הרגולציה. זה כמו סרטן. אם אנחנו לא נדע להוריד את הרגולציה המיותרת בהשוואה ל- OECD ולמה שמקובל בעולם, אנחנו נשלם מחירים כבדים מאוד".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.