השוק שלא היה: כך הסתחרר עולם האמנות הדיגיטלית סביב ה־NFT

דוח שהתפרסם לאחרונה ב־Coindesk מצביע על כך ש־58% מעסקאות ה־NFT שבוצעו בשנת 2022 היו הונאה של הרצת שווי • באילו שיטות השתמשו הרמאים, למה המצב אפילו חמור יותר ממה שנראה, ואיזה שיעור יכולים ללמוד מכך מותגים

יצירות דיגיטליות, מהסוג שרשם פופולריות ב־NFT / צילום: Shutterstock
יצירות דיגיטליות, מהסוג שרשם פופולריות ב־NFT / צילום: Shutterstock

הכותב הוא מנכ"ל Anyverse, מרצה ומומחה בינלאומי לחדשנות וטכנולוגיה

לרגעים היה נראה שמדובר בשוק אמיתי, אבל הפלא ופלא - שוק ה־NFT נעלם כלא היה. דוח שפורסם לאחרונה ב־Coindesk, הבלוג המוביל בעולם הקריפטו ונגזרותיו, טוען כי כבר בתחילת 2022, בשיא ההתלהבות מ־NFT, רוב המסחר בו היה הונאה ותו לא. ברוב המקרים מדובר היה ב־Wash Trading ("הרצת שווי"). 

איך זה עבד, ומה זה אומר על השוק בכלל? בואו נצלול. 

שנה חדשה, עלייה חדשה: מה הביא לנסיקתו של הביטקוין ב-28%
אחת ולתמיד, מה זה NFT? מדריך פשוט וברור שיעשה לכם סדר 

לבנות מצג שווא ולייצר פראיירים

NFT (בעברית: אסימון חסר תחליף) הוא פרוטוקול מבוסס בלוקצ'יין, שמאפשר להוכיח בעלות על נכס דיגיטלי (ציור ממוחשב, סרטון, קובץ אודיו, דמות או אובייקט במשחק ממוחשב וכו'). בפשטות, ומבלי להיכנס לרובד הטכני, נאמר ש־NFT משתמש ברשת בלוקצ'יין כלשהי (לרוב באית'ריום) על־מנת להוכיח בעלות על נכס דיגיטלי בצורה מאובטחת ומבוזרת, באמצעות שימוש במפתחות ציבוריים ופרטיים.

בפועל, NFT יכול לשמש להוכחת בעלות על דמות במשחק, תמונה, קובץ אודיו וכו'. בשיא ההתלהבות מהתחום, בתחילת 2022, עיקר העניין היה סביב אמנות דיגיטלית - בעיקר קבצי תמונה מסוגים שונים שהוגדרו כקולקציות אמנות דיגיטלית. כבר אז טענתי כי אין היגיון במספרים, ואין הצדקה כלכלית להתלהבות, והיום, שנה אחרי, עוד ועוד תחקירים וחשיפות מוכיחים שצדקתי.

האופן שבו ניתן להריץ שווי של NFT הוא פשוט להחריד: יוצרים קובץ NFT, ואז מוכרים אותו בין ארנקים שקשורים זה לזה (אותם בעלים או בעלים קשורים), על־מנת להראות לעולם שיש מסחר באותה קולקציית NFT ושווי גבוה.

בשל האופי של הבלוקצ'יין, והעובדה שהעסקאות בו חשופות לכולם, יכול להיווצר במהירות מצג שווא כאילו הקולקציה מבוקשת במיוחד. מי שמסתכל מהצד רואה שבוצעו הרבה עסקאות במחירים מרקיעים, אך הוא לא יודע שזה למראית־עין ובין צדדים קשורים.

לכן, הוא "קופץ למים", רוכש גם NFT מאותה קולקציה, ובסיכוי גבוה נתקע איתו עד שהשווי צונח כמעט לאפס (אם הוא בר־מזל, הוא מצליח לגלגל את זה למישהו אחר ברווח, או לפחות במחיר עלות, אבל ברוב המקרים זה לא המצב). במקביל, היוצרים עצמם יוצאים מהפוזיציות עם הכסף בכיסם וקארמה רעה בנפשם.

למה זה כה פשוט? בעולם הפיננסי ה"מסורתי", הרצת מניות או נכסים פיננסיים בכלל אסורה, וניתן לאכוף אותה בכלים מקובלים כמו KYC (הכר את הלקוח), על־מנת שניתן יהיה לדעת מי עומד מאחורי כל נקודה שמבצעת מסחר במניות, במטבעות או בנכסים אחרים.

לעומת זאת, בשוק הקריפטו החדש, המבוזר, ה"בועט", זה ש"לא דורש אמון בין צדדים" - אין את זה. כל אחד יכול לעשות כאוות נפשו, ולכן אדם יכול לפתוח 100 ארנקי קריפטו שונים, לפזר ביניהם את מטבעות הקריפטו שלו ולבצע עסקאות מארנק לארנק, ובכך לפמפם למשל שווי של קולקציית NFT כזו או אחרת.

לשחק עם הארנקים הדיגיטליים

לפי הדוח שפורסם ב־Coindesk, בשיא ה"בועה" (רבעון ראשון 2022), היקף הרצת השווי מתוך סך המחזורים ב־NFT היה 80%. כלומר, 4 מכל 5 עסקאות בממוצע היו עסקאות הונאה. אם מסתכלים על כל 2022, כ־58% מכל העסקאות היו כאלה.

מה שיותר מדהים בעיניי הוא לא ה־80% או ה־58% ב־2022, אלא שהמספרים האמיתיים כנראה הרבה יותר גבוהים. מדוע? מפני שעסקאות Wash Trading בדוח הוגדרו על־ידי ארבעה פרמטרים - עסקאות שבוצעו מארנקים מאותה כתובת IP, בין ארנקים שראו שהיה ביניהם "הלוך חזור", ארנקים שרכשו את אותו NFT יותר משלוש פעמים, וארנקים שבעבר היו חלק מארנק אחד והתפצלו.

לכאורה, סקירה מקיפה. מה היא לא כוללת? את אותן קבוצות רמאים שהתאגדו ב־Discord וב־Reddit והחליטו לפמפם פרויקט NFT כזה או אחר. תחשבו על זה: לכל אחד מהם היה ארנק משלו, הם לא יושבים על אותו IP, הם לא צריכים לעשות הלוך חזור או לקנות כמה פעמים, אבל זו עדיין הרצת שווי.

ניקח דוגמה תאורטית: 20 חבר'ה צעירים שלכל אחד מהם יש קצת קריפטו, מחליטים לעשות כסף קל, ולפמפם שווי של קולקציית NFT שהם יצרו.

הראשון רוכש מהשני, השני מהשלישי וכך הלאה - עד שמגיע מישהו שרואה שכבר היו 20 עסקאות בקולקציה הזו, ושהשווי "קפץ" מ־50 דולר לפני כמה ימים ל־5,000 דולר היום, מצטרף למסיבה ורוכש גם - יחד עם אחרים. בינתיים, אותם 20 חבר'ה יצאו עם הכסף ביד.

עסקאות כאלו לא נכללו כאמור בניתוח, למרות שמהיכרותי עם הנושא הן התרחשו בהיקפים גדולים. ראיתי אותן מתאגדות בשרתי Discord ופורומים של Reddit בזמן אמת, להערכתי אם היו כוללים אותן, היינו מגיעים למסקנה כי שוק ה־NFT לאמנות דיגיטלית לא באמת קרס - הוא לא היה קיים כנראה מלכתחילה.

מה כן היה שם? כמו שזה נראה, אוסף של רמאים שיצרו יש מאין, והרבה אמנים דיגיטליים ויוצרים שנפלו בפח והצטרפו לחגיגה בתום־לב, על־ידי ניסיון להרים בעצמם קולקציות NFT בצורה ישרה. ברוב המקרים הם נשארו עם המכנסיים למטה.

כמובן, היו גם חובבי הכסף הקל, שפחדו לפספס את החגיגה ורצו לרכוש. המזל הוא שרוב מי שהשקיע ב־NFT עשה את זה בסכומים קטנים של עשרות דולרים עד אלפים בודדים, ולכן גם הנזק לא דרמטי. יכול להיות שכל רוכש קיבל שיעור טוב לחיים.

הערך של הבלוקצ'יין, ומבחן ההיגיון הבריא

אז מה בכל זאת אפשר לומר לטובת NFT? הרעיון עצמו יכול לשמש יוצרים ומותגים במטאוורס ובסביבות דיגיטליות, רק לא כאמצעי לאמנות דיגיטלית. לדוגמה, חברה כמו נייקי תוכל למכור מוצר מקורי ברובלוקס, הוריזונס או כל מקום אחר, ולהשתמש ברעיון של NFT לצורך האותנטיקציה.

בכלל, הקונספט של הבלוקצ'יין יכול להביא ערך לעולם במקומות שהם לא בהכרח NFT של אמנות או מטבעות דיגיטליים (בוודאי אחרי קריסת האמון הכמעט מוחלטת אחרי הפרשיות של השנה האחרונה).

הנה כמה דוגמאות: שרשראות אספקה ירוקות מאומתות, מערכות לניהול זהויות בצורה מבוזרת, שמירה על דאטה בצורה מבוזרת (למשל, ארנק בלוקצ'יין עם כל הדאטה הרפואי שלך, שאתה מחליט למי לחשוף וכמה) ועוד.

ומה השיעור שאפשר לקחת מעלייתו ונפילתו של שוק ה־NFT באמנות דיגיטלית? אל תוותרו על ההיגיון הבריא שלכם, גם אם מספרים לכם שמשהו חדש עומד "לשנות את העולם", שאתם "לא רואים את זה" או שזה "מטורף מדי בשביל להבין".

אם זה נראה לכם לא הגיוני, אל תתקרנפו, ותמיד תסתכלו מ־First Principles על כל רעיון או חדשנות שמוצגת בפניכם.