רובוט במחסן ומדידות בתלת-ממד: החידושים שיעזרו לקמעונאים להפחית עלויות

להיות יותר מהיר, זול ודיגיטלי זו שאיפה שמשותפת כיום לעסקים רבים. לא משנה אם מדובר בסופרמרקט, חנות בגדים או מסעדה - כולם רוצים להרוויח יותר ולבזבז פחות כסף וזמן.

בשנים האחרונות קמו יותר ויותר סטארט-אפים שמנסים לעשות בדיוק את זה: לשפר את ההצעה שהצרכנים מקבלים מהקמעונאים. אלה מצדם מוכנים לפעמים להשקיע לא מעט כדי למשוך את הלקוחות אליהם ולהשאיר אותם שם. הנה כמה מהטכנולוגיות הבולטות שמנסות להשיג דריסת רגל בענף ולייעל אותו. 

● מנקודת התחלה דומה לשווי גבוה פי 14: כך עקפה פוקס את קסטרו בדרך לפסגה 
● אחרי 3 חודשים, מוצרי יוניליוור חוזרים למדפי שופרסל. בכמה יעלו המחירים? | בלעדי

Hexa: מדידה בתלת-ממד

בסטארט-אפ הישראלי Hexa פיתחו פלטפורמת SAAS להדמיה תלת-ממדית. הפלוטפורמה מאפשרת ללקוחות, בין היתר, למדוד וירטואלית בגדים ואקססוריז ולראות כיצד הם נראים על הגוף. זאת לצד מגוון רחב יותר של שימושים בתעשיות שונות כגון ריהוט, אלקטרוניקה, סופרמרקטים, פיתוח, עולמות המשחקים ועוד, באמצעות הטמעת "תאום דיגיטלי" שנוצר בעולמות המטאוורס. זאת בשונה מהטכנולוגיה של חברת זיקית, שעובדת על מודל דו-ממדי שמאפשר מדידה וירטואלית על בסיס ראייה ממוחשבת ועיבוד תמונה.

החברה, שנוסדה על-ידי יחיאל אטיאס (שמכהן כמנכ"ל), רן בוכניק ויונתן קלארק, מספקת תשתית המסוגלת לתמוך בכמות הנתונים הנדרשת ליצירה, ניהול, הפצה ואנליזה של מודלים תלת-ממדיים באיכות גבוהה, חוויית 360 מעלות ו-AR (מציאות רבודה).

 יחיאל אטיאס, מנכ''ל ומייסד שותף Hexa / צילום: יח''צ

בפשטות, הטכנולוגיה של הקסה מאפשרת למדוד שעון, משקפי שמש או נעליים באמצעות טיקטוק, סנאפצ'ט ודומיהם - מצלמים את הגוף או הפנים, והאביזר מתלבש בצורה מדויקת על התמונה. הטכנולוגיה גם יכולה להראות סרטונים של סווטשירט זז כאילו אדם לובש אותו, מעין אנימציה מורכבת.

לפי הקסה, כל זה מסייע לקמעונאים להוריד משמעותית - לעתים בעשרות אחוזים - את כמות ההחזרות, ובנוסף להקטין את עלויות התפעול ולהגדיל את המכירות. בין לקוחות החברה נמנים וולמארט, אמזון, לוגיטק ומייסי'ס. הקסה מייצרת מודלים תלת-ממדיים לסמסונג, לסוני וללוגיטק, ולאחרונה החלה בשיתוף-פעולה גם עם אפיק גיימס ומייקרוסופט.

"היום אנחנו החברה הגדולה בעולם לייצור תוכן תלת-ממדי", מסביר אטיאס. "אנחנו פעילים בחמש יבשות עם חברות שמובילות את התעשייה ברמה הטכנולוגית. הפלטפורמה שלנו עוזרת לארגונים לנהל פרויקטים מאוד מורכבים בתלת-ממד. זו דרך להתייעל, דבר שכולם מחפשים לעשות. התחלנו בעולם הריטייל, ובשלב הבא ניכנס לעולמות הגיימינג.

"אנחנו עוזרים ללקוחות שלנו לנהל תהליכים מאוד מורכבים, בסקיילים מאוד גדולים. למשל, אנחנו מייצרים ללוגיטק את התוכן, ואז גם מעלים אותו לאמזון.קום. אנחנו החברה היחידה בעולם שיודעת להעלות תוכן תלת-ממדי לעמודי המוצר של אמזון. זו גם העבודה שלנו עם מייסי'ס".

סופר דופר: הרובוט שמלקט מוצרים

סופרמרקט האונליין של סופר דופר החל את פעילותו לפני כחצי שנה בבנימינה. החברה פיתחה תוכנה לניהול מחסן באמצעות רובוטים, ולפני חצי שנה פתחה מתקן שמופעל על-ידי 35 רובוטים מסין דמויי איירובוט ענק, וכעשרה עובדי תפעול אנושיים. את החברה ייסדו אבי ליפשיץ, המנכ"ל; לני רידל, סמנכ"ל הטכנולוגיות; ואור סלמון, סמנכ"ל הפיתוח.

"אחוז החדירה של האיקומרס לאופנה הוא כ-50%, בתחום הרהיטים 30%, אבל בתחום המזון הוא עומד על אחוזים בודדים בלבד", אומר רן פלד, סמנכ"ל השיווק ושותף בסופר דופר. "אנשים יכולים לקנות מיטה באינטרנט, אבל יוגורט הם צריכים למשש בסופר?

"הבעיה היא לא שהצרכן לא רוצה קמעונאות מזון באונליין, אלא שהקמעונאי רוצה למכור באונליין בהיקף מוגבל מאוד. כשהצרכן נשאר בבית, הסופר שולח עובד לליקוט, מה שמוריד עוד יותר את הרווח של החנות על כל הזמנה.

 סופר דופר / צילום: סופר דופר

"הזמנות מהסופר לא עובדות, לא אצל רמי לוי ולא אצל יאנגו (ביאנגו אומרים כי הדבר אינו נכון, וכי החברה רושמת רווחיות שני רבעונים ברצף). כולם מפסידים ארגזים של כסף. זה שוק של מאות מיליארדים שכולו מפסיד. לכאורה, אם היית שולח רובוט לעשות את העבודה, המצב היה יותר טוב, אבל בפועל יש מתקנים רובוטיים בשופרסל, בוולמארט, בטסקו וברמי לוי, וזה לא עוזר. למה? כי הטכנולוגיות הרובוטיות היום הן מיושנות, לא אמינות ומאוד יקרות. בסוף אתה נשאר באותו עולם הפסדי, וכאן אנחנו נכנסים לתמונה".

במחסן הליקוט של סופר דופר, שמתפרס על פני 650 מ"ר בלבד, אין קונים, אלא רק עובדים ורובוטים שמתניידים במסלולים קבועים. בחברה מבטיחים סל קנייה זול בכ-50-100 שקל מהזמנות אונליין מרשתות אחרות, ביניהן שופרסל ורמי לוי, ומשלוח חינם.

"אנחנו לא מייצרים את הרובוטים אלא את המוח שלהם", מסביר פלד. "יצרנו תוכנה שלקחה את הרובוט הכי טיפש בתעשייה, וגרמנו לו להיות התלמיד המצטיין שיוכל לטפל בהזמנות של הסופר, ולעשות את זה בצורה רווחית.

"רובוט עולה שקל לשעה, כשעובד אנושי עולה בערך 40 שקל. גם קצב הליקוט מהיר יותר: 300 פריטים בשעה, לעומת 40-50 של אדם רגיל. הצלחנו להראות שאנחנו לוקחים את הרווח שהטכנולוגיה יוצרת, ומחזירים אותו לצרכן. לפי הנתונים שלנו, בבנימינה אנחנו כבר גדולים פי שלושה משופרסל אונליין במשלוחים. וזה לא שאנחנו גאוני שיווק, זו הטכנולוגיה".

לדברי פלד, עד 2027 הטכנולוגיה תוטמע ב-100 לוקיישנים בפרברים ובערים בישראל.

ZESTER: לזרוק פחות מזון

לא תמיד אנחנו מבינים למה על לחמנייה, קציצה, עגבנייה, קצת חסה, קטשופ ומיונז צריך לשלם יותר מ-50 שקל, ותוהים כמה רווח מסעדה עושה על מנה כזו. גם המסעדן לא תמיד יכול לדעת מראש את התשובה - וזו אחת המטרות של הסטארט-אפ ZESTER: לעזור לו לגעת כמה בדיוק זה עולה, וכמה צריך לגבות כדי להרוויח.

זסטר פיתחה מערכת המסייעת בניהול מסעדות ובתקשורת בינן לבין הספקים. המערכת יודעת אילו מנות הוזמנו באותו היום, ומאילו מוצרים כל מנה מורכבת, ובהתאם היא מציעה למסעדה את כמות המוצרים שיש לרכוש - מה שמוביל לחיסכון כספי. בנוסף, החברה עובדת עם ספקים, כך שעלויות המוצרים נגישות בפניה.

 התוכנה של זסטר / צילום: זסטר

החברה החלה לפעול בבאר שבע לפני כשנתיים, והיא מעסיקה כ-50 עובדים. המערכת עובדת עם כ-2,000 מסעדות ורשתות בישראל וכ-100 בחו"ל, ביניהן לנדוור, קפה קפה, רולדין, ג'פניקה, רשת מאטו קפה (ניו יורק) ורשת מונטרו (ברלין).

"אנחנו יודעים לפרק בכל רכישה את המוצרים שנרכשו ולהוריד מהמלאי. אנחנו בודקים כמה מתוך החסה מגיעה למנה, וכמה נזרקת", מסביר קובי סלע, מנכ"ל ומייסד ZESTER. "מסעדה מגדירה מחיר מנה לפי נוסחה שבה עלות המוצרים מהווה עד 35%. בפועל, בעל עסק לא יכול לדעת באמת מה עלות המוצר שלו, כשמחיר הירקות משתנה ברמה יומית, ומחיר הבשר, הלחם והרטבים עולה גם.

"אם יש שינוי בפוד קוסט, אנחנו שולחים התרעה. ואם למשל מחיר העגבנייה עלה דרסטית, המסעדה יכולה להחליט אם להוציא מהתפריט מנה שמבוססת על הרבה עגבניות, להעלות את מחירה, להקטין אותה או לספוג את ההקטנה ברווח.

"אם אנחנו מצליחים לייצר לרכש חיסכון של 2%-6%, זה מאוד משמעותי למסעדה. היום אנחנו עובדים על תחזיות של הכנסות, בהתבסס על צדדים שלישיים, כמו חברות הקופות, וחוזים את ההכנסות הצפויות לפי עונות וחגים, וכך המסעדן יכול לנהל את מערכת הזמנת הסחורות שלו".