פרטנר | ניתוח

מדוע אבי גבאי החליט למחוק את פרטנר מהמסחר בוול סטריט?

חברת התקשורת, בהובלת המנכ"ל אבי גבאי, נמחקת מוול סטריט לאחר יותר מ-20 שנה - בדומה למתחרה סלקום שעשתה זאת תחת ניהולו לפני שנתיים • ההרפתקה של המניה מעבר לים מסתיימת עם תשואה שלילית של 5%

אבי גבאי, מנכ"ל פרטנר / צילום: כפיר סיון
אבי גבאי, מנכ"ל פרטנר / צילום: כפיר סיון

שנתיים אחרי שאבי גבאי הוביל את חברת התקשורת שניהל, סלקום, למחיקה ממסחר בוול סטריט - הוא מוביל כעת מהלך זהה בחברה המתחרה פרטנר, שאותה הוא מנהל בשנה האחרונה.

בדומה למניית סלקום, גם פרטנר  צפויה להמשיך ולהיסחר בבורסה בתל אביב.

שתי המניות מסיימות את ההרפתקה האמריקאית שלהן עם תשואות שליליות: סלקום נמחקה לאחר שהניבה למשקיעים בה הפסד של כ-50% ב-14 שנים שבהן נסחרה, ופרטנר, שנסחרה זמן רב יותר, עוד משנת 1999, הניבה תשואה שלילית צנועה יותר, של כ-5% (מתואם לדיבידנדים שחולקו). 

● למה ישראכרט הפכה לסחורה חמה, ואיזו הצעת רכישה עדיפה לבעלי המניות? 
● כך נשארה חברת המידע העסקי הישראלית קירחת מכאן ומכאן

נכון להיום שווי השוק של פרטנר הוא 4.4 מיליארד שקל, בעוד שבשיא, בשנת 2010, היא נסחרה בשווי של 14.6 מיליארד שקל. בשפל בשנת 2015 עמד שווייה על 1.34 מיליארד שקל בלבד.

לפי הודעת פרטנר שפורסמה בסוף ינואר, דירקטוריון החברה החליט לאחר בחינה מקיפה שהמבנה הנוכחי של רישום כפול, שבמסגרתו המניות שלה נסחרות בתל אביב וה-ADS (איגרות מעקב אחר המניה) נסחרות בנאסד"ק - הוא מיותר בסביבת המסחר הגלובלית של היום, שבה למשקיעים יש גישה לניירות ערך בשווקים הבינלאומיים בלי קשר למקום שבו אותם ניירות רשומים למסחר.

בחברה הוסיפו שמכיוון שרובו הגדול של המסחר מתבצע בתל אביב, ופעילות החברה מתבצעת כולה בישראל, יהיה הגיוני עבורה להפסיק להיסחר בנאסד"ק.

להערכת פרטנר, המהלך יאפשר לחברה להתמקד יותר בפיתוח העסקי שלה, ולהפחית את העלויות והאתגרים של מסחר בארה"ב, שם אין לחברה פעילות.

עניין מועט בלבד מצד המשקיעים בארה"ב

בעקבות המחיקה מהנאסד"ק פרטנר כבר לא תיחשב חברה דואלית, ומתכונת הדיווח שלה תשתנה - היא כבר לא תדווח לפי הדין בארה"ב. מדובר לא רק בשינוי שפת הדיווחים אלא גם בכללים שונים.

פרטנר נמחקת ממסחר בנאסד"ק גם על רקע העניין המועט של המשקיעים בארה"ב במנייתה: בשנתיים האחרונות, מחזור המסחר היומי הממוצע במניית פרטנר מגיע לכמה מאות עד כמה אלפי מניות ביום מסחר, והיו אף ימים שבהם אף מניית פרטנר לא נסחרה בוול סטריט.

בממוצע מדובר במחזור של כ-47 אלף דולר ביום.

נראה שעבור מחזורי מסחר כאלה פחות משתלם לחברה לשאת את העלויות של קשר עם משקיעים בארה"ב, עורכי דין, ביטוחי נושאי משרה וכדומה.

אגב, גם בבורסה בתל אביב פרטנר אינה אחת מהמניות הסחירות ביותר, אבל מחזורי המסחר בה גבוהים משמעותית מאלו שבנאסד"ק, עם ממוצע יומי של כ-269 אלף מניות שמחליפות ידיים, מחזור מסחר ממוצע של כ-5.7 מיליון שקל (בשער הדולר הנוכחי מדובר ביותר מ-1.6 מיליון דולר).

1999: הנפקה מוצלחת בוול סטריט ובלונדון

פרטנר הונפקה לראשונה בסוף 1999, ימים אופטימיים במיוחד בשוקי ההון העולמיים, והיא גייסה אז 525 מיליון דולר לפי שווי חברה של 2.4 מיליארד דולר. בגלובס נכתב אז שההנפקה היא הצלחה מסחררת: חברה שהייתה אז פעילה רק שנה, עם 275 אלף מנויים ועם הכנסות של 272 מיליון שקל והפסד של 418 מיליון שקל במחצית השנה שלפני ההנפקה - ניצלה היטב את הבאזז סביב תחום התקשורת, ויצאה לשוק בשווי מבטיח.

מהלך ההנפקה בוצע במקביל גם בוול סטריט וגם בבורסת לונדון, שממנה פרטנר נמחקה ב-2008. פרטנר של היום שונה מאוד מפרטנר הצעירה שיצאה להנפקה ראשונית ופעלה רק בתחום הסלולר (שאז היה שוק חדש יחסית בישראל). כיום היא מציעה גם שירותי טלוויזיה, אינטרנט ותקשורת קווית.

במקביל, התחרות בשוק הישראלי התעצמה בעשור הקודם, עם כניסת מפעילי סלולר חדשים, דבר שהוביל בשנים שלאחר מכן לפגיעה בתוצאות חברות הסלולר הוותיקות, שקודם לכן נהנו מרווחים גבוהים.

בשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2022 רשמה פרטנר צמיחה של 4% בהכנסות ל-2.6 מיליארד שקל, והרווח הנקי שלה עלה מ-38 מיליון שקל בתקופה המקבילה ל-137 מיליון שקל.

בסוף הרבעון השלישי היו לפרטנר מעל 3 מיליון מנויי סלולר, עלייה קלה מרבעון מקביל, ומספר מנויי הטלוויזיה שלה היה 222 אלף, ירידה לעומת רבעון מקביל. המנכ"ל גבאי מסר עם פרסום הדוחות, כי פרטנר ממשיכה להציג צמיחה ויציבות בתוצאות הפיננסיות שלה, תוך המשך השקעות בפריסת סיבים אופטיים ובדור 5.

100 מיליון שקל - חלקו של גבאי ברכישת פרטנר

אבי גבאי מונה לתפקיד מנכ"ל פרטנר בשנה שעברה והחליף את אבי צבי, וזאת לאחר שגבאי נמנה עם הקבוצה שרכשה את השליטה בחברה.

בנובמבר 2021 פרש גבאי מיידית מתפקיד מנכ"ל החברה המתחרה סלקום, כדי להתמודד על רכישת השליטה בפרטנר יחד עם שלמה רודב והפניקס.

הקבוצה שילמה 300 מיליון דולר לחברת האצ'יסון מהונג קונג (העסקה הושלמה באפריל 2022), מתוכם חלקו של גבאי היה כ-100 מיליון שקל - סכום שחלקו נלקח בהלוואה (ההון העצמי היה 25 מיליון שקל). מספר שבועות לאחר שהשליטה בפרטנר עברה באופן רשמי לקבוצת רודב-גבאי-הפניקס, והמנכ"ל אבי צבי הודיע על התפטרותו, נכנס גבאי לתפקיד המנכ"ל.

בשנה האחרונה הניבה מניית פרטנר תשואה שלילית של כ-13%, ונכון להיום שווי מניות גרעין השליטה (כ-27%) הוא 1.17 מיליארד שקל - המשקף תשואה זעומה לרוכשי השליטה.

האצ'יסון הייתה אחת המשקיעות הבולטות בפרטנר כשזו הוקמה, והיא הפכה לבעלת השליטה בחברה בתחילת שנות ה-2000.

בשנת 2009 מכרה האצ'יסון את השליטה בפרטנר לסקיילקס של אילן בן-דב ב-5.3 מיליארד שקל, והעמידה לסקיילקס הלוואה של 300 מיליון דולר.

סבן ויתר על מניות השליטה והן עברו לכונס

ב-2012, לאחר שסקיילקס נקלעה לקשיים, עברה השליטה בפרטנר לידיו של חיים סבן, שלקח על עצמו את החוב להאצ'יסון. לאחר מספר שנים, שווי המניות של סבן ירד מתחת לסכום החוב שלו להאצ'יסון, והוא ויתר על מניות השליטה.

למניות מונה כונס נכסים והן שועבדו לטובת החזר ההלוואה להאצ'יסון. החברה מהונג קונג הבינה שלא תקבל היתר שליטה ממשרד התקשורת, ונערכה למכירת המניות, שנמכרו לבסוף לקבוצת הרוכשים שבה חבר גבאי.

פרטנר היא קבוצת התקשורת השלישית שגבאי מנהל כאמור - בעבר שימש כמנכ"ל חברת בזק בין השנים 2007-2013. בשנים שלאחר בזק עבר גבאי לחיים הפוליטיים, תחילה במפלגת כולנו שבמסגרתה שימש כשר, ובהמשך כח"כ ויו"ר מפלגת העבודה. עם פרישתו מהחיים הפוליטיים מונה בתחילת 2020 למנכ"ל סלקום.