להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד
מאז כינונה של הממשלה החדשה מתנהל שיח משמעותי על ייצוג הנשים בפוליטיקה בישראל. לאחרונה התייחסה לכך גם ח"כ מירב בן ארי כשבשיחה שהתקיימה לרגל יום הולדתה של הכנסת, טענה כי "אין מספיק נשים בכנסת. אנחנו 51% מהאוכלוסייה, יש 29 (ח"כיות) מתוך 120. זה נמוך מאוד, הכי נמוך שהיה". בהמשך גם הוסיפה כי "מתוך (מספר) שרים שהפסקתי לספור", יש רק ארבע שרות.
הטענה של בן ארי היא מאוד נחרצת, ועל פניו היה אפשר לחשוב שהיא מצריכה חזרה לכנסות שהושבעו בשנותיה הראשונות של המדינה כדי לבחון איך נראו הדברים אז. אלא שסקירה שפורסמה לאחר הבחירות האחרונות על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) מראה כי אין צורך להרחיק להיסטוריה כדי להיווכח שטענתה של בן ארי אינה נכונה. על פי הסקירה, בכנסת הנוכחית אכן כיהנו 29 נשים עם השבעתה, נתון שהוא דומה מאוד לשתי הכנסות האחרונות (ה־23 וה־24) שבהן נכנסו לכנסת לאחר הבחירות 30 נשים. הכנסות הללו הן גם אלה שקבעו את השיא בקטגוריה הזאת, כשלפניהן היו עוד שתי כנסות עם מספר נשים שזהה לכנסת הנוכחית (ראו גרף). בכל שאר הכנסות מספר הנשים היה נמוך מ־29. כמובן שבעשורים הראשונים לקום המדינה המספרים היו נמוכים בהרבה - עד לכנסת ה־18, שהושבעה לאחר בחירות 2009, מעולם לא כיהנו יותר מ־20 ח"כיות - וכך הממוצע לאורך כל שנות המדינה עומד על 16.2 ח"כיות.
אגב, ההשוואה שעשינו מתייחסת רק למספר הנשים ביום השבעת הכנסת, אך למעשה בעת שאמרה בן ארי את הדברים כבר כיהנו בכנסת 30 נשים, לאחר שח"כ יואל רזבוזוב, חברה למפלגה של בן ארי, פרש מהכנסת, ובמקומו נכנסה שלי מירון. לאחר דבריה של בן ארי המספר אף עלה ל־31 לאחר שהשר אופיר אקוניס התפטר מהכנסת במסגרת החוק הנורבגי, ובמקומו נכנסה ח"כ צגה מלקו (כמובן שגם בכנסות אחרות חלו שינויים במספר הנשים לאחר ההשבעה).
ומה לגבי מספר השרות שגם אותו הזכירה בן ארי בצורה פחות מחייבת? בכתבה שפרסמנו ביום השבעת הממשלה הראנו כי שיעור השרות בממשלה (16.7%) מהווה ירידה חדה לעומת שתי הממשלות הקודמות, אך דומה לממשלות שקדמו להן. עם השבעת הממשלה כיהנו בה חמש שרות מתוך 30 שרים, אך בינתיים חלו שינויים מסוימים. לממשלה צורפה השרה השישית, מאי גולן (זה היה הנתון נכון ליום דבריה של בן ארי, ולא ארבע כפי שהיא טענה), ומספר השרים יגדל בקרוב ל־32 (לאחר מינויו הצפוי של דוד אמסלם, ובניכוי אריה דרעי שאולץ לעזוב את הממשלה). כלומר, שיעור השרות מהממשלה יעמוד על 18.8%.
בשורה התחתונה: דבריה של בן ארי לא נכונים. הנתון של 29 ח"כיות ביום ההשבעה, נמוך רק בח"כית אחת מהשיא שנקבע בשתי הכנסות הקודמות, ומהווה את הנתון השני בגובהו בהיסטוריה, יחד עם הכנסות ה־20 וה־21. בכל יתר הכנסות מספר הח"כיות היה נמוך יותר.
לבדיקה מלאה לחצו כאן
שם: מירב בן ארי
מפלגה: יש עתיד
מקום: הכנסת
תאריך: 6.2.23
ציטוט: "29 (ח"כיות) מתוך 120 זה נמוך מאוד. הכי נמוך שהיה"
ציון: לא נכון
בשיחה לכבוד יום הולדתה של הכנסת מירב בן-ארי העלתה את הנושא של נשים בפוליטיקה ואמרה: "אין מספיק נשים בכנסת, אנחנו 51% מהאוכלוסייה, יש 29 מתוך 120. זה נמוך מאוד, הכי נמוך שהיה, אין מנכ"ליות במשרדי ממשלה, מתוך שרות יש ארבע, מתוך שרים שהפסקתי לספור".
הבדיקה בחנה את חברות הכנסת בכנסת הנוכחית לעומת כנסות קודמות, וכמו כן את מספר השרות. הדבר לא בא להכריע בשאלה הנורמטיבית, האם יש מספיק נשים בפוליטיקה, אלא רק להציב את המספרים הנוכחיים ביחס לעבר.
בנובמבר 2022, מעט לאחר הבחירות לכנסת הנוכחית, מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) סקירה על הנשים בכנסת, ובו הראה כיצד השתנה מספר הנשים בכל הכנסות עם היבחרן מאז הכנסת הראשונה. קל לראות שאם לוקחים את הטענה של בן-ארי כפשוטה היא טועה לחלוטין: הכנסת הראשונה בה היו יותר מ-29 נשים בעת היבחרה הייתה הכנסת ה-23 (שנבחרה ב-2020), אליה נבחרו 30 חברות כנסת. כך היה גם עם הכנסת ה-24 (שנבחרה ב-2021). למעשה, הכנסת הנוכחית נמצאת במקום השני מבחינת מספר הנשים במועד ההשבעה, כשהיא חולקת במקום הזה עם הכנסות ה-20 (בחירות 2015) וה-21 (בחירות אפריל 2019), שגם אליהן נבחרו 29 נשים. בכל עשרים הכנסות האחרות היו פחות מ-29 נשים. המספר גבוה בהרבה מהממוצע לאורך כל שנותיה של ישראל (16.2), וגם יותר מזה של הכנסות שנבחרו החל מהעשור השני של המאה הנוכחית (מהכנסת ה-19 ומעלה, שעומד על 28.9).
פנינו לח"כ בן-ארי כדי לקבל הבהרה לדבריה, ומטעמה הוסבר לנו שהדבר נאמר "ביחס למגמה של השנים האחרונות, שהייתה בעיקר עלייה". אולם, לפי מה שנראה מהנתונים של הממ"מ, גם קביעה זו אינה נכונה. ניתן לראות שמגמת העלייה החלה בכנסת ה-15 (שנבחרה ב-1999), אז מספר הנשים ביום הבחירה קפץ ל-14 (לעומת 9 בכנסת ה-14), והמשיכה עד לכנסת ה-20, אליה כאמור נכנסו ביום ההשבעה 29 נשים. מאז מספר הנשים בכנסת ביום ההשבעה נשאר כמעט זהה, ונע בין 28 ל-30, כך שכבר מספר כנסות שאין מגמת עלייה אלא דווקא קיפאון, ולכן 29 נשים לא מהוות שבירה של המגמה ולבטח לא ירידה חדה. ניתן כמובן לטעון שמאז 2019 קשה לדבר על מגמות בגלל סמיכות מערכות הבחירות שהקשו על שינויי תוצאות או הרכבי הרשימות, אולם גם אם נוציא את הכנסות ה-22 וה-23, לקראתן הרשימות אכן לא שונו באופן מהותי, עדיין מדובר בקו מגמה יציב.
הסקירה של הממ"מ מספקת נתון נוסף: כמה נשים כיהנו בסך הכל לאורך כל כנסת, כולל אלו שנכנסו במועד מאוחר יותר בגלל חילופי גברי. הדבר לא מציג כמה חברות כנסת היו בשיא, אלא כמה בסך הכל נשבעו אמונים כחברות כנסת מרגע השבעת הכנסת ועד להתפזרותה. במקרה כזה, כשמסתכלים על שיעורן מתוך כלל חברי הכנסת, אכן ניתן לראות מגמת עלייה של השנים האחרונות דווקא. גם זו החלה בכנסת ה-15 (עלייה ל-12% נשים לעומת 7% בכנסת שלפניה) ועלייה מתמדת עד לכנסת הקודמת, שהגיעה ל-30% נשים מסך כל חברי הכנסת שעברו בה (בסך הכל 43 נשים נשבעו אמונים כחברות כנסת במהלך חייה של כנסת זו).
המסמך של הממ"מ, שנכתב לפני השבעת הממשלה הנוכחית, לא כלל התייחסות לכנסת הנוכחית, ולכן יש לבדוק כמה נשים כיהנו בה בסך הכל. ראשית נציין שלפי אתר הכנסת, ביום בו אמרה בן-ארי את דבריה כבר היו בכנסת 30 חברות כנסת, לאחר ששלי טל מירון החליפה את יואל רזבוזוב (יש עתיד) ב-1 בפברואר. בנוסף, ב-7 בינואר עידית סילמן פרשה מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי ובמקומה נכנסה חוה אתי עטייה (הליכוד), מה שלא משפיע על מספר חברות הכנסת המכהנות כרגע, שכן מדובר בחילוף של אישה באישה, אבל כן מעלה את מספר חברות הכנסת מאז תחילת ימיה של הכנסת ל-31. בשל חילופים עד דבריה של בן-ארי כיהנו 132 חברי כנסת, כך שחברות הכנסת היוו מתוכם 23.5%. מבחינה זו אכן מדובר בירידה לעומת השנים הקודמות. בדקנו גם מה קרה לאחר דבריה של בן-ארי, שכן שלושה ימים לאחר מכן הצטרפה גם צגה צגנש מלקו במקומו של אופיר אקוניס (הליכוד), שהתפטר מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי. במקרה כזה מדובר ב-32 חברות כנסת מתוך 134, כלומר 23.8%. עם זאת, חשוב לזכור שהכנסת הנוכחית רק בת שלושה חודשים, כך שהשוואה מסוג זה לכנסות שמילאו שנה ויותר מימיהן היא בעייתית.
עוד יצוין שנכון ליום דבריה של בן-ארי היו שש שרות, ולא ארבע (לפי סדר הא"ב): שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן, השרה בלי תיק מאי גולן, שרת המודיעין גילה גמליאל, השרה למשימות לאומיות אורית סטרוק, השרה להגנת הסביבה עידית סילמן ושרת התחבורה מירי רגב. נכון להיום יש בממשלה 31 שרים (כולל ראש הממשלה; 32 לפני פיטוריו של אריה דרעי מתפקידי שר הפנים ושר הבריאות; דוד אמסלם טרם מונה לתפקידים שהובטחו לו), כך שמדובר ב-19.4% שרות. בהתבסס על כתבה של המשרוקית, ניתן לראות שאלו אכן מספרים נמוכים ביחס לממשלות ה-35 וה-36, אבל גבוהים יותר משל הממשלות ה-33 וה-34. עדכנו את הממוצע לשיעור נשים בממשלה במאה ה-21 (מאז הקמת הממשלה ה-29 ב-2001), והוא עומד על 16.6%, כלומר שיעור השרות בממשלה הנוכחית גבוה יותר מהממוצע.
לסיכום, רק בשתי כנסות (ה-23 וה-24) היו יותר חברות כנסת ביום ההשבעה מאשר בכנסת הנוכחית, ומספר הנשים בכנסות האחרונות יחסית קבוע. כאשר סופרים את כל הנשים שכיהנו במהלך ימי הכנסת באחוזים, אכן הכנסת הנוכחית מראה ירידה משמעותית ביחס לכנסות קודמות, אך הכנסת נמצאת רק בתחילת דרכה. מספר השרות לא עומד על ארבע אלא על שש, מספר שאכן נמוך ביחס לחלק מהממשלות בעשור האחרון, אבל לא מכולן. לכן דבריה של בן-ארי לא נכונים.
תחקיר: אוריה בר־מאיר
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
