עלייה בהפקדות למסלולים הפסיביים בפנסיה, בעיקר העוקבים אחר S&P 500

מינואר חויבו קרנות הפנסיה להציע מסלולים העוקבים אחר מדדים שבהם דמי הניהול נמוכים מאשר במסלולים האקטיביים • בפברואר נרשם בהם גידול של מעל 50% בצבירה, וכנראה גם במרץ

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף
בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מחקרים שנעשו לאורך העשורים האחרונים מראים כי למנהלי ההשקעות קשה עד בלתי אפשרי להכות לאורך שנים את מדדי המניות המובילים. הקושי הזה מתעצם בעתות משבר, בעיקר אם המשבר אינו רוחבי אלא פוגע בסקטורים ספציפיים, מה שמעניק יתרון למדדים ובמיוחד לאלו המפוזרים יותר. כעת נראה כי המסלולים העוקבים אחר מדדים תופסים תאוצה גם בקרנות הפנסיה, אפיק החיסכון ארוך הטווח של הציבור. 

משיכות של 2 מיליארד שקל מקרנות ההשתלמות: "חשש מהכלכלה המקומית" 
השקעות לימים סוערים: בנקים, תשתיות וגז בפנים, מימון ונדל"ן אמריקאי בחוץ 
12 שבועות של מחאה, זה מה שקרה לכלכלה | ניתוח

בחודש פברואר לבדו נצברו במסלולים עוקבי המדדים יותר מ-800 מיליון שקל. מדובר בגידול של 53% לעומת ינואר, וגם בגידול מתוך סך הצבירה נטו (הפקדות פחות משיכות, תשלומים והעברות בין גופים) בכל מסלולי קרנות הפנסיה החדשות.

בעוד שבינואר הצבירה במסלולים הפסיביים היוותה 13% מהצבירה, בפברואר היא כבר היוותה כמעט 18%. הגידול הנ"ל נובע משתי סיבות עיקריות; הרצון של הציבור להימנע מהתנודתיות בשוקי ההון וליהנות מפיזור על פני סקטורים שונים, לצד הרפורמה שהובילה רשות שוק ההון, שנכנסה לתוקפה בינואר.

על פי הרפורמה, קרנות הפנסיה מחויבות להציע לציבור שני מסלולים חדשים, או ליתר דיוק אשכולות חדשים, אשר בהגדרה נאסר לגבות בגינם עמלות ניהול חיצוני, מה שמכונה בעגה המקצועית "הוצאות ישירות" או "דמי ניהול כפולים". זאת, מלבד עמלות קנייה ומכירה בגין ביצוע עסקאות.

פיתוח המסלולים האלה נעשה בין היתר בעקבות המלצות ועדת יפה, שבחנה את יעילות ההוצאות הישירות המושתות על העמיתים בגין תשלום של קרן הפנסיה למנהלי השקעות חיצוניים - תשלום שאמור לכאורה להשיג תשואה עודפת על פני ההשקעות שמבצעת קרן הפנסיה בעצמה.

לפי ההערכות הגידול יימשך בחודשים הקרובים

נציין כי עדיין מדובר בחלק קטן מתוך ההפקדות החודשיות של קרנות הפנסיה שעומדות על כ-5.5 מיליארד שקל מדי חודש. עם זאת, בקרב סוכני הביטוח, שהם המניידים העיקריים בתחום מוצרי החיסכון, מעריכים כי הגידול יימשך גם בחודשים הקרובים. כך למשל, ראובן טיטואני, מנכ״ל תלפיות פמילי אופיס, מהסוכנויות הגדולות בשוק, מעריך כי בחודש מרץ ההפכפך בשווקים הסכום הזה כבר יגיע לכ-1.2 מיליארד שקל.

"ברגע שהרגולטור חתך את דמי הניהול באופן כה משמעותי כל מנהלי הפמילי אופיס וסוכני הביטוח הבינו זאת והעבירו לקוחות למסלולים יותר נכונים. עיקר המעבר הוא למסלולים העוקבים אחר מדד S&P 500 אבל גם למסלולים פסיביים אחרים.

בחלק מהחברות, כמו מנורה מבטחים לדוגמה, מציעים מסלולים העוקבים אחר כמה מדדים, וגופים נוספים ממשיכים לפתח זאת. לא מדובר במכשירי חיסכון קצרי-טווח, והנתונים לאורך השנים ממחישים שבפנסיה, בשל משך החיסכון הארוך, אין שאלה כי מסלולים פסיביים עדיפים, בעיקר אם דמי הניהול שם נמוכים יותר", אמר טיטואני, ש-900 אנשי המקצוע שלו מניידים בין 6 ל-7 מיליארד שקל בשנה בין מוצרי החיסכון השונים.

מגמה שתואמת למתרחש בקרנות הנאמנות

יש לציין כי מנהלי קרנות הפנסיה לא מייחסים חשיבות גדולה לתזוזות הללו בשוק הפנסיוני. עם זאת, את המעבר למסלולים הפסיביים יש לראות במבט רחב יותר, והם עולים בקנה אחד עם המתרחש בקרנות הנאמנות, שם לראשונה עקפו בשבועות האחרונים הקרנות הפסיביות את אלה האקטיביות בהיקף הנכסים שהן מנהלות.

צבי סטפק, מבעלי בית ההשקעות מיטב, ציין לאחרונה במאמר בגלובס כי ככלל, בעשור האחרון הקרנות האקטיביות דרכו במקום מבחינת היקף נכסיהן, בעוד שהפסיביות צמחו. הפער בנכסים לטובת הקרנות האקטיביות הלך ונסגר מסוף 2017, וכך הגענו ממש בחודש האחרון למהפך: הקרנות הפסיביות מנהלות 154 מיליארד שקל לעומת 152 מיליארד שקל בקרנות האקטיביות המסורתיות (ללא קרנות כספיות מנוהלות, קטגוריה שכלל לא קיימת בקרנות הפסיביות).

"זהו שינוי משמעותי שמייצג העדפות של הציבור, ובעיקר של יועצי ההשקעות במערכת הבנקאית למוצר פשוט, שקוף ביותר ובעלויות נמוכות יחסית. העלויות המופחתות נובעות מכך שניהול קרנות פסיביות דורש בעיקר יכולות של תפעול מסחר וניהול סיכונים, בעוד שקרנות אקטיביות דורשות בנוסף לכך גם מנהלי השקעות שעלותם גבוהה", כתב סטפק.